הפעם נמשיך ונספר על הקורות אותנו בעת ההרכבה – גימור, הרכבה ודלתות, ובייחוד מה קורה כאשר הנגרות נטו פוגשת את העולם האמיתי. הנה קישור לחלק א’ ולחלק ב’ בעלילות הארונית.

הדבקה היא שלב פחות פשוט ממה שנראה. לדבק נגרים יש “זמן פתיחה” של כעשרים דקות לכל היותר ולכן כל הטקס צריך להיות מתוזמן – הרכבה יבשה, הכנת הכליבות, כמה ידיים של הילדים לעזרה, ונזק למנורה התלויה מעל השולחן.

יש הנוהגים כמנהג המהנדסים המפרקים בעיה גדולה לכמה בעיות קטנות וברות שליטה, לדוגמא הדבקת מסגרות הקצה בנפרד, ואחרי ייבוש הדבק – הוספת הקורות הקושרות. חששתי שהעבודה שלי לא מדויקת מספיק והדבקתי לכן הכל יחד, לרבות הנחת המדפים כדי לוודא שהם נכנסים ושהמסגרת מלבנית ולא קיבלה עיוות.

בתמונה השנייה – עוד לפני ההדבקה, כאשר הארונית מורכבת עם רווח מכוון של כמה מ”מ בין החלקים, נצבעה הארונית ב- 3 שכבות לכה שקופה עמידה על בסיס מים. קצות הרגליים קיבלו 5 שכבות ליתר ביטחון. מטרת הרווח בעת הצביעה, כמו גם מטרת קיטום כל הפינות באופן שהתפרים בין החלקים יודגשו, היתה למנוע מצב שתזוזת חלקי הארונית אלו יחסית לאלו עקב שינויי לחות, תגרום לסדק בלכה שייראה לעין.

בעשר בלילה, ביז’ו נזכר לקדוח קדח מוביל לרגליות המבודדות את הארונית ממים העלולים להיות על הרצפה. מקדחה ידנית – ולשכנים אין על מה להתלונן

אתנחתא בנאית – עם פירוק הארונית הקודמת התברר שהודבקה לקיר עם יותר מדי סיליקון, והפירוק לקח איתו כמה חלקי אריחי קרמיקה. פירוק זהיר של האריחים הפגועים, חיפוש בבוידם שהניב אריח וחצי בצבע תואם ועוד שניים במידה הנכונה אך בגוון אחר, ומכאן פיתרון לא מקובל – ניסור האריחים לשניים כאשר החלק הגלוי מעל המשטח תואם ליתר חדר האמבטיה, ומה גוון הקרמיקה בחלק התחתון? אף אחד לא יודע, חוץ ממני. כיוון שאין לי כלי לחיתוך קרמיקה או אפילו מסור דיסק, חיפשתי ומצאתי להבים מתאימים לג’יגסו. זה פיתרון מחורבן, שמתאים אולי למקרים שצריך לנסר צורה עגולה בהתאמה לאיזה אביזר אינסטלציה, אבל לי הספיק לניסור חד פעמי, בו אפילו קירור במים לא מנע הרס שני להבים בניסור קצר של שלושה אריחים עדינים מקרמיקה רכה יחסית.

ומכאן ישר לתמונה אחרי ההרכבה – חיבור לקיר בברגים, הנחת המשטח על סיליקון ופילוסו עם קלינים (טריזים), פס סיליקון בחיבור לקיר, חיבור הברז הקודם לאחר שיפוץ שכלל טבילה בחומץ להסרת האבנית, החלפת הצינורות הגמישים וברגי העיגון, חיבור הסיפון (סיפון אקסצנטרי של איקאה, גאוני מבחינת ניצול החלל מתחת לכיור, גרוע כשמגיע הרגע לפירוק כללי שלו אחרי סתימה בצינור האופקי בין הכיור לסיפון).

ההרכבה נעשתה כבר עכשיו ללא הדלתות – עקב טעות במידות נאלצתי לחזור לנגריה של חברי יאיר לפריסת כמה קורות חדשות. אחרי פריסת קורות, ועוד קורות דקות וארוכות כמו אלו של הדלתות, מוטב להניח אותן בצד לכמה שבועות איקלום

ולעבודה על הדלתות – ניסור הקורות למידה:

הקצעת הקורות לאורך, מדיטציה של תלתלי עץ:

הקצעה לרוחב הקורה, כשצריך להוריד חומר מקומית – הפעם הסיבים קצרים:

סוג של מתקן עזר ליישור הצלעות הניצבות לצלע הראשית, “שוטינג בורד” לעניים:

חירוץ הקורות לקבלת לוחות המילואה, בדומה למה שראינו בפרק קודם לגבי שלד הארונית:

הגרזים (שקעים) לקורות מסגרות הדלת נחצבו בתחתית החריצים למילואות. הפעם בשיטה קצת שונה מזו ששימשה לשלד – מוביל קידוח ובהמשך קידוח ביד חופשית תוך סימון העומק עם מסקינג טייפ, וניקוי הגרז עם מפסלת:

סימון וניסור הסינים (תקעים) השונים – סימון, הפעם בעזרת משרט עגול, הכנת חריץ להנחיית המסור, וניסור בעזרת מסור גב:

והנה הארונית, הדלתות עדיין לפני איזון, קיבלו בהמשך מגנט כדי לשמור אותן סגורות. הצירים צירי ספר פשוטים מפלדת אל חלד, יתר הפריטים בחדר האמבטיה לא מתאימים לצירי פליז הנחשבים יותר בעיני הנגרים. מקווה שזוגתי תסלח לי שאני מראה לכם את כל הבלאגן

לסיכום

תמה ונשלמה מאלכת בניית ארון חדר האמבטיה. היתה הרפתקה ארוכה מהצפוי, והזדמנות להתנסות בנגרות ארונות מסורתית