בביקור בנגריה של חברי יניב צדה את עיני קופסא קטנה. בניגוד לקופסאות בפוסט הקודם, היו הפינות מנוסרות בזווית 45 מעלות. ניסור כזה מחייב דיוק עד כדי צורך בבניית ג’יג מיוחד, ואולי גם חיזוק נוסף להדבקת הפינות. לאותה קופסא גם היה מכסה – אז הנה הגירסא שלי

הכנת חריצים

הקופסא הזו שונה מהקודמות גם בעוד כמה פרטים – תחתית הקופסא מקובעת בחריצים שבדפנות, ויש לה מכסה הנע על מסילה.

לפני ניסור הפינות, הוכנו החריצים בדפנות – אחד לתחתית ואחד למכסה. העבדה עם מקצועת חריצים בת 70-80 שנה בעזרת להב דק במיוחד, 3 מ”מ.

הקונסטרוקציה מטרתה למנוע סטיית המסילה מהתוואי המתוכנן, מאחר והעבודה עם מקצועת החריצים מחייבת הפעלת לחץ קדימה וגם הצידה (שמאלה).

למי שאין מקצועת חריצים, אפשר לסמן את גבולות החריץ עם מסרט, לנסר את שולי החריץ ולפנות עם מפסלת. מצאתי בארץ רק מפסלת אחת ברוחב הזה, 3 מ”מ, ותכננתי להיעזר בה פה ושם. לבסוף ניקיתי את החריץ בעזרת שופין עדין, וצר מספיק.

ניסור פינות הקופסא בזווית 45 מעלות

האביזר הבא, “קופסת גרונג” מהום סנטר, מיועד לניסור ראשוני וגס בלבד של פינות הקופסא

אחריו יש צורך לבנות סוג של “שוטינג בורד”, מסילה עליה נעה מקצועה עד לקבלת פני שטח מדויקים, בזווית הנכונה. הנה הניסיון הראשון והבוסרי:

שעדיין נתן תוצאה סבירה:

וג’יג מפואר יותר המכונה בלע”ז “donkey’s ears”, ומדויק בהרבה מהאילתור הקודם:

הרכבה והדבקה

לוח הבסיס הוכן משארית עץ לא מזוהה שנאסף מהרחוב כחלק מדופן של מגירה. סביב לוח הבסיס הוכנה תעלה כדי להתאים אותו לחריצים בדפנות הקופסא.

הנה תחתית הקופסא לאחר הרכבת ניסיון:

כיוון שהדבקת גרונג אינה חזקה, ומתאימה אולי לקופסאות קטנות, נוסרו והותאמו טריזים בדומה לאלו נעשו במסגרות התמונות בפוסט קודם. בנוסף הודבקה התחתית למסגרת, זו פריבילגיה השמורה לקופסאות קטנות בלבד, בהן לא צריך לדאוג לאפשרות תנועה לעץ. במסגרות גדולת בסגנון frame and panel, כמו אלו שבארונית חדר האמבטיה, אסור שלוחות המילואה יודבקו למסגרת

הכנת המכסה

אחרי הדבקת גוף הקופסא, הגיע תור המכסה, להכנתו נבחרה קורה של רהיט שהיה שנים במרפסת מתחת לעציצים עד שהתפרק. כששברנו אותו כדי שחלקיו ייכנסו לפח האשפה של הבניין, התברר שכמה קורות קטנות היו עשויות עץ טיק משובח. אחת הקורות, כמו זו שמשמאל, נפרסה ל- 3 לאורך בניסור ידני כדי ליצור את חלקי המכסה.

הצילום השלישי מראה את חלקו העליון של המכסה, ובו זה לצד זה עץ בריא, פיסת עץ ובה שרידי דיבל, ועץ אפור מפניה העליונים של הקורה שעמדה בחוץ עשרות שנים:

הדבקת המכסה – ניילון על השולחן, כליבות תוצרת בית מפוסט קודם שיתרונן כאן שאפשר להפעיל איתן לחץ קל מאוד, ואפשר ליצב אותן בשכיבה על השולחן. בתמונה השניה מחזה על גבול חילול הקודש – מקצועה של לי נילסן על תקן משקולת:

את המכסה יש להקציע, ופה עבדכם החמור ניסה לאלתר ופירק את אחת ההדבקות. בתמונה השניה לוח עזר עם גדר בגובה 3 מ”מ, שישמש בקופסא הבאה

והנה הקופסא מוכנה ומשומנה. בחרתי ב”שמן לעץ אקזוטי”, שמניסיון קודם חי טוב עם עצים כאלה. למרבה הצער השמן “החיה” מדי גם את העץ האפור, והקטין את הקונטרסט בין חלקי המכסה. בחלקה העליון של התמונה הראשונה אפשר לראות שקע אחיזה לאצבע לפתיחת המכסה, שנעשה בעזרת מפסלת חצי עגולה:

לסיכום

תמה עוד הרפתקאת נגרות, למדף העמוס שמתחת לשולחן הנגרות נוספו עוד שני ג’יגים, והקופסא הונחה לכמה ימים במרפסת עד שריח השמן יתנדף