היה הייתה לפני שנים רבות חממה שהיא כיפה גאודזית בעיר רחובות (כאן תוכלו לקרוא על הבנייה ועל ההסבה לחממה). הרבה ירקות גודלו ונאכלו מאז, במקומה של הכיפה והבית הפרטי בעיר רחובות ניצב היום בית דירות בן 6 קומות (כמו שבעיר צריך להיות…) בינתיים הכיפה דילגה לה למקום מושבי החדש ישן בשדמאמא, שתילי עצים רבים מאוד גדלו ופרחו בכיפה, בדרך ליעדם באדמת יער מאכל שדמה. עד שאמרתי חאלס, מרוב עצים לא רואים את הדום! הגיע העת לשינוי, אז בקיץ האחרון מצאתי את הזמן לעשות לכיפה שיפוץ יסודי מכף רגל ועד ראש. למעשה ממש הכל הוחלף חוץ משלד הברזל של הכיפה מסדר V2. בסופו של תהליך התקבלה חממה שהיא כל כולה הידרופונית עם 3 מערכות הידרופונית שונות, מאזנת דשן ומערכת השקיה פאסיבית מבוססת על מצופי ניאגרה

כפי שאתם רואים בתמונות, הכיפה יצאה מגניבה ביותר. אני מגדל בה בסביבות ה150 ירקות תבלינים ותותים, ועוד יש מלא מקום (בגידולי קיץ דלועים וסולניים למינהם נהיה יותר צפוף).

אז במדריך זה אסביר את השדרוגים והאלמנטים השונים במערכת. מומלץ מאוד לקרוא עד הסוף, יש טוויסט מפתיע בעלילה…

השלבים בהקמת החממה הגאודזית:

1. התקנת רצפה מיריעות ברזנט איכותיות עדיף לבן, לא צריך חיפוי לרצפה אם אתם בונים את הדום על הגג או על אספלט.
2. הקמת שלד הברז של הכיפה.
3. הוספת לאטות עץ 2X4 לחלונות וקרשי  2X10 למתיחת יריעת הפוליאתילן בחלקה התחתון של הכיפה.
4. הקמת מערכות המים ופריסת הצנרת הקבועה.
5. פריסת מערכת האוויר.
6. פריסה מערכת התאורה והחשמל ומערכת הגיבוי הסולארית v12 (המע’ הסולארית תוסבר במדריך אחר) מומלץ להיעזר בחשמלאי מוסמך!
7. בניית המערכות ההידרופוניות (אפשר לעשות בסוף, רק אתם עלולים להתבשל)
8. כיסוי הדום עם יריעת הפוליאתילן.
9. פתיחת חלונות אוורור והתקנת ונטה.

המערכות בחממה: מלפנים עציץ קרטקי רחב במרכזNFT. ובהיקף הדליים ההידרופונים

החממה הגאודזית בשמלה חדשה

מערכת המים האוטומטית ללא מחשב השקיה

בתכנון החממה ההידרופונית היה קו מנחה עיקרי – מינימום תחזוקה. זאת אומרת שלא צריך להוסיף מים ודשן באופן ידני. אז איך עשיתי את זה? קניתי חבית כחולה של 200 ליטר מים, מיכל זה מהווה מאגר התמיסה לכל המערכות בחממה. חבית המאגר ממוקמת על שולחן מחוץ לדום כדי לא לתפוס שטח גידול יקר בתוך החממה. בחלקה העליון של החבית התקנתי מצוף ניאגרה המחובר לקו מים פתוח כמו שקורה בכל שירותי ניאגרה רגילים. בחלקה התחתון של החבית ברזים כדוריים האחד לכיוון המערכות ההידרופוניות אליו הצינורות מחוברים בגובה הקרקע וכך וחוק הכלים השלובים דואג לכך שהמים יגיעו לכל המערכות המחוברות לחבית התמיסה עם צינור 16 שחור, לפני כל מערכת התקנתי ברזון שיאפשר שליטה טובה יותר בניתוב המים. הברז השני מחובר לצינור גינה לטובת מילוי ידני. כיצד אני שומר כל רמת דשן רצויה בתמיסה? פינקתי את עצמי במאזנת דשן…

מאגר המים עם תמיסת הדשן

ברזים במאגר המים של החממה: הצינור הלבן הולך למערכת העציצים ההידרופונים ולNFT. הצהוב למילוי ידני

מאזנת הדשן

מאזנת הדשן היא בעצם משאבה קטנה ששואבת את הדשן ההידרופוני ממיכל הדשן למאגר המים ניתן לקבוע את המוליכות החשמלית הרצויה לנו (אני קבעתי 1.8מילי סימנס). כדי שהמאזנת תעבוד כמו שצריך, יש להתקין משאבה שתסחרר את המים בחבית הכחולה דרך החיישן של המאזנת. בכל מילוי של תמיסת הגידול מי ברז נכנסים למאגר – המוליכות החשמלית מתחילה לרדת ואז המשאבה נכנסת לפעולה כדי להחזיר את המוליכות לערך הרצוי.

תובנות מהשימוש במאזנת הדשן: המאזנת בהחלט חוסכת לי זמן בהוספת דשן לכל מערכת בנפרד, אמנם כל גידול צריך מוליכות חשמלית שונה, אך הרבה יותר נוח להתחיל מתמיסה המכילה את הדשן מאשר להתחיל ממי ברז. המאזנת הזאת ספציפית שנקנתה אצל הקולגות שלי בליווינג גרין, לפעמים לא מדייקת והמוליכות החשמלית עולה ב0.2 מיליסימנס מהערך שקבעתי שזה לא נורא אבל גם לא להיט (בתמונה רואים 1.9 שהערך שקבעתי הוא 1.8).בכל מקרה אני לא ממליץ על המאזנת למתחילים או למגדלים קטנים.

מאזנת הדשן

חיישן הדשן מחובר למשאבה קטנה בתוך מאגר המים

מערכת האוויר

כפי שהראיתי במדריכים קודמים, העשרת המים בחמצן מועילה מאוד לגידול ההידרופוני. במערכות קטנות השתמשנו במשאבות אקווריום קטנות (5 וואט). זה לא המצב בדום ההידרופוני שלכם, כי בשביל לחמצן את כל המערכות נצטרך מדחס אוויר אחד גדול שיחובר באמצעות צינור 16מ”מ ברזונים, צינוריות שקופה ואבן אוויר לכל מערכת. העקרונות דומים מאוד להתקנת מערכת מים וגם כאן אם תהיה דליפה של אוויר, הלחץ ירד והאוויר לא ישתחרר בתוך המים איפה שרצינו אותו.

תובנות משימוש ממושך במערכת האוויר:

שימו לב! חשוב למקם את הצנרת של מערכת האוויר מעל גובה פני המים במערכות, אחרת יכול להיווצר מצב שבו המים מתנקזים החוצה דרך צינורות האוויר (מניסיון…) והצמח קמל במהירות. כמו כן הצינורות השקופים לא מחזיקים מעמד לאורך זמן בשמש ישירה, כדאי להשתמש בצינורית 7 שחורה. המדחס מדגם 12000 על אף שהוא יקר מאוד עושה עבודה מצוינת ולא מתלונן.

מדחס האוויר ומערכת החשמל בתוך ארון

הצינור החום המחובר על שלד הדום הוא צינור האוויר

מערכת העציצים ההידרופונים שחוברו להם יחדיו

כ30 עציצים (דליים) הידרופונים בעלי נפח של 18 ליטר מחוברים יחדיו בהיקף הדום שבתחילת הקו נמצא דלי בקרה (ראו תמונה) שימו לב למצוף הניאגרה בסגנון מנוף שהזמנתי בזול מעלי אקספרס, מצופי ניאגרה מהדגמים החדשים לא עבדו לי כי הם מתוכננים לעבוד עם לחץ מים גבוה, בעוד שכאן יש לחץ מים נמוך של המים המגיעים ממאגר המים המונח על שולחן. הדליים מחוברים בחלקם התחתון עם צינור 16 וצינוריות 7 מ”מ עם ברזונים. למה ברזונים? הם מאפשרים לנו לנתק את הדלי משאר החברים אם נרצה ריכוזי דשן שונים או עם נרצה לשתול מחדש ולמנוע ירידת מים מתחת לגובה השורשים בגלל חוק כלים שלובים.

תובנות שנלמדו ממערכת זו: השטח חייב להיות מפולס ממש, אצלי השטח הוא מפולס, כמעט לגמרי…לכן יש בעיה שהמים לא מגיעים לדליים הרחוקים ביותר מדלי הבקרה שהוא מעט יותר נמוך מהם. הברזונים הקטנים לרוב עושים את העבודה אך לפעמים נסתמים ויכולים לגרום להתייבשות הצמח. מומלץ להחליף לברזי 3/4 צול פלסטיק עם נקז  (זה ייקר את המערכת)

מצוף למערכת הדליים ההידרופונים

תות שדה מצליח יופי בעציץ ההידרופוני

ברזון בכניסת המים לכל עציץ

מערכת NFT

כאן אנחנו מתחילים לנצל את אלמנט הגובה של הדום, מערכת זו בנויה מצינורות ביוב אפור עם ציפוי לבן פנימי. 4 צינורות שבכל אחד קדחתי 11 חורים בעזרת מקדח כוס, מה שמביא אותנו ל44 צמחים על שטח של 2.5 מ”ר (שגם עליו אני מגדל עציצף) משאבת aqua one 105 מרימה את המים בקלות מחבית המאגר לראש המערכת, משם המים גולשים להם בכיף דרך שורשי הצמחים עד למטה בחזרה למאגר המים וחוזר חלילה (בדיעבד לא צריך חבית כל כך גדולה אם היא מחוברת למאגר אחר עם מצוף). צינורות הביוב האפורים מחוברים על 3 מסגרות בצורת האות A  בעזרת אומגות, לוודא זווית קטנה מאוד שתאפשר זרימה מיטבית של מים. המערכת מחוברת לטיימר דיגיטלי שיש לו בטריה מובנית כדי שהזמנים לא ישתבשו במקרה של הפסקת חשמל. המשאבה פועלת בכל שעות היום וסגורה בלילה.

תובנות מהשימוש במערכת NFT

המערכת מרשימה ומגניבה ביותר, קלה ונוחה לתפעול, ניצול מעולה של מקום, והגידולים לרוב מצליחים יופי. חסרונות: שטח פנים גדול לחימום המים, עדיף להשתמש בצינורות לבנים או לצפות בחומר רפלקטיבי. חסרון נוסף הוא המשאבה היקרה והתלות בחשמל (התקנתי משאבהDC  סולרית לגיבוי)

מערכת NFT בקיץ

סוף בניית מערכת NFT

מאגר המים של מערכת NFT עם מצוף ניאגרה מהסוג הישן

עציץ קרטקי רחב ל22 צמחים

מערכת פשוטה ומוצלחת, במיוחד בכל הנוגע לעלות תועלת, סך כל מרכיביה הם קלקר , מיכל פלסטיק רחב שניתן למצוא בכל חנות חומרי בניין, אבני אוויר ועציצים הידרופונים. קודחים חורים בהתאם לגידול ולגודל העציץ ההידרופוני שברצונכם להשתמש (אני השתמשתי בעציץ קונוס קטן של ליווינג גרין שעבד יופי) בקלקר ושלום על ישראל. למעשה זוהי לא מערכת DWC קלאסית שכן הקלקר לא צף על המים אלא מונח על ההיקף של מיכל הפלסטיק השחור, מה שהופך אותו לעציץ קרטקי גדול ורחב. (כאן תוכלו לקרוא על העציץ הצף הראשון ביתר פירוט)

תובנות מהשימוש במערכת זו: מערכת טובה ופשוטה,אני מתכוון לבנות עוד כאלה ולחברם למערכת המים של הדום. מתאים לגידולי חורף קטנים ירקות עלים וקולרבי (לא מתאים לשורשים כהורסים את הקלקר)

