כשהתחלתי את המסע שלי לתוך עולם הרוקחות הטבעית תמיד חששתי להכין לבד סבון. האזהרות לגבי הסכנה הטמונה בשימוש בסודה קאוסטית אותתו לי שלא כדאי לי לקחת סיכון. כשנוכחתי בשיעור בו הדגימה המורה הכנת סבון טבעי עם שמנים צמחיים וסודה קאוסטית הבנתי שזה לא מורכב או מסוכן כמו שחשבתי. תהליך ההכנה עצמו לא ארך יותר מעשרים דקות. לא התלהבתי מההדגמה אבל החלטתי שאם כבר אני מכינה בעצמי תכשירים, מן הראוי שאתנסה גם בהכנת הסבון בעצמי. די חששתי (לא מהסודה קאוסטית) שמא הסבון לא ייצא טוב.

עירבבתי את השמנים הצמחיים עם הסודה קאוסטית (חשוב להגן על העיניים עם משקפי הגנה) עד ליצירת מרקם של פודינג. יצקתי לתבנית. אז קרה הקסם: לאחר כמה ימים הסבון התקשה. הוקסמתי מהתהליך הכימי שביצירת הסבון. ממרקם של שמנים צמחיים הסבון הופך לגוש של מלח (סבון טבעי הוא סוג של מלח) עם גליצרין (גליצרין הוא תוצר לוואי נהדר לעור בתהליך הפקת הסבון).

במשך כחודש חיכיתי שהסבון יהיה מוכן. היה לי קשה להתאפק אבל זה השתלם: הסבון יצר קצף קרמי. זה באמת סבון! הכנת סבון הוא תהליך מדהים ומספק: מה שמתחיל כשמן הופך בסופו של דבר לסבון המייצר קצף. היום כשאני כבר סבונאית מנוסה אני מעצבת את הסבון בכל מיני טכניקות וצבעים טבעיים. לפעמים זה נראה לי כאילו אני סוג של אומנית כשאני מכינה סבון. אני רואה בזה סוג של תרפיה. לטווח הרחוק אני גם חסכתי הרבה כסף על סבונים מוכנים.

רק כשאתה מתנסה בעצמך בהכנת סבון טבעי אתה מתאהב. בסופו של יום אני יכולה להגיד: “וואוו! אני יודעת להכין בעצמי את הסבון שלי”. כמה אנשים יכולים להגיד את זה?

איך אני מכינה סבונים עם כמה שפחות יצירת פסולת? על זה תדעו במאמר הבא.