יום אחד הסתובבנו אני ובני בשאלה “מה מתחשק לנו לעשות?” כשעלה הרעיון לארגן מסיבה. התמה שעליה הוחלט די מהר הייתה מסיבת סוף השרב (ז”א, סוף הקיץ). החלטנו שבמסיבה כזאת אמורים להיות כל מיני דברים, כמו הזמנות אישיות (זמן לתרגל כתיבה וצביעה בתוך הקווים), גלידה (סורבה פירות שהכנו בעצמנו), מאכלי קיץ, בריכה ו…מגלשת מים. הזדמנות לבנות משהו. מעשה שהיה כך היה.

אחת ההזמנות למסיבת סוף הקיץ אותן מסרנו ידנית לכל מוזמן

חומרים

התמזל מזלנו וקיבלנו מהקיבוץ של סבא 5 חביות קרטון מאחד המפעלים. דאגנו מראש לבדוק שהחומרים שהיו בחביות אינם מסוכנים לבני אדם או לסביבה.

חביות קרטון מהמפעל בקיבוץ של סבא

חבית שוכבת לקראת מדידה וחיתוך

מדידות וחיתוכים

חתכנו כל חבית לשלוש, והסרנו את התחתית כך שנוצרו 3 שלישי צינור נפרדים. סה”כ השתמשנו רק בשלוש חביות בצורה הזו.

מדידת החבית בסרגל

חיתוך החביות לנגזרות של שליש

הבן יושב בפרוסת החבית לראות שזה עובד

חופרים וקוברים

בחצר, שהשיפוע שלה הוא בסה”כ 30 סנטימטר למטר, חפרנו תעלה רדודה ובתוכה הנחנו את חלקי החביות, כשהם מרעפים זה את זה בחפיפה של בערך 25 ס”מ בין חלק לחלק.

חופרים את התעלה

מניחים את פרוסות החבית בתעלה, בצורה מרועפת

כיסוי בניילון וסידור בדפנות החביות

השתמשנו בניילון צביעה רגיל (שחזר למחסן לאחר השימוש) כדי שיהיה השכבה שבה המים והילדים מחליקים על המגלשה. הניילון הונח כך שדיפן את החביות והשוליים הוכנסו מתחת לשולי החבית וכוסו באדמה ואבנים. מגלשה קטנה מפלסטיק הייתה אחראית לתנופה הראשונית.

כיסוי המגלשה בניילון

הכנסת השוליים של הניילון מתחת לחביות הקרטון

מגלשה מכסה מעל הניילון

מעצור בקצה

אחרי ניסוי הבנו שצריך מעצור (כדי לא להכנס בכל הכוח בגדר של השכנים ולחטוף מכה מהסלעים בקצה). לשם כך לקחנו את שתי החביות שנותרו, הנחנו בהן כמה אבנים כבדות, וציפינו אותן במזרון ספוג ומעליו כיסוי לבריכות.

חבית מלאה באבנים

המעצור וכל השאר בתמונה הגדולה

הניסוי - וזה עובד!

אתם לא רואים את הפנים של הילד, אבל תצטרכו להאמין לי שהוא לא מחק את החיוך במשך כמה דקות. זה מפתיע (ולטובה!) לגלות שמשהו פשוט יכול להיות משעשע כל-כך.

מתגלשים במגלשה ןנהנים