כיסוי החממה הגאודזית

הבעיה העיקרית שכל מי שקצת מכיר כיפות גאודזיות יודע, היא הכיסוי, הרי כל יריעה בין עם פוליאתילן או כל בד אחר מגיע בצורת מרובע שטוח, והכיפה כשמה כן היא לא שטוחה בכלל. בדום הראשון שלי חיברתי קרשים למוטות הברזל כדי שאוכל לעבוד עם משטחים כמעט ישרים, משושים ומשולשים בהיקף ומחומש בתקרה. החסרונות בשיטה זו: 1- הרבה עבודה, 2- כניסה של מים ומזיקים בחריצים הרבים שזה יוצר, 3 – אין מספיק אוורור, 4- לא יעיל מבחינת ניצול יריעת הפוליאתילן. הפעם החלטתי לכסות את כל הכיפה ביריעה אחת ולקפל אותה במספר נקודות כדי שתהיה מתוחה. ואח”כ לחתוך חלונות בהיקף. בשביל החלונות הייתי צריך להוסיף לאטות (קרש 2X4) שיחתכו את המשולש כפי שרואים בתמונות. הפוליאתילן נקנה מחברת פוליטיב עובי 0.5 IR  תרמי. יש עוד הרבה אפשרויות ויריעות מתוחכמות יותר, שהחקלאי החובב לא ממש צריך. לכיסוי דום בקוטר 6.5 מטר הזמנתי 11 על 11 מטר כדי שיהיה גם עודף. מתיחת היריעה התבצעה על לאטות המחוברות למוטות הברזל התחתונים של הדום. שימו לב!! לא לשכוח לכסות את כל נקודות החיבור עם בדים ישנים או עם פנימיות של אופנים כדי למנוע קריעה של היריעה.

הכנת החממה הגאודזית לקיץ

עוד בתחילת האביב הוספתי רשת צל 40%, הרשת מורידה את הקרינה הנכנסת, אך הטמפ’ ירדה רק במעלה או שתיים. מהלך נוסף שעשיתי וחשבתי לתומי שיעזור, זה התקנת ונטה חזקה (בעלות של 400 ₪) בחלון העליון של הדום, אך מה לעשות ביום חם היא פשוט לא מספיקה. חבר וקולגה שלי, מדריך ירקות בשה”ם ממליץ להגביה את רשת הצל שלא תהיה מונחת על הפוליאתילן (טרם הספיקותי לעשות זאת…) אבל הפתרון הטוב ביותר הוא פשוט להוריד את היריעה לחלוטין בקיץ ולהחליפה ברשת חרקים 50 מאש.

תובנות מעונת החורף ותחילת הקיץ:

1. החלונות עם הפוליאתילן המגולגל תופסים את מי הגשם, וזה מסריח אם לא מרוקנים. אפשר לשפר את החלונות על ידי בניה של מסגרת מעץ.
2. גידולי החורף בדום היו מצוינים, עם בעיה קלה של טמפ’ גבוהות מידי ביום בהיר.
3. בקיץ הטמפ’ עלו בהגזמה מעל 40 מ”צ

לסיכום

נכון, הכיפה מגניבה זולה וקלה לבנייה, אבל הכיסוי, החלונות והאוורור כל כך מורכבים שאם הייתם שואלים אותי האם אני ממליץ על בניית חממה גאודזית לעצמכם, אז התשובה היא לא :-( מה שאני כן ממליץ לבנות חממת קשתות מברזל או צינורות השקיה 50 מ”מ מולבשים על בזנטים. כיסוי חממת קשתות פשוט, היריעה העוטפת אותה ישרה וסטנדרטית, ולכן גם קל מאוד לגלגל ולפתוח את הפוליאתילן בימות הקיץ החמים. אז אולי לא תקצרו מלא מחמאות וקריאות התפעלות מחברים ושכנים אבל בהחלט תקצרו ירקות טריים ונהדרים. בהצלחה!

ואם אתם תוהים מה אני זומם לעתידה של החממה. אז בוודאי תשמחו לגלות שאני מתכנן לגדל ברווזים! למה? תחשבו בעצמכם…