עריסה נצמדת-מתנדנדת-ניידת

יצירה ושימוש חוזר

לקראת הולדת נכדתי הראשונה בניתי עריסה רב-שימושית. עריסה מתנדנדת, על גלגלים, שגם מתחברת בקלות למיטת ההורים. לא מצאתי באינטרנט כזו שיש לה כל התכונות. קיבלתי המון השראה מפינטרסט, אבל בסוף תיכננתי לבד. למעשה תיכננתי תוך כדי בניה, בהתאם לחומרים שהיו זמינים, התייעצויות עם חברים, ולרעיונות שעלו לי תוך כדי. מידות העריסה נגזרו מגודל המזרון שקיבלתי.

זו הפעם הראשונה שאני כותבת מדריך, אז אשמח למשוב גם על איכות/בהירות ההסברים שלי. האם “חפרתי”? (כנראה כן). האם חסר מידע?

העריסה היא מתנה ממני לכבוד הלידה, והרעיון בהתחלה לא התקבל כלכך. היו שאלות מטעם הזוג הצעיר: מה פירוש עריסה שבונים לבד? יש לזה תו תקן? זה יתאים לצבעים של החדר?

אני נגרית חובבת, ממציאנית קצת הזויה, לא מאורגנת, די חפיפניקית. ב- 30 שנים האחרונות עשיתי די הרבה פרוייקטים שימושיים עם עץ, וכמעט תמיד בסוף הצליח לי. לא ברור איך. בדרך כלל הלקוח הייתי אני בעצמי. הפעם, העריסה היא לנכדתי והלקוחות הם הוריה, שלשמחתי מרוצים מאוד מהתוצאה. ואם הם מרוצים – גמני מרוצה.

מרעיון לתכנון ראשוני

בחיפוש תמונות באינטרנט, מצאתי מיטחברת שניתן לסגור ולהשתמש כעריסה נפרדת. מצאתי גם עריסות מתנדנדות. לא מצאתי משהו שמשלב את כל התכונות. אז תיכננתי משהו שקיוויתי שיהיה גם יציב, גם רב-שימושי וגם יפה. התיכנון היה כללי למדי ובלי מידות, פשוט לא ידעתי להעריך את המידות הדרושות ובדגמים שעניינו אותי לא היו מידות.
ואז מישהי מסרה לי מזרון לעריסה, שקנתה ולא השתמשה.
אז כמו ההוא שמצא כפתור ותפר לו חליפה, התחלתי לבנות עריסה למזרון.
כמה סיבובים בערימות האשפה זימנו לי לול עץ במצב מעולה, שבדמיוני רק אחתוך למידה הנכונה והעריסה מוכנה.
אז זהו שלא.

גוף העריסה

חתכתי 2 מצידי הלול למידת האורך של העריסה, 74 ס”מ. הפרדתי במכות פטיש את ה”מוט” התחתון שמחבר את הסורגים, קיצרתי את הסורגים לגובה 32 ס”מ ושוב במכות פטיש די חזקות החזרתי את המוט בחזרה. התקבלו 2 דפנות בגובה 35 ס”מ.

ממדפי סנדביץ’ 18 מ”מ חתכתי 2 דפנות נוספות לעריסה. סוג של טרפז הפוך שבסיסו העליון מעוגל. בסיס תחתון 46.6 ס”מ, בסיס עליון 60 ס”מ.

כדי שיהיה מעוגל למעלה, חתכתי גובה 35+8 ס”מ. העיגול בולט 8 ס”מ מעל גובה הדפנות הצדדיות.

מלוח דיקט 14 מ”מ שמצאתי, חתכתי את הבסיס עליו מונח המזרון. 43X74 ס”מ.

הרכבתי את החלקים כדי לקבל השראה להמשך התיכנון. אז גם עלה לי הרעיון לחתוך לבבות בדפנות האטומות.

כל לב עשוי מ- 2 חורים עם מקדח 15, ואז עם ג’יגסו משלימים את ה V. פשוט, מהיר ומתגמל.

בשלב זה עדיין לא לגמרי ידעתי איך אני רוצה שהדופן תיפתח ותיסגר, איך יהיה הנידנוד ועל מה תשב העריסה.

מצאתי אצלי גלגלים מעולים עם מעצור. והיה לי ציר ספר ארוך, אז חשבתי לשים אותו לפתיחת הדופן. בסוף לא.

הרכבה ראשונה, להתרשמות והמשך תיכנון

המסגרת

ברחוב מצאתי בסיס מיטה זוגית. פירקתי אותה ולקחתי, 9 קורות עץ אורן פיני בעובי 18 מ”מ ברוחב 90 מ”מ. המטרה היתה לעשות מסגרת בטיחותית, שהמרחק בין הקורות יהיה יציב.

בתחילה השארתי את המסגרת בגובה המלא של הקורות, 1.40 מ’. עשיתי קושרת אחת קרוב לרגליים ואחת למעלה, שדמיינתי שיתלו עליה מובייל או קישוט ואפילו כילה. ועדיין לא הייתי מרוצה מהיציבות.

בגלל שרציתי שהעריסה תתנדנד, לא יכלתי לחבר קושרות באיזור העריסה, שכן זה היה מונע את האפשרות לנידנוד.

חבר הסב את תשומת לבי שהקושרת שמעל העריסה היא מפגע, וכל מי שיגש לתינוקת בעריסה יתקל בקורה הזו. לכן קיצרתי את גובה המסגרת והוספתי קושרות מתחת לעריסה.

גיוונתי בכיווניות של הקושרות, אחת שוכבת ואחת עומדת על הצד. הקושרת העליונה ממוקמת כך שהיא מגבילה את גזרת הנידנוד.
אבל איך העריסה תתנדנד? על איזה ציר?

