תשמעו סיפור, לפני יותר מעשור, אני סטודנט שנה א’ במוסד אקדמאי מכובד בישראל, יושב בחדר ענק, יחד איתי עוד מאות סטודנטים, כולנו בקורס מבוא לפיזיקה א’, אנחנו יושבים ומאזינים לפרופסור לפיזיקה שעומד על הבמה והנושא עליו הוא מדבר הוא הסבר פיזיקאלי לסדר נפילת גרגרי האבק עליהם הוא מתבונן בשעה שהוא עדיין שוכב על המיטה בבוקר. אני מתקשה להבין מה הוא מנסה להסביר, בשלב הראשון אני מסתכל על חברי מסביב, הם מחייכים חיוכים חכמים וצוחקים לנוכח הניסיון שלו למצוא הסבר לסדר נפילת האבק, ואני ממשיך לא להבין דבר. בשלב הבא הבטן מתחילה להתהפך לי ואני מתחיל לזוז באי נוחות בכיסא, חברי ללימודים עדיין נראים כמי שמבינים את הדברים בצורה המופשטת בה הם מוצגים. היה לי גם ניסיון להרים יד ולבקש הסבר, התשובה שקיבלתי הייתה מופשטת עוד יותר כך קרה שלאורך השיעורים פשוט הפסקתי לשאול שאלות. במהלך השיעור אני עובר לעמידה, לא מצליח להבין דבר ממה שהפרופסור כותב על הלוח בתנועות נמרצות. הדבר נמשך גם בשיעור שאחרי ובזה שאחריו, ואז חבר משנה ב’ אמר לי שהבחינה הסופית בסוף הסמסטר בכלל לא תעסוק במה שנלמד בשיעורים, אלה במה שהמתרגל עושה בשיעורי התרגול, ושכל מה שנלמד בשיעורים הוא סוג של ערך מוסף של המרצה הפיזיקאי. כיוון שחשתי תסכול עצום בשיעורים פשוט הפסקתי להגיע אליהם. לצערי גם בתרגול דיברנו על תופעות מוחשיות בדרך מופשטת, תופעות שניתן היה בקלות להמחיש אותן בשטח או אפילו במעבדה, אך הן נלמדו בכיתה בצורה פרונטאלית, משעממת וכאילו לא קשורה לעולם שבחוץ. שיננתי את התרגילים כמו תוכי ועברתי את הבחינה.

אחרי שנה עזבתי את אותו מוסד אקדמאי ועברתי ללמוד חינוך, היום אני כבר עשור מורה לחקלאות ומנסה ללמד את תלמידי בדרך אחרת, בדרך חוויתית, בדרך של מגע ישיר עם החומר הלימודי, במאמר דעה זה אני רוצה לעסוק בלמידה חוויתית דרך הוראת חקלאות.

למידה חוויתית בגן הילדים. דגש על חושים.

רקע ללמידה חוויתית

על פי הספרות, לגישה של למידה חוויתית יש מספר בסיסים: 1. התפיסה הקונסטרוקטיביסטית טוענת שאדם רוכש ידע על ידי למידה באמצעות חוויות ולא בדרך של למידה פאסיבית 2. תלמידים שונים מבינים את החומר בדרכים שונות ולכן למידה כוללנית של כל הכיתה על פי דרך אחת היא גורפת מידי ולא מדויקת. בנוסף בלמידה החוויתית יש דגש על יכולת החשיבה העצמאית של כל תלמיד (ויקיפדיה, 2019 ).

ההוגה המרכזי בתיאוריית הלמידה חוויתית הוא גו’ן דיואי (1952-1859) דיואי הציע לתלמידיו ללמוד על ידי ניסיונם. כלומר, כפי שצוין, על החומר הנלמד להיות מבוסס על חוויות קודמות, על פי דיואי הלמידה היא ספיראלית וניבנת שכבה אחר שכבה. כך קורה שבכל פעם יש העמקה עם הידע הקיים וידע חדש הנבנה על בסיסו. חינוך לדעתו הוא לא רק אמצעי להשגת ידע אלה אמצעי כיצד לחיות, כלומר המטרה היא לטפח תלמידים עם ראיה ביקורתית, אוטונומית ואתית. מטרת החינוך היא להכין את התלמיד לחיוו. דיואי לא רק היה פילוסוף אלה עסק בהוראה בעצמו, לדוגמא לימד דיואי כימיה באמצעות הכנת ארוחת בוקר כך שעל ידי העיסוק בחומרים למדו התלמידים על תכונות החומרים. דיואי לא קרא להתמקדות בלעדית בתכנים שהתלמידים יביאו. הוא קרא לאיזון בין רצונות התלמידים לבין חשיבות התוכן וההוראה של איש המקצוע (סוריה, 2019). אוסטין 2015, הרחיב את עבודתו של דיואי והוסיף את הנקודות הבאות: 1.לימוד טוב הוא תהליך ולא תוצאה 2. כל למידה היא למידה מחדש 3. למידה דורשת פתרון קונפליקטים 4. הלמידה היא תהליך הוליסטי 5. הלמידה היא תוצאה של קשר בין אדם לסביבה 6. הלמידה היא תהליך של יצירת ידע.

על פי חוברת משרד החינוך- הוראה ולמידה בסביבות מגוונות מחוץ לכותלי הגן והכיתה (2015), טוענים המחברים שללמידה חוויתית סוגים שונים: למידה מבוססת מקום, סיור לימודי, למידה מבוססת פרויקטים, למידה באתר מורשת, למידה במוזיאון, makers  ועוד… עוד נטען שללמידה החוויתית ממד ערכי – חברתי חשוב ושההוראה בדרך זו תורמת לקידום מעורבות ואקטיביזם חברתי ולקשר ישיר יותר בין מורה לתלמיד. במחקר שערכו ארנולד, וורנר ואוסבורן על למידה חוויתית במקצוע החקלאות בחטיבת הביניים (2006) נטען שהתלמידים צריכים להיות שותפים ללמידה ולבחירת החומר. בנוסף, הם טוענים שכאשר התלמידים עובדים עם הידיים הדבר גורם להבנה עמוקה יותר של החומר, חינוך חוויתי לטענתם גורם להקשבה רבה יותר, פיתוח מיומנויות, הערכה עצמית רבה יותר ומונע ממוטיבציה פנימית. לבסוף, טוענים החוקרים שבניגוד לסברה הנפוצה, חינוך חוויתי אינו מקל עם התלמיד אלה להפך. Devan ערך ב- 2016 מחקר על למידה חוויתית במקצוע החקלאות. החוקר טוען שהתלמידים דיווחו על רמה גבוהה של הבנה עקב למידה בדרך זו. לטענתו למידה חוויתית צריכה להתבצע לא רק בחקלאות אלה במקצועות אחרים גם כן. גם התלמידים טענו שסוג הלמידה הזה יכול להיות תקף גם במקצועות אחרים.

תפקיד המורה בלמידה חוויתית

ההוראה באופן חוויתי היא אחרת ובמקום אולם הרצאות רוב הזמן התלמידים חווים וחשים את החומר. לכן, למעשה המורה מתעסק יותר בסביבת הלמידה, בהפעלת התלמידים ובהענקת משוב מאשר בהוראה פרונטאלית (ויקיפדיה, 2019). מורים העוסקים בהוראה חוויתית מחברים בין רקע עיוני לבין החלק המוחשי. יש הטוענים      שיש לבצע את החלק העיוני קודם כל, ויש הטוענים שיש דווקא להתחיל בחלק החוויתי ולאחר מכן לנתח ולהעמיק אותו בכיתה (שחם, 2014).

ומה קורה בימינו?

במאה ה-21 יש יותר דגש על טכנולוגיה ועל פתרונות טכנולוגיים. ולכן בעשורים האחרונים יש פחות למידה דרך הידיים. זאת על אף שחוקרים כמו Goldberg , 2013 טוענים שלמידה חוויתית מביאה ללמידה עמוקה יותר מאשר למידה פרונטאלית. Devan 2016, מוסיף וטוען שהלימוד באמצעות טכנולוגיה גרם לתלמידים להגיע      לעבודה ללא ניסיון בשטח ולפי דעתו יש לחבר בין פיתוחים טכנולוגיים לבין עבודת שטח.

ומה לגבי המורים?

במחקר שערכו ארנולד, וורנר ואוסבורן (2006) טוענים החוקרים שלמורה בלמידה חוויתית יש חשיבות רבה מאוד, הכל מתחיל בתכנון טוב של המורה. עוד טוענים החוקרים שככל שהמורה מכיר יותר אסטרטגיות הוראה ולמידה מוצלחות כך הוראתו מוצלחת ומשמעותית יותר. הם טוענים שגם מורים וסטודנטים להוראה צריכים ללמוד בדרך חוויתית. ולכן השתלמויות מורים צריכות לעסוק בלמידה חוויתית. מסקנה זו מחוזקת ם על ידי חוקרים נוספים בתחום. שחם ( 2014 ), טוען שכשהילדים חווים את תהליך הלמידה דרך הרגליים ובכל החושים זו למידה משמעותית. יציאה מחוץ לכיתה לטענתו משחררת אנרגיות חדשות, “פותחת את הראש” ומאפשרת לחוות למידה שגם נחרתת בזיכרון. הגינה הבית ספרית היא הפתרון הטוב ביותר ללמידה חוויתית היות ומלבד ההוצאה הראשונית על הקמת הגינה כל האמצעים נמצאים במקום וניתנים לשימוש. Devan, 2016 במחקרו על למידה חוויתית באמצעות חקלאות המחיש את הדבר שכך שכל המוצרים לטובת המחקר נקנו בחנות של “הכל בשקל ” והרעיונות נלקחו כולם מהאתר – pinterest. הדבר מוכיח שניתן לקיים למידה חוויתית בתחום החקלאות ללא הוצאות מוגזמות.

הייתי מאוד רוצה לדעת שכדי להמחיש את מלחמת ברק וסיסרא היו נוסעים עם התלמידים לאגן של נחל קישון, בעמק יזרעאל, בחורף ונותנים להם ללכת 500 מטר בבוץ. כך היו התלמידים מבינים בדיוק ששום כלי ברזל (היתרון היחסי של צבא סיסרא על צבא בני ישראל) לא יכול להתקדם כשנדבק אליו בוץ בכזאת כמות. אבל אני יודע שלהוציא אוטובוס מתל אביב לדוגמא עד עמק יזרעאל רק כדי שהתלמידים יראו עד כמה בוצית אדמת העמק בחורף זו הוצאה גבוהה מאוד ושעות רבות מאוד “יתבזבזו” בנסיעה. לכן יש לנסות למצוא פתרון שמצד אחד יאפשר למידה חוויתית ומצד שני יהיה נגיש ולא ידרוש עלויות גבוהות. גינת ירק בית ספרית היא פתרון מתאים. גם לנושא של יציאה מתחומי בית הספר מאפשרת הגינה הלימודית פתרון, במקום לצאת באופן קבוע מחוץ לכותלי בית הספר, דבר הדורש אישורים ולעיתים גם ליווי של מע”ר / חובש וכו… ניתן לצאת לגינה הנמצאת בתוך תחומי בית הספר דבר המפשט את הבירוקרטיה ויכול לקרות באופן ספונטאני. במאמרו תנאים ללמידה משמעותית, טוען הרפז, 2014 שבתי הספר צריכים לתת תנאים חיצוניים שיאפשרו תנאים פנימיים של למידה משמעותית. בעיני, תנאי חיצוני שכזה הוא בין היתר הקמה של גינה בשטח בית הספר.

אם הלמידה הזו כל כך טובה למה לא פוגשים אותה מספיק?

על פי לביא- אלון 2014, מורים עדיין רואים בלמידה חוויתית למידה שערכה נופל מלמידה בכיתה, בנוסף יש גם את החשש מאובדן שליטה ומבעיות בטיחות, הכשרה לא מתאימה של מורים והיעדר מדיניות מוסדית שמעודדת למידה שכזו. אבל לפי דעתי כמי שנמצא במערכת החינוך יותר מעשור זה לא עיקר העניין. הסיבה העיקרית בעיני היא השקעה והערכות מוקדמת, למידה חוויתית דורשת מהמורה השקעה רבה יותר, ארגון מראש, “הגדלת ראש”, יכולת אילתור ומציאת פתרונות זולים ונגישים וגם התעסקות עם מעט בירוקרטיה ולכן מורים רבים נמנעים ממנה. מה “ירוויח” מורה שיעשה למידה שכזו אתם שואלים? קודם כל חדוות עשייה והבנה שהלמידה שהוא מייצר היא מעמיקה ובתקווה גם התובנות של תלמידיו בעקבות הלמידה יהיו מעמיקות ויזכרו לאורך זמן. מקצוע החקלאות הוא המקצוע המוחשי ביותר מכל מקצועות הלימוד, מקצוע הזועק למידה חוויתית ולכן יש ללמדו בדרך חוויתית.

לפני כשנתיים התחלתי ללמד באקדמיה, כשהתחלתי ללמד, זכרתי היטב את אותו מרצה לפיסיקה ואת “מסלול נפילת האבק” בשעה שהוא עדיין ישן על מיטתו. אני מקווה ומאמין שהצלחתי להעניק לתלמידי למידה חוויתית אותה יישאו איתם לשנים הבאות.

ביבליוגרפיה:

נתיבים להוראה משמעותית, מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית. משרד החינוך המנהל הפדגוגי (2015 ) עמ’ 43-51 , נדלה בתאריך 2/1/2019 מהכתובת:

http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf

הרפז, י’ (2014). תנאים ללמידה משמעותית. נדלה בתאריך 2/1/2019 מתוך אתר הד לחינוך בכתובת:

https://yoramharpaz.com/pubs/learning/meaningful_learning_conditions.pdf

לביא-אלון, נ’. (2014) חצר בית ספר כסביבה לימודית חוץ-כיתתית – סקירת ספרות. נדלה בתאריך 2/1/2019 מתוך אתר החברה להגנת הטבע  בכתובת: https://www.teva.org.il/

סוריה, ע’ (גון דיואי ) נדלה בתאריך 2/1/2019 מהכתובת:

meyda.education.gov.il/files/noar/dewey.docx

למידה פעילה , מתוך ויקיפדיה, נדלה בתאריך 1/1/2019 מהכתובת:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94

שחם, ב’. (2014). לצאת מהקופסה? לצאת מהכיתה! למידה חוץ-כיתתית ככלי לחוות מדע בכל

החושים, אאוריקה 37 ,למדע, מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה, המרכז לחינוך מדעי

וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב.

Arnold & Warner & Osborne (2016) Experiential learning secondary agricultural education classrooms .

נדלה בתאריך 3/1/2019 מהכתובת:

https://www.researchgate.net/publication/264858004_Experiential_learning_secondary_agricultural_education_classrooms

Devan, 2016 Experiential Learning in Agriculture Education

נדלה בתאריך 1/1/2019 מתוך האתר בכתובת :

https://vtechworks.lib.vt.edu/handle/10919/74331