מסגרות לתמונות במידות סטנדרטיות אפשר לקנות באיקאה, ואפשר גם לשדרג במשהו את המסגרות – הנה דוגמא ישנה בה נוסרו סרגלי עץ ומוסמרו למסגרת:

במקרה אחר חזרנו מחו”ל מצוידים בגובלן של נסיכה עם חד קרן, שהקטנה שהיתה אז בת חמש בחרה באחד המוזיאונים ועלה כמה עשרות ש”ח. מסגרת תואמת לקיטש הזה התגלתה כיקרה להפליא והפתרון נמצא ברחוב בצורת מסגרת מפוארת עם פיתוחי עץ מוזהבים, שנמסרה לאותה חנות מסגרות לקיצור ולהתאמה, בשבריר העלות המקורית:

אבל ענייננו פה הוא ב”עשה זאת בעצמך”. בכמה הזדמנויות יצא לי להכין מסגרות לבני הבית, אבקש סליחתכם על קפיצה ממסגרת למסגרת, התברר שהיו כמה שלבים שצילמתי במסגרת אחת אבל לא באחרת.

הנה סימון הניסור לאורך על שארית עץ בוק. מסרט לסימון קו מדויק, ועיפרון כדי שאוכל לראות את הסימון בעת הניסור. הסימון נעשה משני צידי העץ בהתייחס לאותה צלע של הקורה

ניסור ידני. פעם בכמה זמן הפכתי את הקורה וניסרתי מהצד השני. לקראת הסוף כשהתקרבתי למלחציים, התחלתי ניסור חדש מתחתית הקורה.

המסור דו צדדי – צד אחד ריפ לניסור לאורך הסיבים, צד שני קרוס-קאט לניסור לרוחבם. משהו בשיניים של המסור הספציפי הזה שעוצבו לפי המסורת היפנית לעבודה בעץ רך יותר, מזמין דווקא לעבוד עם צד הקרוס-קאט לאורך כל הניסור.

משמאל במלחציים פיסת עץ ברוחב זהה אחוזה בכליבת קפיץ, כדי למנוע נזק למנגנון המלחציים:

הרבה זמן לא פרסתי קורה לאורך, את התוצאה הרגשתי בעת ההקצעה הממושכת שנדרשה ליישור קו הניסור ולהכנת שתי קורות ברוחב שווה:

הקורות נוסרו למידה הסופית, כאשר קו הניסור ב- 45 מעלות (גרונג). השתמשתי במוביל ניסור בסיסי שקניתי לפני שנים בהום סנטר. מספיק טוב לניסור ראשוני ולא יותר מזה:

השלב הבא אחרי ניסור מקורב בזווית הוא יישור מדויק. המתקן הבא נקרא שוטינג בורד shooting board ובדרך כלל הוא משמש להקצעת גדע הקורה כך שתהיה ניצבת לציר האורך של הקורה, ולשם כך הוא מצויד בגדר הנראית בחלקו העליון של הצילום. לצורך הקצעה ב- 45 מעלות נוספה גדר אלכסונית המחוברת בבורג בחלקה הקידמי ובכליבה בחלקה האחורי כך שתהיה ניתנת לכוונון, הנעשה בסיוע הזוויתן הארוך שעל השולחן משמאל.

לאחר הכוונון הבלוק פליין השכוב על צידו מקציע את מישור הניסור עד לקבלת מישור מדויק וחלק. לצורך הצילום הונחה פה גם אחת המסגרות הלובשת צורה:

כאן הזמן להכין את המגרעת לתמונה\לוח גב\זכוכית אם יש. בעבודה עם פרופילים רחבים יותר ניתן להשתמש במקצועת חריצים, כאן העבודה עם מסור גב. על השולחן פרופיל מוכן:

והנה גב המסגרת מוכן:

סיבי קצה אי אפשר פשוט להדביק זה לזה, לכן נכין חריץ ובו תודבק פיסת עץ דקה בעלת כיוון סיבים מתאים (לאורך):

הרחבת קו הניסור עם מסור קצת רחב יותר, ואחריו שופין מאוד עדין:

הכנת כפיסי עץ דקים מהקורה הכהה שמימין ע”י ניסור והקצעה (מי שיכול לשים יד על רצועות פורניר – יהיה לו הרבה יותר פשוט), והדבקת המסגרת. אפשר להדביק בשלבים ואפשר לרוץ ולהדביק בבת אחת לפני שהדבק מתחיל להתייבש. כיוון הסיבים בפיסות העץ הכהות – לאורכן.

ניסור ואח”כ הקצעת פיסות העץ הבולטות מהמחברים:

הקצעת המסגרת לגובה אחיד – המסגרת מונחת על לוח בעל שוליים דקים מוגבהים המשמשים כגובל לעצירת המסגרת בעת ההקצעה:

המסגרות הבהירות נעשו משלבי תריס מעץ צפצפה שנותרו מדלתות התריס שהכנתי לחדר של בתי. כיוון שהשלבים דקים ובעלי חתך מעוגל, ויתרתי על הכנת השקע. הגלויה הודבקה בנייר דבק לגב המסגרת וזו נתלתה על הקיר:

נחזור לרגע למסגרת השניה, בה הוכן שקע לגלויה והותאמה פיסת דיקט מאחור

לסיכום

לסיכום, הכנת מסגרות מהווה הזדמנות להתנסות בנגרות שימושית ולא מסובכת מדי.

מאחת הפעמים הקודמות, בה טעיתי במידות המסגרת, נותרה מזכרת התלויה מעל שולחן הנגרות שלי: