הפרק החמישי בעלילות שולחן הנגרות בסדנא הביתית. הקצעה היא פעולה המלווה בהפעלת כח אופקי על השולחן. השולחן שלי קל מדי ושני זוגות המלחציים לא אידיאליים. הפעם ננסה כמה מתקני עזר לסיוע בהקצעה.

תוספת משקל על המדף התחתון

השולחן שוקל כ- 70 ק”ג כולל המלחציים. זה לא הרבה לשולחן כזה, ויחד עם מיומנות הקצעה של חובבן, שגם הוא די קל משקל – השולחן לפעמים מטייל קצת בחדר. מדף תחתון הוא מקום טוב להוסיף משקל אבל גובה קורות האורך (חומר הגלם שהיה לי כשבניתי את השולחן משאריות) ומיקומן די מגבילים. על מדף נמוך יותר הייתי מניח ארגזי כלים, כאן הסתפקתי בכמה כליבות ברזל כבדות ובאוסף הג’יגים, בהערכה כ- 20 ק”ג נוספים.

הקצעה רגילה תוך שימוש במלחצי הנגרים

מלחצי החזית פשוט קטנים מדי, כיום לאחר החלפת לחיי העץ ניתן לכלוב בהם קורה ברוחב 13 ס”מ בלבד. מי שיש לו תקציב מתאים, מלחצי “9 עם פתיחה מהירה ובנץ’ דוג מובנה, טובים יותר, בתנאי כמובן שהשולחן מספיק כבד כדי לא להתהפך בעת פתיחה מלאה של מלחציים כאלה לעומק יותר מ- 30 ס”מ.

אפשר להשתמש במלחצי החזית להקצעת קורות ארוכות בעזרת רגל תמיכה נוספת, הנראית כאן מימין:

עוד שימוש קצת פחות שיגרתי במלחציים – אחיזת אחד מחלונות הסלון שלנו בעת חציבה להתקנת גלגלים גדולים יותר מקודמיהם שהתבלו:

הקצעת לוחות רחבים

לפני כמה שורות הלנתי על עומק מלחצי החזית. לוח סנדביץ’ מהרחוב שהיה פעם מדף של ארון, גדר נמוכה משאריות דיקט 6 מ”מ, וקרש מוברג מלמטה לאחיזה במלחציים – ואפשר להקציע לוחות. בתמונה השניה הסרת לכה ישנה בעזרת cabinet scraper:

בעת הכנת מכסה אחת הקופסאות מפוסט קודם עבדתי קשה מדי ובאופן לא בטיחותי מספיק על דיקוק מכסה לעובי 3 מ”מ. לפעם הבאה מחכה כבר מתקן נוסף עם גדר בגובה 3 מ”מ:

הקצעה אפשר לעשות גם כנגד כל גדר מאולתרת המקובעת לשולחן, הנה הקצעת רינג מפוסט קודם:

עוד דרך מעניינת לשדרג את מלחצי השולחן נמצאה בסרטון של פול סלרס. כליבות אלומיניום הן כליבות זולות, קלות ועדינות מדי שדורשות עבודת הכנה רבה אם כי חד פעמית כדי שאפשר יהיה לבנות עליהן ברצינות. אחרי השידרוג ניתן לקבע אותן במלחציים, ולכלוב איתן לוח עץ רחב מעומק פתיחת המלחציים:

אפשר גם לכלוב בהן מוט מרובע שנרצה לעגל, כאן בתמונה מודגם שימוש בספוקשייב:

מלחצי עגלה

במלחצי עגלה\מלחצי קצה למיניהם העיקרון בדרך כלל דומה – בשולחן חורים במרווחים קבועים בהם ניתן לתקוע מעצור “בנץ’ דוג”, ובורג המלחציים מניע מעצור נוסף. ניתן לכלוב את הקרש בשכיבה או בעמידה, עד גבול מסוים. מי שמיומן יותר ממני יצליח להקציע קורה עומדת כנגד בנץ’ דוג בודד ללא עזרת המלחציים. בין שתי התמונות הספקתי להחליף את העגלה, המעצורים והמקצועה:

בתמונה הבאה אחוז במלחצי העגלה ג’יג להקצעת דפנות קופסאות לעובי אחיד. שארית סנדביץ’, זוג מסילות מעודפי תריסי העץ בחדרה של בתי, כמה ברגים גובלים וקצת דבק, עשר דקות עבודה:

מקצועת חריצים

נוח וקל לחרוץ עם מקצועת חריצים כאשר הקורות עבות:

כאשר לוח העץ דק מגובה גדר המקצועה הכליבה מאתגרת יותר.

כזכור מפוסט קודם, בשולחן קדח מיוחד ומתחתיו אינסרט מתאים לקיבוע אחת הכליבות. סוג של תחליף ל”הולדפסאט” למי שמכיר. ניסיון לחרוץ בצורה דומה אחת מדפנות הקופסאות הסתיים במפגש בין המצח שלי לקצה הכליבה ועלול היה להסתיים לא טוב:

עדיין נותרו כמה מוטות הברגה ואומי פליז מאחד הניסיונות לבנות כליבות עץ, והנה קונסטרוקציה לקיבוע קורה לשולחן, בסיוע קורה נוספת כדי שהעסק לא יתהפך:

שונות

שוקת היא לטעמי דבר שימושי כדי שמפסלות לא יפלו לנו על הרגליים וסרגלים לא ייפלו ויתעקמו. את הפיצ’פקעס הקטנים בשוקת נוח לרכז בקופסאות קטנות:

לסיכום

לסיכום שני הפוסטים האחרונים – אפשר לשדרג שולחן נגרות בסיסי בעזרת מתקני עזר פשוטים שנבנו משאריות עץ. אפשר לנסות, אפשר לנסות שוב ולבנות משהו אחר, וחלק מהנאתי מהתחביב נובע מהניסוי והטעיה. בתמונה מסגרת שטעיתי במידותיה וקיבלה לכן את המקום הראוי לה על הקיר: