הפעם שעון קיר מורכב יותר – לא פלטה ובה חור למנגנון אלא משהו בין רהיט לקופסא, בנגרות ידנית כמובן.

הרעיון הגיע מפול סלרס, גגלו Paul Sellers Wallclock

את הפרק הקודם סיימנו עם מעין טיוטא של השעון. יש הקוראים לשלב הזה “חיפוש התמונה המתאימה” – מאלתרים מסגרת ומחפשים את תבנית הסיבים הנראית לנו בעין

לפני שניגש להחלפת הלוח והמנגנון באחרים, נכין את המסגרת. כיאה לשאריות עץ מפירוק רהיטים שנמצאו ברחוב, מסתדרים עם מה שיש. בתמונות הבאות לפי הסדר – ניסור למידת רוחב, הקצעת דופן הקרש, הדבקת שני קרשים ליצירת לוח, הקצעת פני הלוח המודבק.

למי שמעוניין בפרטים נוספים – בתמונה הראשונה הפטנט שלי לשמירת על מנגנון המלחציים כדי שלא יתעוותו בעת כליבה א-סימטרית – שארית מאותו הקרש אחוזה בכליבת קפיץ. בשתי התמונות הבאות נראים יתרונות שולחן ללא סינר היקפי – אפשר לכלוב אליו מכל נקודה בהיקף.

הכנת חריצים ללוח המילואה Frame and Panel בעזרת מקצועת חריצים Record 050A Plough Plane, בת 70-80 שנה. בהתאם למיקום החריץ על פני הקרש או בדופן הצרה שלו – כליבה שונה לשולחן.

בתמונה הבאה נראים שני לוחות מסגרת המיועדים להתחבר בזווית ישרה. בלוח הנראה כאן עומד ניצב נכין “כתפיים” כדי שמרכזו יחליק לתוך החריץ בלוח השני. סימון במשרט עגול, ניסור הכתפיים והקצעתן במקצועת כתף לקבלת שני מישורים ניצבים זה לזה

ועכשיו ללוח המילואה – התמונה הבאה מקדימה את המאוחר ומראה אותו במקומו במסגרת שזה עתה הכנו. זה לא הלוח איתו התחלנו את הפוסט אלא לוח טיק מתנת חברי שלמה, לוח שהיה לו פעם תפקיד דומה ברהיט אחר.

בתמונות הבאות – ניסור למידת המסגרת שלנו, הכנת שוליים משופעים חדשים בהתאמה למידה החדשה, והסרת הלכה הישנה בעזרת קאבינט סקרייפר.

בתמונה האחרונה ניסיון להקציע את פני הלוח לרמת גמר סופית, ניסיון שהסתיים בסיבים קרועים ובצורך בשיוף במלטשת רוטטת (חשמלית, אלא מה…)

הכנת עיטור Bead היקפי במסגרת, בעזרת כלי קטן הנקרא Scratch Stock  או Beading Tool. הלהב קנוי והכלי האוחז בו מתוצרת עצמית. בתמונות השחזת הלהב, הכנת העיטור וניקויו עם שופין שטוח

עיגול פינה של אחד החלקים הנוספים שיורכבו בהמשך, ידנית עם מקצועה מס’ 4

הכנת החור לשעון. אפשר עם מסור קשתית כמו זה המונח במקרה בתמונה, חור עגול ויפה כה עושים עם מקדח כוס, ומרחיבים עם שופין עד להגעה למידה המדויקת

כמי שלא עבד ברמת הדיוק אליה הגיע פול סלרס בסרטון שלו ללא מאמץ נראה לעין, בחרתי בחיבור דיבלים. שבלונה “מקדחת עמוד לעניים”, סימון עומק הקידוח כדי שלא לחדור את הלוח, והעברת מידות ללוח השני בעזרת עוקצים

אחרי הדבקה, השעון על רגליות במהלך שימון בשמן לעצים אקזוטיים (טיק – אלא מה)

אביזר תליה לקיר French Cleat – שארית עץ מקובעת לקיר, השפה העליונה שלה מוקצעת בשיפוע. מאחורי השעון פיסת עץ דומה בשיפוע הפוך

על הקיר

במרפסת, אחרי שלא מצאנו לשעון מקום בתוך הבית

לסיכום

לסיכום – הרפתקה שראשיתה שונה מאחריתה, אבל הסוף טוב ומוצג על הקיר. שימוש חוזר בעץ מהרחוב, והתנסות בנגרות ידנית