בניית ה”בס הסגולה” הוא פרויקט הגמר שלי מהתיכון, עברו כמה שנים מאז ולצערי התיעוד לא מספיק רציף ומדויק, אבל בהחלט יש פה תהליך מעניין, ופרויקט יפה. אין ספק כי הפרויקט הזה הדביק אותי חזק בחיידק הנגרות, ומאז אני לא מצליח להחלים…
זאת גיטרה עם 4 מיתרים ללא פרטים (אומנם יותר מאתגר לנגן, אבל מוסיף נפח וייחודיות גדולה לצליל)  בסגנון neck throw -(הצוואר מתחבר לגוף כחתיכה אחת ולא כשתי חתיכות נפרדות).

הדבקת הצוואר

החלק החשוב ביותר בגיטרה בסגנון neck through היא החתיכה של הצוואר, אשר בעצם מהווה גם את מרכז הגוף ואת בית המתפחות. על מנת ליצור חתיכה חזקה יציבה מכינים את הצוואר בהדבקה של 5 או 7 פרוסות דקות. ככל שהפרוסות רבות ודקות יותר קטן הסיכוי לעיוותים בעץ עקב תנועה עונתית של העץ. את חתיכת הצוואר הכנתי מ3 פרוסות של מייפל ו2 פרוסות לב סגול, שהוקצעו למידה אחידה והודבקו ביחד.

תעלה לטרוס רוד

אחרי שהחתיכה המרכזית מודבקת אפשר להתחיל להפוך אותה לגיטרה. שלב ראשון הוא חפירת תעלה ל”טרוס רוד” רכיב בורגי שמושתל בצוואר הגיטרה במטרה להפעיל לחץ מדוד כנגד הלחץ החזק של המיתרים ולשמור את הצוואר ישר לאורך השנים.
את התעלה ביצעתי בעזרת ראוטר עם ביט ישר 1/4 אינצ’. התעלה צריכה להמשיך עד לשטח בית המפתחות על מנת לאפשר גישה לכיוון הטרוס רוד.

עיצוב ראשוני של הצוואר

לאחר מכן ניתן לעצב את המלבן לצורת גיטרה, החיתוכים הם גסים ומאפשרים מקום לעיבוד ידני של הצוואר לנוחות מירבית. בשלב זה יצרתי את המדרגה בין גוף הגיטרה לצוואר במטרה לאפשר מספיק גובה למיתרים. בתמונה ניתן לראות את הטרוס רוד במקומו.

הגוף

את שאר הגוף עשיתי משתי חתיכות (כבדות מאוד) של לב סגול. לפני ההדבקה ניסרתי עם ג’יגסו את צורת ה”קרניים” הפנימית
ואחרי ההדבקה ניסרתי עם הג’יגסו את הצורה החיצונית של הגיטרה. ושייפתי ושייפתי ושייפתי

פינגרבורד

השלב הבא הוא הדבקת הפינגרבורד – מאבוני. חשוב מאוד לא לשכוח להכניס את הטרוס רוד למקומו בתעלה שמתחת לפינגרבורד לפני ההדבקה. לאחר ההדבקה הקצעתי ידנית ושייפתי עם שופינים וניירות לטש את כל צורת הצוואר על פי הנוחות האישית שלי.

הכנות לאלקטרוניקה

לאחר מכן הכנתי את המגרעות עבור האלקטרוניקה, חפירה איטית עם ראוטר בעזרת שבלונות ו”בושינג” (טבעת שמתברגת סביב בית הכרסום ומאפשרת עבודה עם שבלונות). המגרעות לפיקאפים נעשו על פי צורת הפיקאפים, והשארת מקום אקסטרה לכיוונים. והקופסא לאלקטרוניקה מאחורה נעשתה מספיק גדולה על מנת שיהיה נוח לחבר את האלקטרוניקה, שתגיע יחסית קרוב למגרעות הפיקאפים אבל לא תיצור בהם חור, ותכסה את כול השטח בו אנו רוצים שיהיו כפתורים לכוונון.

לגרום לקרש לנגן - הרכבות הרכבים האלקטרוניים

הרכבת הרכיבים – הגשר העליון והתחתון, המפתחות והפיקאיפים היא די פשוטה ואינטואיטיבית. הרכבת האלקטרוניקה וחיבורה היא קצת יותר מורכבת, ביום שהרכבתי וחיברתי הכול, איבדתי את השרטוט של ההלחמות של האלקטרוניקה, ורשת האינטרנט בדיוק נפלה בבית הספר, אז פשוט הוצאתי מהזיכרון/ניחשתי, וזה עבד, כנראה שיותר מזל משכל.

וכמובן שמיתרים, אני קניתי מיתרים מיוחדים שמיועדים fretless, הם חלקים יותר ותענוג גדול לנגן איתם

והנה התוצאה הסופית :)

לסיכום

על אף שזה נראה פרויקט מאוד מורכב, הוא יחסית פשוט, מעצם העובדה שהצליל מופק בעיקר באמצעים אלקטרוניים ועבודת הנגרות דורשת יצירת כלי חזק ויציב, ונוח למשתמש, אך אין לה השפעה גדולה על הצליל. את כול הנתונים של הגיטרה אספתי מתוך מחקר אישי על גיטרות אחרות, מקטלוגים באינטרנט ומההכרות האישית שלי עם גיטרות שונות. המסקנות העיקריות שלי מהפרויקט הנהדר הזה, הם שאני יותר מוצלח כנגר מאשר כמוזיקאי, הגיטרה נשמעת ומרגישה נהדר, אבל יוצאת מהנרתיק שלה מעט מאוד, אבל מאז, אני לא מפסיק לייצר נסורת