תהליך הכביסה אמנם מוכר, אבל כל מרכיב בו הוא יצרן פסולת בפני עצמו: בשלב הכיבוס יש לנו את מכונת הכביסה עצמה שבוודאי תהליך ייצורה היה מזובל למדי, יש את הסבון והמרכך על בקבוקיהם וכימיקליהם, את המים שזרומים לביוב ואת החשמל הלא ירוק שלנו. בשלב הייבוש יש את המייבש זולל האנרגיה, או לחלופין את מתקן התלייה והאטבים שנוהגים להתפרק ולהתפורר. מצאנו לאט לאט שכל אחד מהשלבים האלה יכול להיות יעיל יותר, זול יותר לאורך זמן, וגם ירוק יותר.

מים

דלי 18 ליטר, עם כמה כאלה אפשר להעריך צריכת מים.

כשחושבים על “אפס פסולת” חושבים לרוב על שקיות, קשיות ופקקים – אבל גם מים הם משאב, ומשאב יקר. זה נכון בעיקר בארצינו היות וחלק משמעותי מהמים מותפלים, תהליך שצורך המון אנרגיה, אנרגיה שמגיעה מתחנות הכוח הלא כל כך ירוקות שלנו. מכונת כביסה, בעיקר בבית מרובה ילדים, עלולה להיות צרכנית מים כבדה. מחזור כביסה אחד יכול לצרוך למעלה מ-100 ליטרים. כמה מחזורים אתם עושים בשבוע?

אז קודם כל – אפשר לחסוך במי הכביסה. תכניות שונות ישתמשו בכמויות שונות של מים. אפשר וכדאי למדוד את כמות המים שיוצאת מהמכונה בכל תוכנית: מנתקים את צינור הניקוז של המכונה, משיגים כמה וכמה דליים גדולים (באתרי בנייה יש דליי צבע ריקים בשפע, 18 ליטר), ומודדים כמה דליים מנוקזים מהמכונה בכל מחזור/תכנית. אח”כ אפשר לבחור את התוכנית החסכונית ביותר במים.

בנוסף או לחלופין, אפשר למחזר את המים:

חלק עיקרי ממי הביוב בארץ עוברים מיחזור – הם נשלחים למתקני טיהור שפכים (מט”שים) ומשם מוזרמים לחקלאות ולנחלים. ליתר דיוק “שיעור השבת הקולחין בישראל עומד על כ- 75%, מרביתם לשימוש חקלאי. מדובר בשיעור ההשבה הגבוה בעולם” (לפי אתר רשות המים). באותו אתר אפשר גם לבדוק האם מיי היישוב שלכם זורמים למט”ש או לא.

אם לא, המים שלכם כנראה זורמים סתם לים, או לבורות ספיגה – המקרה שלנו. מהסיבה הזו, וגם מסיבות של חסכון בהוצאות המים, עברנו בשנים האחרונות להשקיה במים אפורים. יש כאן באתר לא מעט מדריכי עשה זאת בעצמך למים אפורים, אבל השיטה הפרימיטיבית והפשוטה ביותר, איתה כדאי להתחיל, היא פשוט להוציא את המכונה לחצר או למרפסת, לנתק אותה ממערכת הביוב המרכזית של הבית, ולהזרים את המים היישר לגינה. אפשר להאריך את הצינור וגם לפצל לכמה עצים/שיחים. גם לזה יש חסרונות הנוגעים להמלחת הקרקע, ולכן צריך לדעת באיזה סבון להשתמש (מיד). כמובן שבבניין דירות זה הרבה יותר מסובך.

קחו בחשבון שמיחזור מים אפורים הוא עניין לא מוסדר מבחינה חוקית בארץ, כלומר שאפשר להסתבך, וממש אסור שזה יהפוך למפגע תברואתי או סתם יפריע למישהו.

מערכת סינון המים האפורים בגינה שלנו (עוד בבנייה)

סבון ומרכך כביסה

הבעיה העיקרית עם סבונים למיניהם, בעיקר אם ממחזרים את המים, היא המלחת הקרקע. כלומר החדרת מינרלים שנמצאים בסבון ואינם תמיד סימפטיים, לאדמה שלנו. אני משקה כבר שנתיים עם מים אפורים שמכילים סבונים הממותגים כ”אקולוגיים”, אבל גם הם לא אידיאיליים כלל – חכמים ממני כתבו על המלחת הקרקע כאן. יכול להיות שהסיקור כבר לא הכי עדכני, אולי נמצא מאז פתרון הקסם, אבל השורה התחתונה היא: הכי גרועים לקרקע הם הסבונים הסטנדרטים (בדגש על אבקות כביסה), פחות גרועים הם הסבונים ה”אקולוגיים”, פחות גרועים מהם הם סבונים נוזליים על בסיס אשלגני (ולא נתרני), והטובים ביותר הם סבונים צמחיים לחלוטין כמו “אגוזי סבון”.

