מבוא

במאמר זה אציג מודל חקלאי מורכב לגידול חקלאי מסחרי של שקד, מערכת זו נועדה להוות מודל לחקלאות יערנית משקמת (Regenerative/Restoration Agriculture) המותאמת לאקלים הים תיכוני. שילוב גידולים אלו יאפשרו יצירת מערכת חקלאית הנמצאת באיזון אקולוגי המאפשרת יצרנות גבוה לדונם ולקוב מים בהשוואה לחקלאות מונוקולטורה. מגוון הגידולים יאפשר גם פיזור סיכונים כלכלי לחקלאי במקרה של נפילה במחיר של אחד מהגידולים, או בעקבות אירועים אקלימים קיצוניים ההולכים ומתרבים עקב שינויי האקלים הגלובאלי.

העיקרון החשוב ביותר במודל זה הוא חיזוק המגוון הביולוגי של הצמחייה והחי כדי להגיע למערכת אקולוגית מאוזנת. בשונה ממערכות מונוקולטורה (גידול חקלאי אחד בשטח נרחב), כאשר נכניס למטע בצורה מתוכננת ומחושבת מיני צמחים ובעלי חיים, שיש להם תכלית בהזנה משיכה ויצירת בית גידול לחרקים, ציפורי בר ועטלפי חרקים, הטבע יהיה לנו לשותף ולא לאויב.

למעשה חקלאות עוסקת בניצול מיטבי של אנרגיית השמש והפיכתה לפחמימות וחלבון למאכל אדם וחיה. בחקלאות המונוקולטרה אנחנו מנצלים שכבה אחת במרחב לטובת פוטוסינטזה, בחקלאות תלת מימדית או רב שכבתית אנחנו יכולים לתכנן מערכת שלא רק תהיה יותר יצרנית ליחידת שטח אלא גם תיצור תנאי גידול מתאימים יותר. כך למשל ניתן לגדל צמחים חד שנתיים בין שורות העצים בשנים הראשונות לחיי המטע, עשבים וחד שנתיים שנגדל בין השורות יזינו מעלי גרה, דבורים יפיקו דבש מצמחי הצוף ויספקו שירותי האבקה והאפשרויות הן רבות. ניתן לראות דוגמאות מהעולם במאמר קודם שכתבתי (הגיעה השעה לחקלאות בת קיימא)

הגידול המרכזי – עץ השקד

עץ השקד ממשפחת הוורדניים, מקורו בעולם ממערב אסיה, בעל שורשים עמוקים, העץ הוא נשיר חורפי, כאשר הפריחה מוקדמת יחסית לעצים האחרים במשפחה. מועדהפריחה ואחידותה מוכוונים על ידי מנות הקור שהעץ קולט במהלך תרדמת החורף שלו. מטעי השקד מחולקים לזן מפרה המהווה 15%-25% מהשקדים בשטח. כאשר כל השאר הוא ההזן העיקרי בגידול. הן בגידול הרגיל והן בגידול האורגני מוכנסות למטעי השקדים כוורות בחודשים פברואר ומרץ להאבקת הגידול. במודל זה ישארו כוורות גדולות וקבועות המצריכות טיפול מינימאלי (פירוט בהמשך).גידול השקד הבוגר מצריך כ700 קוב/דונם/שנה. אך יש להתחשב בתנאי השטח בסוג הקרקע ופוטנציאל לאגירת נגר עילי. קיימת אפשרות לגדל שקד ללא השקיה בצורה אקסטנסיבית עם יבולים נמוכים יותר (בשלוחת נווה יער של מכון וולקני טופח עץ שקד עמיד יותר למחסור במים).

השקיה: במאמר זה לא אתייחס לחקלאות בעל אלא דווקא לחקלאות אינטנסיבית בהשקייה מרובה, תוך ניסיון לנצל את המרב מכל טיפת מים. השקיית העצים תעשה עם מתזים, שיאפשרו גידול של עשב לטובת חיות המשק שיצאו למרעה בין השורות בחודשי הקיץ. המתזים גם יתרמו לשטיפה ופיזור זבל בעלי החיים מטה לכיוון השורשים. נוסף על כך מחקר של מרכז חקלאי העמק מצא כי מניעת התייבשות אזור בסיס הגזע בשקד מפחיתה סיכוי לנזקים מחיפושית הקפנודיס. גיזום: גיזום מינימאלי בשנים הראשונות לעיצוב גזע מתאים לניעור ומניעת נזק של פרות לעץ. קטיף: על ידי מנערת גזע בחודשים יולי ואוגוסט. הגנת הצומח: השקד סובל ממזיקים רבים בינהם עש המשמש, עש החרוב, צרעת השקד, קפנודיס השקד וקפנודיס האבל, וכן מחלות נוף ובעיקר חילדון. מחלות הנוף נגרמות לרוב באזורים בעלי לחות גבוה ולילות טל מרובים (בניסוי שנערך במטע שקדים בישוב קדמה ב2009 הופיע מחלת החילדון רק בצדם הצפוני של העצים כנראה עקב התייבשות מאוחרת של הטל). נטיעה של שקד באזורים בעלי לחות נמוכה וכן מיעוט לילות טל כמו בגליל התחתון לדוגמא, יכולה למנוע התמודדות עם מחלות אל

ו. ערך תזונתי: השקד בעל ערך תזונתי גבוה מאוד, מכיל כמויות גדולות של שומן וחלבון, עשיר בסידן ובברזל, עשיר בחומצות שומן לא רוויות. השקד הגיע למקום הראשון במחקר ערך תזונתי שבדק 1000 מאכלים שונים. כמו כן לחקלאי מגוון אפשרויות להפקת מוצרים בעלי ערך מוסף מהשקד כגון חלב שקדים וממרחי שקדים ובכך לשפר את רווחיות הגידול.

 

מקורות:

• ערך תזונתי של השקד: http://padhamhealthnews.org/bbc-lists-worlds-100-nutritious-foods-fav/
• מידע בע”פ מדריך מטעים בארגון לחקלאות אורגנית – יזהר טוגנדהפט
• הדברת מחלות עלים בשקד 2009, מרכז חקלאי העמק.
• הדברה משולבת של מזיקי השקד. חים ראובני וזאב פרקש.מו”פ צפון.עלון הנוטע 2012

 

גידולים תומכים לצוף וליצירת מגוון בתי גידול טבעיים.

כאמור רובד זה במערכת תפקידו לגוון את המערכת החקלאית, ליצור בתי גידול לציפורים (עורבנים ועורבים למשל הינם אויבים טבעיים של חיפושית הקפנודיס) בתי גידול לעטלפים ואספקת צוף רצופה לאורך כל השנה ליצירת כוורות חזקות ועשירות בדבש. ניתן לשלב את הגידולים התומכים בשדה בדרכים שונות: שיטת השורות, שלוש שורות זן שקד עיקרי, שורה אחת זן מפרה, שורה אחת גידולים תומכים.(3-1-1) למעשה מדובר ב20% מכלל השטח. זהו אמנם מחיר כבד, אך יתכן שיהיה כדאי, אם יבול השקד ימכר במיחיר גבוה יותר ממחיר השוק בשל שיטות הגידול הייחודיות. וכן אם החקלאי ירוויח גם ממכירת עץ לבנייה או בעירה, ירקות חד שנתיים ובשר מחיות משק שיגדלו בתנאים הטובים ביותר.השיטה השנייה היא להקיף את מטע השקדים בחגורת צמחים תומכים כפי שמתואר בהמשך, ולחלק את השטח לשישה תאי מרעה בעזרת שורות צמחים אלו. בשיטה זו נשאיר כ5-10% מהשטח לטובת הצמחים התומכים. זוהי רשימת הצמחים (בוודאי ישנם צמחים נוספים) איתה אפשר לעבוד בתוך שורת הצמחים התומכים:

אקליפטוס אריתרונומה אדום זירים ( Eucalyptus erythronema) :עץ המגיע לגובה 5 מטר, ממשפחת ההדסיים. כאשר שותלים אוכלוסייה של פרטים מתקבלת פריחה לאורך כל חודשי השנה (!), באופן זה ניתן לדלל את העצים הפורחים במקביל לפריחת השקד כדי לעודד את הדבורים להאביק את השקד. פונקציות במערכת האקולוגית: עץ צופני מרכזי ובתי גידול לציפורים.

סיסם הודי – (Dalbergia sisso): עץ ממשפחת הקטניות, בעל צימוח מהיר קושר חנקן אטמוספרי, נשיר מותנה, מתאים לכל אזורי הארץ. העץ ידוע כבעל סבילות רבה לסוגי קרקע שונים אך באדמות מלוחות וגירניות הוא לא מצליח. הוא רגיש גם לקרה בעיקר בשנות הגידול הראשונות. למרות היותו ירוק עד במצבים של קרה הוא משיר חלק ניכר מעליו. מבנה העץ גבוה וסגלגל.פונקציות במערכת האקולוגית: מעשיר את הקרקע בחומר אורגני, בית גידול לקינון ציפורים (נקרים) ועטלפים, פורח בפריחה צופנית באביב. הצללה: בגלל מבנהו הצריפי של העץ הוא לא יוצר צל רב וכן הוא לרוב נשיר במועד פריחת השקד, בפרקטיקת גיזום נכונה לשמירה על גזע ומרכזי ונוף גבוה, אם זאת כדאי לשתול אותו במרווחים של 15 מטר בתוך שורת הגידולים התומכים למניעת תחרות. ערך כלכלי: לעצת הסיסם ערך כלכלי גבוה בשל העצה הקשה והאיכותית המשמשת לבניית רהיטים. בהיבט זה נטיעות סיסם בשורה זו כמו גם בגבולות החלקה הצפוניים(למניעת הצללה) יכולה להיות מעין תוכנית חיסכון ארוכת טווח לחקלאי לפרישה או ליום סגריר.

קליאנדרה קליפורנית (Calliandra californica) שיח ממשפחת הקטניות, פורח באדום במשך כל השנה, השיח גדל במגוון קרקעות, יכול לגדול ללא תוספת השקיה לאחר התבססות. פונקציות במערכת האקולוגית: שיח צופני מעולה, בית גידול לציפורים המעדיפות שיחים.

תלתן זוחל (Trifolium repens): עשב רב שנתי ממשפחת הקטניות. צמח זוחל בעל שלוחות, פורח בחודשי האביב והקיץ. פונקציות במערכת האקולוגית: צמח מרעה מצויין לכבשים ולפרות ואף לתרנגולות (פירוט בקישור במקורות) מתאים למרעה ישיר בשיטות מרעה מחזורי. התלתן מונע סחף קרקע ומשפר חלחול מים באדמות כבדות.(ניתן גם לזרוע מגוון רחב יותר של זני תלתן) 

ריחן הבזיל מג’יק מאונטיין : שיח ריחני ממשפחת השפתניים שגובהו עד 1 מטר.צמח עשיר בצוף פורח כל השנה פרט לחורף, מצריך השקייה. פונקציות במערכת האקולוגית: צמח צופני ובית גידול שיחי נמוך.

רוזמרין רפואי פוקסטייל: צמח משתרע ממשפחת השפתניים. יכול לגדול בתנאי גידול קשים ובמגוון קרקעות, לאחר התבססות גדל ללא תוספת השקיה. מתאים לשתילה בשמש ובמלאה ובצל חלקי. פונקציות במערכת האקולוגית: צמח צופני מצויין מקור לדבש איכותי, בית גידול נמוך, מניעת סחף קרקע.

כדי למנוע הצללה על השקד נתכנן את שורת העצים התומכים כאשר העץ המרכזי הוא אקליפטוס אדום הזירים אותו נשתול במרווחים של 2 מטר, את הסיסם נשתול כל 14 מטר. בין העצים נשתול את הקליאנדרה הריחן והרוזמרין. התלתן מתאים מאוד לזריעה בין השורות, לאחר התבססותו ניתן להכניס את הפרות למרעה. (ראו איור מספר 1)

פעולות חקלאיות בשורת הגידולים התומכים: החקלאי יוכל לכוון את פעילות הדבורים באמצעות גיזום בשורה זו, כך למשל  אם החקלאי רואה שהדבורים מעדיפות את צמחי הצוף בשורה זו ולא מגיעות להאביק את עצי השקד, ניתן לגזום את האקליפטוסים ואת השיחים הצופניים. כאשר הם יתחדשו הם יתנו גל פריחה נוסף שיחזק את הכוורות לאחר שהשקד סיים לפרוח. אך באותה מידה אם החקלאי רוצה לקחת את העסק שלו לכיוון מוצרי מכוורת (במקרה למשל שמחירי השקד צונחים בפתאומיות) אפשר שלא לגעת בצמחים הצופניים ולתת לדבורים להמשיך לחגוג. השקיה: בשורה זו עדיף להשקות בקיץ בעזרת טפטוף תת קרקעי לחיסכון במים ולהגנה על הקווים לאורך זמן. למה לא לשתול רוזמרין זוחל בתוך השורה של השקדים? זו בהחלט אפשרות, אך לתפיסתי הדגש הוא עדיין בגידול השקד, הרוזמרין עלול לגדול ולכסות את בסיס הגזע, וכך להגן על חיפושית הקפנודיס מאויביה הטבעיים (בעיקר ציפורים), כאמור החיפושית מטילה את ביציה בבסיס הגזע שם הזחלים נכנסים ונוברים לתוך צינורות ההובלה של העץ וכך גורמים לו נזק קשה ואף למוות.

מקורות:

• סיסם הודי באתר צמח השדה
• קטלוג צמחי נוי צופניים בהוצאת קק”ל.
• תלתן זוחל כצמח מרעה.

ניהול עשבייה ודישון – פרות כבשים ברווזים ואווזים

עשבייה היא אחת הבעיות המטרידות ביותר חקלאים בכלל וחקלאים אורגנים בפרט, בעוד שטונות רבות של קוטלי עשבים קרצינוגנים מרוססים בחקלאות הקונבנצינאלית החקלאי האורגני קונה גלילי חיפוי קרקע מפלסטיק ושובר את גבו בניסיון להלחם בעשבים כל עוד השתילים שלו צעירים. אבל רק רגע… העשבייה הזאת היא המזון הטוב ביותר לבעלי חיים הרביבורים החביבים עלינו פרות כבשים עיזים וגם אווזים. האתגר בעבודת החקלאי היא ניהול נכון של אוכלי העשב בשטח כדי שנוכחותם במטע הרב שכבתי תיצור תועלת ולא נזק. הכלים בארגז הכלים של החקלאי במקרה זה הינם תכנון נכון של השטח, גידור חשמלי מתאים לבעלי החיים ותזמון בשילובן של חיות המרעה.

חיות המשק יוכנסו למטע הרב שכבתי רק כאשר צמחי המרעה (תלתן זוחל) שזרענו התבססו היטב בין השורות. נעשה שימוש במערכות גידול חשמלי להגנה על חיות המשק מפני טורפים (כבשים ואווזים זקוקים להגנה, פרות מסתדרות בעצמן) ומערכת גידור חשמלי נפרדת כדי להגן על עצי השקד וצמחים נוספים שאנו חפצים ביקרם. את המטע יש לחלק לתאי רעייה בהתאם לגודלו ולמספר בעלי החיים שנרצה לגדל. את הבקר ניתן להזיז כל כמה ימים לתא שטח חדש בהתאם לקצב ההתחדשות של הצמחייה ובהתאם לתוכנית מרעה הוליסטי (קישור במקורות). שילוב חיות המשק תורם להעלאת פוריות הקרקע, משפרת את קליטת המים בקרקע (ביצירת גומות קטנות מרגלי הפרות) וכמובן מורידות משמעותית את כמות העשבייה בשטח. אלן סבורי (Allen Savory) כותב הספר Holistic Management ממליץ על שילוב כבשים בתוך מטעים, בגלל גודלם הקטן יש פחות סכנה  בגרימת נזק לעצים (כנראה שאין צורך בגידור חשמלי לכך.מארק שפרד כותב בספרו המומלץ Restoration Agriculture שבהחלט ניתן לשלב פרות בין השורות רק בגידור חשמלי מתאים. כאשר התייעצתי בנושא עם  מדריכת בקר בשה”מ היא המליצה על פרות מאחר שהן לא נמצאות בסכנת טריפה בשטח הפתוח. שילוב עיזים אינו מומלץ במודל זה של חקלאות יערנית עם שקד, אמנם הן מתאימות מאוד לאקלים הישראלי והם פחות בררניות לגבי מה הן אוכלות, אך יכולותיה המופלאות של העז לקפוץ מעל כל גדר הופכת את משימת הניהול של העיזים במטע לבלתי אפשרית.

אווזים וברווזים מסוגים Indian runner duck הינה חיה אינטליגנטית קלה לניהול כאשר כבר היום נעשה בה שימוש להדברה של חשופיות וניקוי עשבייה בכרמי יין בדרום אפריקה ובצרפת כפי שתוכלו לראות בסרטון למטה. ניתן גם לעבוד עם חיות משק במרעה בשיטת מרעה יומי שבה בעלי החיים ישנים בסככה סגורה וקבועה במשק, כאשר כל יום מוציאים אותם לעבוד באזור שונה במטע, ניתן לעשות זאת בעזרת גידור חשמלי כפי היוצר מסדרונות ומחלק את השטח לתאים או בעזרת כלבים מיוחדים המאולפים לכך (כלבים מגזע מרימנו).

סרטון של מרעה פרות בתאי שטח עם מסדרונות של תיל חשמלי:

ברווזים יוצאים למרעה בכרם ענבים בדרום אפריקה:

כבשים רועות במטע תפוחים

 

מקורות:

Holistic Management. Allan Savory

Restoration Agriculture .Mark Shepard

דבורים בחלקת השקד – שירותי האבקה ומוצרי מכוורת

בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות הדבורים בחקלאות ולתופעת הפרעת התמוטטות הכוורת (CCD) שבה רוב הדבורים בכוורת נוטשות את המלכה ועוזבות את הכוורת, תופעה זו מופיעה ברמות שונות של חומרה ברחבי העולם. . לחידוד הנקודה חשוב להבין שתעשיית השקדים הגדולה בעולם בקליפורניה מבוססת על כך שמשאיות עצומות עמוסות בכוורות מגיעות למטעי השקדים, מספקות שירותי האבקה וחוזרות לביתם המקורי בסוף תקופת הפריחה. בגלל הפרעת התמוטטות הכוורת מחירי השכרת הכוורות בקליפורניה עלו ב20%, דבר זה משפיע כמובן על מחירו של השקד עצמו. במודל זה של חקלאות יערנית זה לא הולך לקרות. חקלאות בת קיימא של שקד חייבת לכלול כוורות דבורים גדולות וחזקות לאורך כל השנה, לשם כך החקלאי יצטרך לוותר על אחוז מסויים מהשטח לטובת הצמחים הצופנים. בטווח הקצר זה אולי מאריך את התקופה להחזר ההשקעה (בארץ מדובר על 7 שנים פחות או יותר) אך בטווח הארוך החקלאי יקבל מערכת מאוזנת ויציבה הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה כלכלית (לא צריך לשלם על הכנסת כוורות להאבקה). מטרתם העיקרית של הדבורים במערכת זו היא לספק שרותי האבקה לשקד ולכן ניתן לעבוד עם כוורות גדולות וקבועות המצריכות תחזוקה מועטה ביותר כגון:כוורת ה Long-hive . לא אכנס כאן לפירוט על סוגי הכוורות וההבדלים בינהם, רק להכיר את האפשרויות לסוגי כוורות בגישה טבעית שגם מאפשרות רדיית דבש. עם החקלאי בוחר בדבורים כמקור פרנסה נוסף אפשר להגדיל את כמות הכוורות ולמכור דבש מחקלאות בת קיימא במחירי פרימיום.

Sunhive

הגנת הצומח עם ציידי חרקים – עטלפי חרקים, פניניות וציפורי בר

כפי שציינתי עץ השקד סובל ממספר מזיקים משמעותיים וכבר היום ישנן מגוון שיטות אגרוטכניות ושיטות של הדברה ביולוגית למניעת נזקי מזיקים במיוחד חיפושית קפנודיס השקד וקפנודיס האבל. אמצעים אלו כוללים מלכודות פרומונים, נמטודות קוטלות חרקים, וכן פעולות אגרוטכניות כגון הרחבת אזור ההשקיה, סילוק ענפים יבשים, יריעות חיפוי קרקע ושימוש בכנות עמידות כגון 677 והנסן.

במודל זה של חקלאות יערנית בכדי להתמודד עם מזיקים הרבים שיש לעץ השקד בארץ נגייס לעזרתנו עטלפי חרקים וציפורים הנמצאות בבר ועם מעט עזרה נוכל להעלות את נוכחותם במטע לרמה שתשמור על אוכלוסיית החרקים המזיקים נמוכה. נוסף על כך אינטרודקציה של עופות המוכרים בארץ בעיקר למגדלי תרנגולות חובבים – פניניות, הידועות בעולם כציידות חרקים מצטיינות, ובכמה ארצות באפריקה הן אף מגודלות באופן מסחרי לבשר ולביצים. ראשית, כדי להעשיר את אוכלוסיות ציפורי הבר במטע שלנו יש להפסיק לרסס קוטלי עשבים וחרקים. כשיש עשבים חרקים וחיים בקרקע שיספקו מקור מזון. שנספק מקום מתאיפ לקינון, הציפורים כבר יגיעו. הגורם המגביל להתפתחות אוכלוסיית ציפורים בשטחים חקלאיים נרחבים הוא זמינות של מים, במיוחד בעונת הקיץ הארוכה והיבשה כאשר צינורות ההשקיה בטפטוף לרוב קבורים בקרקע. ניתן לחפור שלוליות חורף קטנות ברחבי השטח או להתקין גיגיות פתוחות עם מצוף המחובר למערכת ההשקיה.

בריכות חורף ושקתות מים פתוחות להזמנת ציפורים ועטלפים

חפירת בריכת חורף היא אלמנט מועיל ותומך מאוד בהחזרת מגוון רחב של בעלי חיים לשטחי החקלאות. בתמונה בריכת חורף ביער המאכל שדמה, הבריכה ממוקמת בקצהו של השטח בן 21 דונם ומהווה בית גידול ונקודת שתייה לעטלפים, צפרדעים, חזירי בר, ציפורים ויצורני מים רבים. (בקיץ 2018 בריכת החורף החזיקה מים עד אמצע אוגוסט בגלל אירוע גשם מאוחר יחסית). בכדי להצליח להקים שלולית חורף טובה, צריך שיתקיימו תנאים טופוגרפים שמאפשרים תפיסה של נגר עילי והרכב קרקע חרסיתי שימנע מהמים לחלחל. אם אין תנאים לשלוליות חורף טבעית ובכל מקרה כדי לשפר את פיזור נקודות המים ברחבי המטע, יש להתקין מתקני מים מלאכותיים המחוברים למערכת ההשקיה.

ירגיזי מצוי

מזונו של הירגזי מורכב בעיקר מפרפרים וחיפושיות, על גילגוליהם השונים וגם עכבישים. בחורף מרכיב הזרעים והפירות בתפריט גדל מאוד, מן הסתם בגלל הזמינות הנמוכה של החרקים בטמפרטורות קרות. החיפוש אחר החרקים בחורף, הוא אקטיבי מאוד מצדו של הירגזי אשר מרבה לחטט ולנקר בקליפות עצים, בענפים ובין עלים יבשים. הירגזי נצפה פעמים רבות כשהו תלוי במהופך, בוחן ובודק את הסביבה מכל זווית אפשרית כדי למצוא חרקים. פרט לנקודות מים לשתייה ורחצה כפי שציינתי קודם חשוב להתקין מספר רב של ארגזי קינן. ניתן לקנות וניתן לבנות (מדריך לבניית תיבת קינון של יעקב גילת). אפשרות נוספת (המצריכה בדיקה) שתתאים לקנה מידה הגדול של משק חקלאי היא להתקין צינורות ביוב 4 צול עם זווית על העצים, כך ניתן גם להגיע למחיר זול יותר להתקנה בתחשיב הכלכלי של המשק.מזונו של הירגזי מורכב בעיקר מפרפרים וחיפושיות, על גילגוליהם השונים וגם עכבישים. בחורף מרכיב הזרעים והפירות בתפריט גדל מאוד, מן הסתם בגלל הזמינות הנמוכה של החרקים בטמפרטורות קרות. החיפוש אחר החרקים בחורף, הוא אקטיבי מאוד מצדו של הירגזי אשר מרבה לחטט ולנקר בקליפות עצים, בענפים ובין עלים יבשים. הירגזי נצפה פעמים רבות כשהו תלוי במהופך, בוחן ובודק את הסביבה מכל זווית אפשרית כדי למצוא חרקים. פרט לנקודות מים לשתייה ורחצה כפי שציינתי קודם חשוב להתקין מספר רב של ארגזי קינן. ניתן לקנות וניתן לבנות (מדריך לבניית תיבת קינון של יעקב גילת). אפשרות נוספת (המצריכה בדיקה) היא להתקין צינורות ביוב 4 צול עם זווית 90 על העצים, כך ניתן גם להגיע למחיר זול יותר להתקנה בתחשיב הכלכלי של המשק.

 

פשוש

הפשוש ציפור טורפת מובהקת – אוכלת בעיקר חרקים שונים כגון כנימות, זחלי פרפרים ועשים וחרגולים צעירים, אך גם חסרי חוליות אחרים כעכבישים. הפשוש מחפש את מזונו בסבכי צומח חד שנתי, בין עלים של עצים ואף על פני האדמה. רוב קני הפשושים נבנים בין סבכי צומח חד שנתי, בגובה 50-30 ס”מ מעל פני האדמה; מיעוטם על שיחים ועצים. ועל כן יש תועלת בהשארת עשבייה בתוך השורות וכן גם צמחי הבזיל והקליאנדרה הקליפורנית בתוך שורת הצמחים התומכים יספקו בית גידול מתאים לקינון פשושים.

עורבני שחור כיפה

העורבני היא ציפור גדולה יחסית, יציבה ונפוצה בארץ. העורבני מקנן בעצים בעיקר בהסתעפויות של שתי ענפים. הוא לא מצטיין בתעופה ומרבה לנתר בין ענפים.נחשב כאוכל כל הן מן החי והן מן הצומח, בכלל זה חיפושיות וחרקים אחרים,נבטים, זרעים, פרות עסיסיים, ביצים וגוזלים של ציפורים ושאריות מזון שונות. בלוטי אלון מהווים עבורו מקור מזון חשוב. ועל כן נטיעת מספר אלונים בתוך שורות העצים התומכים יכול לעודד את אוכלוסיית העורבני במטע. הוא נחשב כאחד הציפורים המומלצות להדברה ביולוגית של חיפושית הקאפנודיס הבוגרת.

תחמס אירופאי

התחמס האירופי (Caprimulgus europaeus) הוא עוף פעיל לילה המתמחה בלכידת עשים תוך כדי מעוף. בישראל הוא חולף שכיח למדי ברוב חלקי הארץ. אוכלוסייתו באירופה נפגעה בשל אובדן מקום החיות ושימוש בחומרי הדברה (במטע שלנו זה לא יקרה). תפקידו של התחמס במטע האקולוגי הוא להוריד למינימום את אוכלוסיית עש המשמש ועש החרוב.

עטלפי חרקים

עטלפי חרקים הם ציידי החרקים מבין הטובים בטבע, יש להם חשיבות מכרעת בוויסות של אוכלוסיית חרקי לילה. עוצמת פעילות העטלפים ועושר המינים שלהם, יושפע מאחוז השטחים הטבעיים או יערות קק”ל הסובבים את החלקה. גורם נוסף שנמצא מעודד את פעילות העטלפים הוא שטח הטרוגני כגון חלקה המשלבת עצים במגוון גדלים וגבהים שונים. העטלפים מעדיפים שביתם יהיה על עץ גבוה ללא הפרעה של ענפים סבוכים שתתאפשר כניסהויציאה חלקה של העטלפים. במודל זה מומלץ למקם על עצי הסיסם או על האקליפטוסים לאחר גיזום קל. ניתן לקנות או לבנות בקלות בתי קינון לעטלפים ולפזרם בשטח. אלמנט נוסף המעודד את פעילותם הוא קירבה למקורות מים פתוחים כגון שלוליות חורף ואם אין נוסיף שקתות מים פתוחות (העטלפים והציפורים יחלקו בשמחה…)

פניניות Guinea fowl

הפניניות מקורן בדרום אפריקה ומדגסקר גם באזורים סמי צחיחים, בויתו ביוון לפני כ4000 שנה, כמו אז גם היום הן משמשות לבשר ולביצים. הפניניות עמידות מאוד בפני מחלות ותנאי מזג אוויר, הן בעלי כושר תעופה טוב מאוד. יכולות להסתדר עם מעט מים ומזון. הפניניות נחשבות אמהות גרועות בדגירה וטיפול באפרוחים, מגדלים חובבים נוהגים לגדל אותן ביחד עם תרנגולות מעורבות כדי שהאחרונות ידגרו וידאגו לאפרוחים.הפניניות נחשבות כעוף רעשני במיוחד מפיקות צלילים ייחודיים. שלא כמו תרנגולות הפניניות לא מגרדות את האדמה יותר מידי ועושות פחות נזק לצמחים חד שנתיים בהשוואה לתרנגולות. הפניניות נחשבות כעופות מצטיינים באכילת פרוקי רגליים לרבות חרקים מזיקים. בספרות מופיע במיוחד השימוש בפניניות להדברה ביולוגית של קרציות, חיפושיות דלעת וחגבים. אמנם לא ניתן למצוא מחקרים מדעיים בנושא פניניות להדברה ביולוגית של קפנודיס, אך להערכתי אופי השיטוט וההזנה של הפניניות על הקרקע מתאים לטריפת חיפושית הקפנודיס המגיעה להטיל את ביציה בבסיס העץ.באירופה קיים שוק קטן ומתפתח לבשר ולביצים של פניניות השוק המפותח ביותר בצרפת בבלגיה וסקנדינביה, שווקים מתפתחים גם בפולין ובריטניה. במערב אפריקה הפניניות נחשבות מקור שני בחשיבותו לבשר אחרי התרנגולת. אם החקלאי החליט לפתח את גידול הפניניות כמקור הכנסה ולא רק כאלמנט בהגנת הצומח, ניתן להוסיף להן תערובת מזון של תרנגולות לעודד הטלה וזרז את גידולם. הפניניות מטילות בחודשים אפריל עד ספטמבר. 60-90 ביצים לשנה בגידול אקסטנסיבי. 130-145 ביצים בגידול אינטנסיבי.

מקורות:

• כרמי קורין ועידו קנוניץ. חשיבות עטלפי חרקים לשיפור ולפיתוח חקלאות בת קיימא. המחלקה לאקולוגיה מידברית ע”ש מרקו ולואיז מיטרני.המכונים לחקר המדבר ע”ש יעקב בלאושטיין אונ’ בן גוריון.
• אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה.
• פניניות להדברה ביולוגית של חדקוניות חשופיות וזחלי חיפושיות במטעי תפוחים
• אתר הצפרות הישראלי
• קאפנודיס מאתר האוניברסיטה העברית

החרקים המזיקים כבקרי איכות לעצי השקד

חרקים מזיקים בכלל וקפנודיס בפרט יתקפו עצים חלשים או פגועים להזנה והטלה. כך שלפי גישתו של מארק שפרד שבה הוא מגדל עצים זריעים בכוונה לשמור על מגוון גנטי ומאפשר לעצים החלשים למות. החרקים הללו הם לא מזיקים אלא מועילים! שכן הם עושים לנו טובה ומוציאים מהשטח את העצים החלשים לטובת העמידים. בראייה ארוכת שנים שבה נרצה שהאדמה והמטע ילכו וישתפרו משנה לשנה זה בהחלט גורם חשוב. על כן כדאי בשנים הראשונות להחזיק שתילים נוספים במשתלה ולהכיר בכך שאחוז מסויים מהעצים יוחלפו.

אתגרים

האתגר בפיתוח ותפעול מערכת כזו הוא לחבר את כל החתיכות של הפאזל האקולוגי בצורה הנכונה במרחב ובזמן על כן האתגר העומד בפני החקלאי הוא ניהול אקלוגי של המטע פיתוח ידע פרקטי על מגוון מיני צמחים וחיות המשק ועל הממשק בינהם. להכניס פרות בין העצים בתזמון לא נכון או ללא גידור מתאים יכולות לגרום לנזק עצום לעצים אך מרעה נכון יכול לתרום מאוד לפוריות הקרקע ולממשק העשבייה. שילוב של פרות וכבשים במטעים מצריך עוד מחשבה, ניסוי שדה והתמודדות עם בעיות מהמציאות הישראלית כגון גניבות ואתגרים בירוקרטים ואגרוטכנים בשטח.

מודל זה מצריך ניסויי שדה בכדי לבחון את שילוב הצמחים ובעלי החיים שהצעתי כאן במבחן המציאות. כמו כן חשוב לא לשכוח את 2 שתי הרגליים הנוספות של הקיימות שהן הרגל החברתית והרגל הכלכלית, מטע אקולוגי מדהים ככל שיהיה שהחברה הסובבת אותו לא מעריכה את תוצריו ואת תרומתו לטבע ולסביבה, מודל שלא יצליח מבחינה כלכלית לא יתקיים. השלב הבא ליישום המודל הוא פיתוח תחשיב כלכלי לגידול כפי שנעשה בשה”מ של משרד החקלאות, מטע במודל זה יוכל לקבל את האישורים הנדרשים כתוצרת אורגנית ולקבל את התמורה לחקלאי בהתאם.

בוודאי רבים מכם חושבים שזו לא עבודה סבירה בשביל חקלאי אחד, לדעתי זה אפשרי אך מצריך מהחקלאי שינוי מחשבתי מהותי באופי העבודה שלו כיום מ”מכסח” הנלחם בטבע ל – “מנצח” על תזמורת המערכת החקלאית אקולוגית, יתכן שההתחלה תהיה קשה אך כשהמערכת האקולוגית תתייצב אני צופה שגם כמות העבודה וההוצאות על תחזוקת החלקה ירדו. מעבר לכך מודל זה מזמין לא רק שיתוף פעולה בשדה, אלא גם מזמן שותפות בין חקלאים, לדוגמא נטיעה של צמחי צוף כה רבים בשטח יכולים להוות כר פורה לשותפות כלכלית בין הדבוראי שיש לו נקודות מרעה באזור לבין בעל השטח ועצי השקד. כך גם יכולה להיות שותפות בין חקלאי השקדים לבין חקלאי שיכול לטפל בכל משק החי פרות אווזים פניניות וגם תרנגולות לבשר או לביצים.

לסיכום

במאמר זה ניסיתי להציג חקלאות בת קיימא בתפיסה אקולוגית. אלמנטים נוספים המצריכים התייחסות וחשיבה נוספת היא הגנטיקה של עצי השקד כנות וזנים חדשים הנמצאים בפיתוח, המיקרוביולוגיה בקרקע ונטיעה בהתאם לטופוגרפיה המקומית לשימור נגר. אנסה להתייחס לכך בהמשך. חשוב להדגיש שזהו מודל קונספטואלי מפורט, אך לא ניתן לעשות העתק למשק שלכם ללא תכנון. תמיד יהיה עלינו לתכנן ולעשות את השינויים הנדרשים במינים ובזנים של הצמחים וחיות המשק בהתאם למיקום המדויק, המיקרו אקלים, סוג הקרקע, וגם היכולות האישיות של החקלאי וההשפעה של הקהילה המקומית.אני מעריך (עדיין לא עשיתי את התחשיב) שלמטע כזה יקח יותר שנים להחזר השקעה ממטע רגיל, אך הוא יניב לשנים רבות יותר, יקנה יציבות כלכלית רבה יותר לחקלאי ויהיה עמיד בתנאי אקלים קיצוניים הצפויים לנו בעתיד הקרוב.

אשמח מאוד לקבל את תגובותיכם כאן או במייל כדי לשפר מודל זה. החיפוש אחר שטח מתאים לנטיעת חלקת השקד האקולוגית בגליל התחתון מתחיל…יש לכם שטח 10 דונם ויותר ורוצים ליישם את המודל? שלחו לי מייל עם פרטים מלאים לsustainable.agri.co.il@gmail.com