הידעתם שיש 18,000 אסירים בבתי הכלא בישראל ורק 300 אסירות בערך?
הידעתם שגברים מתאבדים יותר מנשים?
הידעתם שגברים סובלים יותר מדיכאון ומתנהגים באלימות הרבה יותר מנשים?
הידעתם שגברים מתמכרים לסמים הרבה יותר מנשים?

גברים למדו במהלך השנים להדחיק את רגשותיהם. הייתה להם עזרה לעשות כך. החברה והמשפחה תמכו במהלך הזה. אבות לימדו את בניהם להשתיק את השפה הרגשית ולהתעלם ממנה וכך נוצרו דורות על גבי דורות של גברים אילמים מבחינה רגשית. “איך אתה מרגיש?” זאת שאלה שיכולה לבלבל לא מעט גברים. בניסיון לענות על שאלה מוזרה זו הם יתחילו לספר את המחשבות שלהם או שפשוט יהפכו למתוסכלים (ולא ידעו להגיד “שמע, השאלה שלך מתסכלת אותי”).

מחקר סטטיסטי בדק כמה זכרים ונקבות בוכים עד גיל 3. יודעים מי בוכה יותר? שניהם אותו דבר. בגיל 3 הבנות פותחות פער רציני. אחת הסיבות היא שבנים מתחילים לקבל ולהפנים מסרים של הסביבה: “תהיה גבר”, “אל תבכה כמו ילדה קטנה”, “קום, לא קרה שום דבר” וכאלה. לאט לאט הבנים הקטנים נהיים פחות ופחות מחוברים לרגשות שמתחוללים אצלם בפנים. הם מסתכלים סביב ורואים איך שאבא לא מדבר רגשות ואת החברים שלהם צוחקים על מי שבוכה. החברה מסביב מתגמלת על חוסר בהחצנת רגשות.

זה נקרא “התקפה על צרכי התלות” – כולנו באנו לעולם תלויים. ככה זה. בני האדם הם חיה תלותית. הפרדוקס הוא שאנחנו תלויים אבל רוצים להראות כל הזמן שאנחנו יכולים לבד ובלי עזרה. וככה גברים גדלים – מתביישים לקבל עזרה, רוצים להוכיח את עצמם, להראות לעולם שהם עמידים וקשוחים. זה יפה וחשוב להיות חזק אבל יש לזה גם מחיר כבד.

בשלב מסוים הנפש הגברית (שמסתדרת טוב לבד) לא מצליחה יותר להכיל את כמות הכאב, האגרסיות, הפחד והחרדה (ולעיתים גם את ההתרגשות השמחה וההתלהבות), אז הגבר מתחיל להתנהג את מה שהוא מרגיש. או שההתנהגות יוצאת החוצה בצורה של אגרסיביות ואלימות, התמכרות לסמים, הסתבכות עם החוק או שהנפש תוקפת את עצמה בצורה של דיכאון, חרדות ומחלות גופניות. כמובן שאני כותב בהכללה – יש גברים רבים שמנתבים את האנרגיות הללו ל self medicate (ריפוי עצמי) חיובי ומועיל כמו ספורט, מלאכות שונות וכו’, אך מעטים הגברים שמרשים לעצמם לשוחח על מה שהם חווים – בטיפול מקצועי או עם חברים.

גברים בעידן של היום מתבקשים לתפוס יותר ויותר תפקידים שלא היו מנת חלקם בעבר – הם מתבקשים לפרנס אבל גם לבלות זמן על ילדיהם, להיות מנהלים ומובילים בעבודה אבל גם לקחת חלק במשימות הבית השונות. יחד עם כל אלה הם גם רוצים רגע לעצמם או לתחביב ועיסוק שהם אוהבים לעשות. בין כל העשייה הזאת כמעט לא נותר זמן לחברים ולמפגש חברתי. גברים רבים מוצאים את עצמם מנותקים מקשרים חברתיים, בודדים עם תחושותיהם, עמוסים במטלות ובמחויבויות למשפחה הגרעינית ולהוריהם המזדקנים הם נהיים לכודים בתוך מירוץ החיים.

מעגל גברים הוא אירוע שמתפתח ותופס תאוצה בארץ ובעולם. המעגל הוא מקום בו גבר יכול להסכים להוריד מסיכות, לשבת בנחת עם עוד גברים נורמטיביים כמוהו ולהתבונן ולשוחח על חייו. מעגל כזה יכול להתקיים בחוץ, סביב מדורה או בתוך בית של מישהו וגם במקום ציבורי כמו מתנ”ס. ישנם מעגלים בעלי הנחייה וכאלה “פראיים” בעלי הנחייה מתחלפת או ללא מנחה מקצועי כלל. במעגל השיחה לרוב מתקיימת סביב נושאים כגון: פרנסה ועבודה, גידול ילדים וזוגיות, יחסים עם משפחה או עמיתים לעבודה ומשמעות וכיוון להתפתחות בחיים. מעגל יכול להתקיים בצורות ובאופנים שונים אך הדגש בדרך כלל הוא על הקשבה, דיבור אמיתי ומדוייק, שימת לב לרגשות ותחושות שעולים ויצירת אינטימיות ופתיחות עם אנשים אחרים. התגמולים אותם מקבל הגבר המשתתף הם רבים: פיתוח יכולת הקשבה אמפאטית ולא שיפוטית, חיזוק קשרים עם גברים בקהילה בו הוא חי, פתרון קונפליקטים בדרך של הבעת רגש ולא בשיחה לעומתית (אני נגד מישהו) ואולי החשוב מכל – העצמת תחושת הסולידריות – אני לא לבד, גם אחרים חווים דברים דומים ומשותפים כמו אצלי.

במאמרים הבאים אבחן ברזולוציה גבוהה יותר את מה שמתרחש במעגל, מה סוד הכח של דינאמיקה קבוצתית גברית ואביא תיאורי מקרה על ריפוי של גברים במעגלים.