גירסה ראשונה עם מוט תליה, לפני שקלטתי שדופקים עליו את המצח בכל פעם שמתכופפים אל הילדה

קישוטי לבבות חתוכים בדפנות. כל לב עשיו מ-2 חורים 15מ"מ צמודים, והשלמת השפיץ של הלב עם ג'יגסו

המסגרת הסופית עם הקושרות

איך עושים שזה יעבוד?

הדופן הנפתחת צריכה להפתח ולהסגר בקלות, בלי כלים כמו מברג או פטיש. כמו כן היה חשוב לי שהיא תשאר מחוברת לעריסה גם במצב פתוח.

ציר הפתיחה שבחרתי הם הברגים שממילא מחברים את הדופן בחלקה התחתון. במוט העליון של הסורג קדחתי מכל צד, דרך דופן הלבבות, קדח בקוטר 6 מ”מ ובעומק 4 ס”מ, שלתוכו יכנס דיבל עץ לסגירה, כאשר העריסה מנותקת ממיטת ההורים.

עיפרון מאיכות טובה הוא תחליף זמין לדיבל עץ. חתכתי 2 חתיכות עיפרון באורך 5 ס”מ.

כדי שיהיה קל לאחוז בדיבל-עיפרון וגם כדי לחבר אותו איכשהו לעריסה, מצאתי בין מבחר הברגים שלי ברגים קטנטנים עם טבעת בקצה. הברגתי אחד לכל חתיכת עיפרון וקשרתי לטבעת סרט משי שהיה לי בקופסת התפירה. את הסרט קשרתי לסורג המתקפל, שהדיבל לא ילך לאיבוד כשמוציאים אותו.

עכשיו הנידנוד. אמנם באינטרנט כל הנידנודים היו על ציר עץ, אבל בדמיוני שמעתי את החריקה וחטפתי צמרמורת. אז חשבתי על ציר מתכת, על משהו שזז מתכת בתוך מתכת. בורג ג’מבו! בינגו!
בורג ג’מבו 8 מ”מ נכנס במכות פטיש, לקדח 8 מ”מ שקדחתי דרך המסגרת אל תוך הדופן עם הלבבות. הציר ממוקם כך, שגובה העריסה מהרצפה יתאים בערך לגובה מיטת ההורים. כאן מיותר לדייק, כי ממילא המזרון נמעך כששוכבים עליו (בכפוף למשקל ההורים).

צריך גם מעצור נגד נידנוד. משהו שיקבע את העריסה שלא תוכל להתנדנד כשהיא מוצמדת למיטת ההורים.

למעצור החלטתי להעתיק את פתרון הדיבל-עיפרון. קדחתי בשני הצדדים קדח בקוטר 6 מ”מ ובגובה 2 ס”מ מתחתית העריסה, דרך המסגרת לעומק 1ס”מ בדופן הלבבות. כשמכניסים את דיבל העיפרון דרך המסגרת לדופן העריסה משני הצדדים, העריסה מקובעת.

הברגתי לעיפרון בורג טבעת וקשרתי סרט משי בין הדיבל והמסגרת.

לעריסה יש 2 סטים של פינים ניידים, כלומר שמיועדים להוצאה והכנסה בקלות. סט אחד משחרר את הדופן הנפתחת, כאשר ציר הפתיחה הוא למעשה הברגים שמחברים אותה לדפנות עם הלבבות. סט שני נמצא בדפנות עם הלבבות, מקבע את העריסה כשהפינים תקועים או משחרר אותה לנידנוד כשמוציאים את הפינים.

הפין הוא חתיכת עיפרון באורך 5ס"מ, שהברגתי לתוכה את הצ'ופצ'יק הזה שלא יודעת איך קוראים לו. יש אחד בכל צד. כדי שלא ילך לאיבוד קשרתי אותו בסרט משי לסורג.

השתמשתי בג'מבו כציר הנידנוד. בדיעבד טיפה נוקש כשמנדנדים, אבל זה עוזר לה להירדם

חיבור למיטת ההורים, וגימורים

גם כאן היה לי חשוב שהחיבור והניתוק יהיו פשוטים ובלי כלים.

חתכתי מתרמיל ישן 2 רצועות עם קליפס חיבור מהיר ואפשרות מתיחה. הברגתי למסגרת של מיטת ההורים צד אחד של הרצועה, וצד שני הברגתי לרגלי העריסה. החיבור והניתוק נעשים בקליפס.
גלגלים לקחתי כמובן מהלול שאיתו התחלתי.

הלול בו השתמשתי היה עם גימור מושלם, וגם הקורות של המסגרת. את הדפנות עם הלבבות שייפתי עם משייפת חשמלית מרובעת, נייר 120, וגם את מישורי החיתוך של המסגרת, שיהיו חלקים ונעימים למגע. צבעתי 2 שכבות לכה שקופה על בסיס מים, שהיתה המרכיב היחיד שאשכרה קניתי לצורך הפרוייקט.

זהו להפעם. כשהיא תגדל בטח יגיעו עוד פרוייקטים…

 

ככה שירטטתי את הקימור בדפנות

כזה אבזם מחבר את המיטחברת למיטת ההורים

מבט מקרוב על רצועת החיבור למיטת ההורים ועל הפין שמונע נידנוד.

לסיכום:

הפרוייקט הזה לקח יותר זמן מהצפוי. אם מתכננים הכל מראש ואם אוספים את החומרים מראש, עצם העשיה לא צריך לקחת יותר מיומיים לדעתי.

אני מרוצה מהתוצאה, וגם מכך שלא קניתי חומרים לפרוייקט (חוץ מלכה על בסיס מים לגימור), אלא השתמשתי בחומר משומש.

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן