שולחן העבודה שבניתי פשוט ובסיסי, חזק, זול, קל לבנייה, ואני מקווה שהוא יהיה העבודה האחרונה שאני עושה על האדמה במצב כריעה. בהמשך אוכל לחבר לו מלחציים ראויות, מדפים לאחסון בולי עץ וקרשים, ולבנות סביבו אינשאללה גם סדנא שלמה. הוא יהיה הבסיס. לבניית שולחן נגרים בשיטה מסורתית ומתקדמת כדאי מאד לקרוא את המדריך הנפלא של יעקב גילת: על שולחן הנגרים.

תכנון וקרשים

השולחן שלי כאמור צריך להיות פשוט וזול, להיות חזק, ולהתאים למידותי. אורכו 170 ס”מ, רוחבו 108 ס”מ, וגובהו כמעט 100 ס”מ כולל הלוח העליון. את הגובה החלטתי מנסיון עבודה על שולחנות ומשטחי עבודה במקומות אחרים – שולחן הנגרות בבית הספר שאני עובד בו מיועד לילדים, וכשאני מנסה לעבוד בו עם מפסלת הגב שלי נשבר די מהר, לעומת זאת השייש בבית שלי בגובה 95 ס”מ, ושם הגב כמעט לא נשבר.

בחרתי במה שהיה בערימת שאריות הקרשים שלי ושל השכן – קרשי אורן 5X10, רובם לא מהוקצעים וחלקם מחוטים. עשיתי השלמה של כמה מטרים בודדים ממחסן העצים הסמוך וחתכתי לפי המידות עם מסור שולחני:

• 6 קושרות אורכיות באורך 170 ס”מ (4 עליונות ו-2 תחתונות).
• 4 קושרות רוחביות באורך 100 ס”מ (2 ו-2).
• 8 קרשים ל4 רגליים, באורך 95 ס”מ כל אחד.

סה”כ, אם מחשבוני אינו טועה, יש כאן קצת יותר מ21 מטר. מה שאמור לכל היותר לעלות 200 ש”ח, אם מצאתם מקום יקר במיוחד.

כל הקרשים מנוסרים לפי מידה

מחברים את הכל ביחד

כל החיבורים הם חיבורים של חור מקדים בקרש החיצוני, דבק נגרים בין הקרשים לחיזוק, וברגי טורקס (נדמה לי באורך 60 או 80 מ”מ). לא חובה להשתמש בטורקס, אבל הם נוחים וחזקים לא רק לשימוש בדקים ופרגולות. נראה לי שהדבק מוסיף קצת יציבות לאורך זמן לכל העסק. הכי לא מתוחכם שיש, אבל היי – בשביל לעשות מחברים מסורתיים צריך שיהיה קודם כל שולחן לא?

אגב חוזק – התלבטתי אם להוסיף קרשים גם בזוויות, כלומר משולשים. אחרי שהכל עמד ראיתי שזה חזק ויציב ביותר גם ככה, אז אני משאיר את המשולשים למקצה שיפורים אם יהיה צורך בהמשך.

מסגרת עליונה ורגליים כפולות

חיבורים במסגרת העליונה, רצוי שיהיה ישר.

מסגרת תחתונה והוספת קושרות נוספות למסגרת העליונה.

עוד זווית של החיבורים

אזור שקוע לכלים

כתלמיד בבית הספר אני זוכר שהיו לנו שולחנות נגרים מקצועיים, כבדים במיוחד, שעושים חשק לעבוד רק כשמסתכלים עליהם. היה להם שקע רחב לכל אורכם, כזה שאפשר להניח בו כלים בין לבין בלי שהם יפריעו לעבודה, ילכו לאיבוד, או יאבדו מחדותם. משהו כמו השולחן המקסים הזה:

שולחן נגרים עם שקע אורכי

מי יודע אם יש שם לשקע הזה?

בכל אופן, התעקשתי שגם לשולחן שלי יהיה שקע, לכן את הקרשים האופקיים העליונים המרכזיים חיברתי במרחקים כאלה שאפשר יהיה להשתמש בהם כמסגרת לשקע מאורך שכזה. 40 ס”מ בין הקרשים המרכזיים.

המשטח העליון

עוד יבוא היום ויהיה לי שולחן כבד מעץ קשה שנעשה בידי אמן. בנתיים חוזרים למציאות – ניסרתי וחיברתי פלטת OSB ששכבה אצלי מתחילת החורף וחיכתה לישועה. זה מספיק לעת עתה, בעיקר היות והמרווח בין הקרשים העליונים מספיק צפוף והיא תוכל לשכב שם בלי לקרוס.

פלטת OSB כזו צריכה לעלות 70-100 ש”ח, תלוי בעובי. כדאי כמה שיותר עבה כמובן.

שני משטחים מחוברים מעל השולחן (כאן זה הפוך), והמרכזי מחובר למטה כדי ליצור את השקע.

שולחן הנגרים מחובר וכמעט גמור.

בתמונה למעלה אפשר לראות שגרעתי כמה סנטימטרים בצורת קשת מהקושרת הרוחבית, וזאת כדי שאפשר יהיה לנקות את הנסורת שמצטברת בשקע המרכזי.

מבחינת גימור החלטתי לא להתעסק בהקצעה או שיוף בכלל, אלא פשוט לצבוע בשמן דקים שישמור על השולחן בשמש ובגשם.

מה הלאה

נותר להוסיף מדף למטה, לקנות ולהרכיב מלחציים, ואח”כ להתחיל במלאכת ההצטיידות הבלתי נגמרת של כלים ידניים ושאר גאדג’טים. בנוסף, על דלת המחסן שליד אני מתכנן להתקין לוח OSB נוסף (מבפנים) ולתלות עליו כלים.

אעדכן על העבודה הראשונה שיצאה תחת מלחצי השולחן החדש.

יצא פלס!