במדריך הבא אדגים איך ניתן לקחת גזם (של כמעט כל עץ!) שנזרק בצד הדרך ובמספר צעדים להפוך אותו לכף אכילה שימושית. לטעמי מימוש רדיקלי של עקרונות הפרמקלצ’ר “הבעיה היא הפתרון” ו”no waste”.

שימו לב, אין באפשרותי לייצר מדריך מתומצת וקריא שגם מכיל כל פרט ופרט. אני לא מסביר במדריך הזה על טכניקות הפעולה עם הכלים השונים והוא בהחלט לא תחליף לליווי של יד מיומנת. בין אם חבר מנוסה או סדנת גילוף.

*אזהרת בטיחות – במדריך זה אני אדגים שימוש בכלים בעלי פוטנציאל פגיעה משמעותי. אנא מכם/ן עבדו ביראה וכבוד לכלים ולכוחם. זכרו לתת מענה לצרכיכם במהלך העבודה, לעבוד צמא או רעב זה הדבר המסוכן ביותר!

אז בואו נתחיל.

חומר גלם

קודם כל – חפשו ערימת גזם רעננה. חשוב שהעץ יהיה ירוק (טרי) ככל הניתן – כך הגילוף שלנו יהיה יותר נוח.

גזמו ממנה את החתיכות הנקיות ביותר; אלו עם הכי פחות עיניים ועם תנועת הסיבים הכי פחות מפותלת (ענפים עם כיפוף דווקא יכולים להוות יתרון, למרות שהפעם נלמד על גילוף של ענף ישר)

למגלפים מתחילים העצים המומלצים ביותר הם – אזדרכת, כליל החורש, אבוקדו, דולב, צפצפה, צאלון, סיגלון, וכל העצים הרכים עד חצי קשים.

מומלץ להתרחק, בהתחלה לכל הפחות, מהאלונים, האלות, זית, שקד, תפוח, שיטה, איקליפטוס, ובכלל כל העצים הקשים.

כל העצים המחטניים גם הם פחות מומלצים – בעיקר בגלל ריכוזי השרף הדביק הגבוהים שלהם.

 

בחירת הכלים המתאימים

עכשיו נפרוס על השולחן את כל הכלים שאותם נצטרך כדי לגלף כף תמימה אחת בשיטה סקנדינבית מסורתית.

• גרזן גילוף
• מסור
• סכין ישרה
• סכין מעוקלת
• מקבת או פטיש עץ
• עפרון וסרגל

*בתמונה מופיעים גם מבקעת וסכין twca cam (המעוקלת הגדולה). אלו בפירוש לא כלים הכרחיים למגלף המתחיל, אבל למגלפים המנוסים והלהוטים אלו בהחלט כלים שיכולים לתת יתרון משמעותי.

הכנה ראשונית של העץ

השלב הבא יהיה לחתוך ענף בגודל מתאים לכף אכילה. בערך 20 ס”מ כולל קצוות ביטחון. לכפות בישול נזדקק למימדים אחרים – ענף ארוך ורחב יותר יספק לנו יותר שטח פנים שיהפוך בסופו של דבר לכף גדולה יותר, כ-30 ס”מ.

ועכשיו לחלק המהנה… נשלוף את המבקעת או הגרזן ונתחיל כעת בביקוע הענף.

את כלי הביקוע נניח בדיוק במרכז הענף כך שהביקוע שלנו יעבור בדיוק על הליבה של העץ. הסיבה העיקרית שאנחנו רוצים לבקע כך את הענף היא למנוע סיכון לסדקים שנובעים מאיזון הלחצים שבין סיבי העץ בעת ההתייבשות. חוץ מזה כך גם נקבל את החתיכה בעלת מבנה הסיבים הכי תואם למשימה הספציפית הזו.

שיטת הביקוע היא מאוד פשוטה – נמרכז את כלי הביקוע על הענף, ונהלום בו עם פטיש עץ או מקבת עד שהענף צועק “דיייי!!!” ונכנע לרצונותינו.

גירזון השטנץ (blank)

מפה נעבור ישר לעבודת הגרזן.

המשוואה הכללית לעבודת גילוף עם כלים ידניים בחומר טבעי היא “80% מהחומר נוריד עם הגרזן ו80% מהזמן נבלה עם הסכינים.” הכוונה למעשה היא שהגרזן הוא כלי מאוד אגרסיבי. עם מספיק אימון ניתן לגרזן כף ברמה מאוד גבוה במספר דקות. למתחילים אני ממליץ לקחת את הזמן ולהכיר את האופי המיוחד של הכלי המסוים שלכםן.. כל גרזן מתנהג קצת אחרת וגם אם יצא לכםן לעבוד עם גרזן בשטח, הפעם אנחנו מנסיםות לעבוד בצורה מעודנת במיוחד.

בהתחלה רק ננקה את הענף מקליפתו ומסיבים קרועים וסוררים.

שלבי הגירזון הבאים הם של ה-crank של הכף. ללא תרגום מספק לעברית אפשר לקרוא זה הכיפוף של הכף.

כף איכותית צריכה כיפוף בין הידית לקערה כדי שהיא תוכל להרים ולשמר מזון בצורה היעילה ביותר. הפעם הלכנו על כיפוף יחסית קיצוני.

את הכיפוף אני יוצר בכמה שלבים. לא יכולתי לצלם את כל המהלך אבל ניתן לקבל תמונה יחסית ברורה של מה התוצאה אליה מכוונים.

אני אוהב להתייחס לכף בשלב הזה כמו מפה טופוגרפית – 3 הרים ו2 עמקים. העמק הראשון שאני יוצר הוא הארוך והשטחי יותר, הוא העמק של הידית. העמק השני הוא העמק של הקערה של הכף.

אחרי שגילפתי את העמקים, אשווה את הזוויות מהחלק התחתון של הכף.

עיצוב הכף

עכשיו נעבור לישיבה ונתחיל בשלב היצירתי! עיצוב הכף…

אני מתחיל בסימון קו אמצע ומשם מצייר ביד חופשית את הצורה ההיקפית של הכף שלי.

זה השלב לבטא את משאבי היצירתיות שלנו. אפשר להרחיק לכת ולעצב כפות בצורה וגדלים שונים ומשונים. אך גם פה אנחנו מוגבלים וממוסגרים ע”י סיבי העץ. חשוב לזכור את תנועת וכיוון הסיבים בעודנו מעצבים את הכף. עלינו לעקוב אחרי הסיבים כדי לקבל כף שתהיה גם חזקה ושימושית ולא רק יפה.

גירזון הצורה הסופית

חזרה לגרזן. כמו ציור ילדים, אני עוקב אחרי הקווים. חשוב לזכור את כיוון הסיבים במהלך הגרזון ולדאוג שלא נכנסים עם הגרזן בין הסיבים ומייצרים בטעות פיצול שיכול להרוס את כל הכף.

כלל אצבע הוא – עבודה עם כיוון הסיבים תמיד תעשה מהנקודה הגבוה לנקודה הנמוכה.

אם נסתכל על הכף מלפנים נזהה היכן יש גבעות והיכן העמקים. עבודה מהעמק לכיוון גבעה יכול לייצר פיצול או קריעה של הסיבים ולהרוס את הכף. בעיקר עלינו להיזהר באיזור החיבור בין הקערה לידית. שם יש משחק עדין של מפגש בין 2 נקודות גבוהות, שהרבה פעמים מהווה אתגר למגלפים חדשים.

עבודת סכין 1#

כעת נחזור לישיבה ונעשה מעבר מהאגרסיבי והמהיר לעבודת הסכין המדויקת, איטית, מדיטטיבית..

קודם כל נעדן את הצורה ההיקפית ונגיע עם הסכין ממש עד לקו. אני נוטה גם למחוק בעזרת גילוף את הקווים ולעבוד מפה והלאה לפי העין והתחושה. לתת לעץ להכווין אותי.

בהמשך נעבוד גם על המישורים האופקיים של הכף ונעדן אותם גם כן.

עבודת סכין 2#

זוכרים את המפה הטופוגרפית? בנינו 2 עמקים ו-3 הרים. עידנו עם הסכין את העמק של הידית ועכשיו צריך לעדן את העמק של הקערה. פה נכנסת הסכין המעוקלת. סימנתי איך הייתי רוצה שתיראה בתוצאה הסופית.

בעזרת הסכין המעוקלת, אתחיל בריקון ראשוני של הקערה. עכשיו גוש העץ שלנו כבר ממש מתחיל להראות כמו כף שימושית.

עם הסכין הישרה עכשיו למעשה אחרב לחלוטין את העבודה הקשה שביצעתי עם הסכין המעוקלת. במעקב אחרי הקו ששירטטתי אני אהפוך את התנועה של העמק השני ליותר מעוגלת ואורגנית. זה אלמנט חשוב כי זו נקודת הממשק עם הפה – וכף שלא נוח לאכול איתה לא שווה הרבה.

מיד לאחר שסידרתי את הצורה במפגש בעמק, ומעט עידנתי את העמק של הידית גם כן, אני חוזר לרוקן את תוך הקערה. הפעם ריקון סופי שיקבע באופן מוחלט את עומק וצורת הקערה.

עבודת סכין 3# - גימור

השלב הבא הוא שבירת כל הקצוות הקשים וסידורים אחרונים של הכף. להכניס את כל האלמנטים העיצוביים הקטנטנים שגורמים לחפץ לקבל אישיות ועדנה..

אחרי ששברתי את הקצוות הקשים ועידנתי את הצורה ואת כל החיבור, בשלב הזה אניח לכף להתייבש מספר ימים ואחכה בסבלנות לעשות את כל חתכי הגימור והעיטורים עם סכין מושחזת היטב שישאירו לי פני שטח חלקים ואחידים.

עץ יבש מקבל גימור הרבה יותר טוב, וסכין חדה היא הבדל של עולם ומלואו מבחינת איכות הגימור.

 

סיכום ושימוש

זהו!

בידינו עכשיו כף אכילה גמורה. נשאר רק לשמן אותה עם שמן מתפלמר (שהופך למוצק) כמו פשתן או אגוז מלך, ולתת לשמן להתייבש מספר ימים (זמן היבוש תלוי בעונה – בין שלושה ימים לשלושה שבועות לשכבה). שימו לב לא להשתמש בשמן פשתן “מבושל” שיש בחנויות בניין או יצירה, לרוב הוא מלא בכימיקלים מעודדי ייבוש רעילים ביותר. רק שמן פשתן/ אגוז מלך/ זרעי ענבים לאכילה מחנויות לממכר מזון.

תתחדשו :)

את הכף החדשה מומלץ לא להשאיר רטובה לפרקי זמן ארוכים שכן היא עשויה לתפוס מושבת חיידקים שעדיף לנו להימנע ממנה.
חוץ מזה גם מומלץ לא להטיח את הכף על הרצפה בעוצמה או לתת לכלב המשפחתי לשייף את השיניים עליה :)

לשאלות, הכוונות וכו’ מוזמנים/ות לפנות אליי בדוא”ל, ולקבל השראה לכפות באתר ובאינסטגרם.