מלבד עניין המלחת הקרקע יש כמובן את הבקבוקים ואת תהליך הייצור והשינוע. אנחנו עברנו בימים האחרונים לג’ל כביסה שקנינו מאקו-בית בעין כרם – יצרנית מקומית שמוכרת סבונים ותכשירים בארונית השירות שלה במרפסת. פשוט באים, משאירים כסף בארונית, ולוקחים. הסבון הוא נתרני אמנם (“סודה לכביסה” = נתרן פחמתי), אבל הבקבוקים משומשים, והרכבת הסבון מחומרי הגלם לא נעשית במפעל מרוחק, ללא אינספור תוספות מיותרות. אפשר גם לקנות ערכה להכנה עצמית, והמחירים נמוכים משמעותית.

במרכך לא השתמשנו עד כה, ואני חייב לומר שאין עם זה שום בעיה, זה פשוט עניין של הרגל.

סבון כביסה אקולוגי של אקו-בית

מכונת הכביסה - שימוש בחשמל

מה לעשות, אני לא ארד לנהר כדי לכבס את בגדיי, מה גם שהנהר הכי קרוב הוא נחל שורק שמימיו הם מים מושבים עם ריח של שירותים בסיני. צריך מכונת כביסה, וההתחכמויות היחידות שאפשר להתחכם כאן הן לקנות מכונה משומשת (יש גם באגורה מלא), ולשים לב שהיא מדורגת בדירוג אנרגיה מיטבי.

עוד בעניין אנרגיה – הרבה מאיתנו רגילים לכבס עם מים חמים. גופי חימום הם צרכני החשמל הכבדים ביותר בבית, ביניהם מכונת הכביסה. חימום 100 ליטר מים ל-30 או 40 מעלות הם לא עניין של מה בכך. חוץ מבמקרי קיצון, הבגדים ייצאו נקיים גם עם מים קרים, כדאי לנסות.

אטבי כביסה

האטבים מפלסטיק מתבלים בשמש ומתפוררים אחרי כמה חודשים בחוץ. אטבי הכביסה מעץ, למרות שאינם מייצרים פסולת פלסטית, נהרסים מהר מאד גם כן. הפתרון האופטימלי עבורנו היה לעבור לאטבי נירוסטה. אפשר להזמין מאיביי, כלומר מסין, זה מאוד זול. אפשר גם לקנות בארץ באחת מחנויות האפס-פסולת (המבורכות) שנפתחו לאחרונה באינטרנט, למרות שממה שראיתי הן מוכרות בדיוק את אותו מוצר סיני במחיר גבוה יותר…

חפשו באיביי stainless steel clothes pegs או ניסוח דומה. אנחנו משתמשים בשני סוגים שונים, אחד מהם אמנם עושה רושם עמיד יותר, אבל משאיר סימן לחץ על הבגד. הסוג השני קצת חלש יותר, אבל בקושי משאיר סימן.

מתלה כביסה

בשלוש השנים האחרונות קנינו 3 מתקני כביסה מתקפלים, כל אחד יותר גרוע מהשני. אחרי האחרון נשבענו לא להתקרב עוד לחנויות הסטוק, והחלטנו לבנות אחד בעצמנו. היו כמה נסיונות כושלים להנדס מתקן מתקפל מעץ, כזה שאפשר יהיה להשתמש בו גם בפנים וגם בחוץ. הרוח הגשם והשמש הביסו אותו די מהר. בסופו של דבר בנינו מתקן עץ קבוע לקיר, פשוט מאוד לבנייה, וגם יפה.

מדובר בסך הכל בשני משולש עץ ישרי זווית שמוברגים לקיר. הצלע העליונה של כל משולש מחוררת לאורכה, מה שמאפשר להשחיל את חוטי הכביסה. כל מי שיש לה/לו ידע בסיסי בנגרות, מסור ומברגה יכול/ה לבנות כזה. אפשר מקרשי רפסודה ממוחזרים, אבל אולי עדיף מקרשים קצת יותר חזקים (5X10 ס”מ).

נסכם

אני תמיד מתלבט בסוג הדברים האלה האם זה שווה את המאמץ, את הזמן ואת הכסף. בעיקר לאור העובדה שאטבי הכביסה שלי לא משפיעים כהוא זה על המשבר האקולוגי שמעבר לפינה. מצד שני – כביסה היא דבר שאנחנו עושים על בסיס קבוע, ובכל פעם תורמים כך עוד טיפה לערימות הזבל המצטברות, או לשימוש הלא פרופורציונלי באנרגיה ובמים. כך או אחרת, שינויים כאלה הם דבר ראוי לעשותו. יש כאן דברים שאפשר ליישם מיד (כביסה קרה), כאלה שאפשר וכדאי ליישם עם הזמן (פעם הבאה שמתפוררים האטבים), וכאלה שדורשים התגייסות לפרוייקט גדול יותר. לנו לקח שנתיים ליישם את מה שכתבתי כאן, ובטח ייקח עוד שנתיים ליישם את מה שלא כתבתי כאן.

בהצלחה! מוזמנים להגיב, לשאול, להגיד שאני טועה וכו’.