אז יצא לי בעבר כבר לנסות לצלם מדריך הרכבה כזה שרואים רק את הידיים שלי. לא עשיתי הכנות מיוחדות, וכדי להצליח במשימה בפעם הראשונה ההיא, בניתי אד-הוק מתקן מלגו, שעבד בסדר, אבל בהחלט לא היה נוח. השולחן רעד בכל פעם שהפעלתי קצת כוח, וכל המתקן רעד איתו, וכל הזמן לא היה ברור אם אני מסתיר עם הראש את מה שאני עושה או לא. זה לא קל, הצילום העילי הזה!

לאחרונה, הזדקקתי שוב לסוג צילום שכזה, אבל הפעם החלטתי לפתור אחת ולתמיד את נושא הצילום העילי. התוצאה הראשונה במערכת החדשה (ומאז עוד שכללתי את המערכת הזו, כמו שאראה בהמשך) הייתה יחסית טובה.

אז איך זה צולם? בואו נראה.

גירסא ראשונה

אז התגלגלו לידיי מספר לא מבוטל של מוטות פלדת אל חלד בקוטר 8 מ”מ והחלטתי להשתמש בהם כדי לייצר את המבנה.

בתחילה הדפסתי מעין מחברים שמאפשרים לקבוע זווית בין שני מוטות ולהתחבר לעוד מחבר כמוהם בעזרת שני מוטות נוספים ליצירת העומק של המבנה. כך נוצר מעין בית. את המבנה כולו הצמדתי לשולחן בעזרת מגנטים חזקים, ועל המוטות האופקיים העליונים ביותר חיברתי את הסמארטפון שלי בעזרת גומיה פשוטה שהצמידה אותו למוטות. מעליו הצבתי מראה שאיפשרה לי, על אף הגובה הרב של המצלמה, לראות מה רואים בה.

למדתי הרבה מהניסיון הזה:

1. המבנה היה יחסית כבד, ונקודת מרכז הכובד הייתה יחסית גובה, בעיקר בגלל המוטות האופקיים, מה שגרם למבנה לרטוט יחסית הרבה כשהשולחן זז מנגיעות יחסית קלות. בסרטון שצילמתי עם המבנה הזה לא מאוד שמו לב, אבל החלטתי שזה לא מספיק טוב, וצריך למנוע את הרטט הזה.
2. החיבור לשולחן היה בעייתי כי הוא עבד רק עם השולחן הוא שולחן מתכתי מגנטי, ואמנם יש לי כאלה, אבל רק בסדנא המלוכלכת. אם אקח את המבנה לצלם משהו באגף השני, במקום שבו השולחנות לא מגנטיים, היציבות עוד תפחת.
3. והכי גרוע – הגובה אמנם אפשר לי לעבוד בנוחות יחסית מתחת לגשר הזה, אבל המצלמה הייתה ממוקמת גבוה מדי, מה שגרם לצילום להיות מרוחק מדי לצרכים של צילום ידיים בהרכבה. ובקונסטלציה הנוכחית אי אפשר לשנות את המיקום של המצלמה.

כל אלו הובילו אותי למסקנה שצריך לבנות מבנה חדש, ששוקל פחות, יציב יותר, ועם יכולת משחק בזווית ובגובה של המצלמה.

גירסה ראשונה - בדיקה

גירסה ראשונה - בדיקה - מקרוב (שימו לב למראה)

גירסא שניה - שיפורים

בגירסה זו, השתמשתי באותם המוטות כמסגרת, אך את החיבורים ליצירת העומק עשיתי עם פרספקס (אקריליק) שקוף 10 מ”מ שחתכתי במכונת הלייזר שלנו. מה שיצר את הזווית היה מחברים מודפסים פשוטים לזווית של 45 מעלות שאפשרו את הצורה הנ”ל.

המוטות האנכיים שנגעו בשולחן נכנסו בתוך סטנד אחד בכל צד שהורכב משלוש שכבות של אקריליק 10 מ”מ שקוף, כשבשכבה האחרונה החור נצרב לעומק של כמה מיליטרים במקום להחתך לגמרי, מה שאפשר לשכבה התחתונה של האקרילק להחזיק את המוט בתוכה.

השתמשתי כאן כבר במתקן ייעודי סיני זול שהיה לי להחזקת מצלמה (שבה כבר עם פלאש ומיקרופון שבטוח יהיו שימושיים בצילומים רבים) והתאמתי מסילות חדשות שיאפשרו למתקן הזה לנוע ביניהן. מה שקיבע את המיקום והזווית של המתקן היה שני ברגי פרח, שאת ראש הפרח חתכתי, שוב, מאקריליק 10 מ”מ, עם צריבה לעומק בצורה חלקית של ראש המשושה של הבורג, כך שהבורג נכנס בכוח לתוך הפרח בלי אפילו דבק.

את הכל בסוף הדבקתי עם דבק אפוקסי שקוף, מה שהגביר את היציבות ממש. כדי להחזיק את הלחץ למשך הזמן הקצר הנדרש הפעלתי את הלחץ עם איזולירבנד בין החלקים לכיוון ההדבקה.

המסילות החדשות למתקן הטלפון תוכננו כך שיהיה אפשר להוריד את המתקן לכמעט שני שליש מגובה המתקן מה שאפשר לבצע צילומי ידיים קבועים יותר. גם המסילות נחתכו בפרספקס 10 מ”מ

רגליים חתוכות מפרספקס - לוכדות את שני המוטות מכל צד יחד

מחברים מפרספקס ולא מוטות ברזל

חיתוך בלייזר של המסילות המחזיקות את המתקן לסמארטפון

כמה ניסיונות למסילה שתחזיק את מתקן המצלמה

הדבקה עם אפוקסי דו רכיבי - הידוק עם איזולירבנד עד הייבוש

שימוש במתקן ייעודי לסמארטפון (ולא להדק עם גומיה)

ברגים שקועים בתוך ראש פרח לפתיחה וסגירה מהירה

מסילה עם גבהים משתנים

לסיכום

פתאום קיבלתי מתקן שיכול להתמקם במקומות שונים. אפילו מעל אחת המדפסות שלי במקרה הצורך, ובטח אפשר להתאים אותו עוד קצת גם לעוד מהמדפסות שלי.

את הקבצים להדפסה וחיתוך תוכלו להוריד מכאן

בהצלחה.

מעל המדפסת - אופציה מעניינית

הגירסה השניה