אתם זוכרים את העידן שלפני היוטיוב והספוטיפיי? איך היינו שומעים מוזיקה לפני עידן האינטרנט? מישהו זוכר?

 

בתור נערה מתבגרת, אחד התחביבים הכי גדולים שלי היה ללכת לחנות הדיסקים טאוור רקורדס הקרובה ולקנות דיסקים ואלבומים של מוזיקאים שאהבתי וגם כאלה שבכלל לא הכרתי. מידי שבוע הייתי פוקדת את הסניף הקרוב לביתי, שכמובן מאז כבר נסגר ממזמן, ומתחדשת באלבום חדש אחד, לפחות. ואם יש מבצע, אז שלוש ב-100. מציאה! מושא הערצתי היה סניף טאוור רקורדס במגדל האופרה בתל אביב, הסניף הכי גדול שהיה בארץ, מושא העליה שלי לרגל, בלי צחוק.

דיסקים. לא אשכח לעולם את תקופת הדיסקים הצרובים. אבא שלי, אחיי ואני היינו צורבים דיסקים במאות כדי שנוכל לשמוע ברכב בזמן נהיגה. ברגיל הייתה לנו בבית חבילה של דיסקים ריקים מוכנים לצריבה. בזמנו, למי לא?

והיום. מה?

אמא שלי היא אשת פלא בעיניי, יש לה ראש יצירתי והיא מאוד מוכשרת. היא גם אגרנית גדולה שלא אוהבת להשליך דברים שיכולים להיות שימושיים לפח. עוד לפני הטרנד הירוק ולפני אפס פסולת ולפני גרטה טונברג – אמא שלי הייתה אוגרת, שומרת, מתקנת, מסדרת, משתמשת מחדש, משפרת, עושה שימוש חוזר. הרבה לפני שאחי חשב על להקים את האתר, הרבה לפני שהוא התעסק בסביבה ובקיימות, אמא שלי הייתה עושה את זה בבית, ואנחנו אפילו לא שמנו לב.

כך יצא שאמא הכינה כמה יצירות במהלך השנים שהדהימו אותי. כל פעם שרציתי משהו היא וגם סבתא שלי ז”ל היו שם בשביל לתפור / לסרוג / לתקן / להכין. בין אם זה שמלה, תחפושת לפורים, תיק לבית הספר מבדים ישנים, סוודרים, אפודות, שיחזורי בגדים, תיקונים, מכפלות, פרויקטים לבית הספר ועוד. תמיד אשת פתרונות ואילתורים. היא מכינה תיקים מקפסולות של קפה, מלשוניות של פחיות, תחתיות לכוסות מפקקים של בקבוקים ועוד. היום נדבר על מה היא עושה עם דיסקים. כי היא עושה כמה דברים נדירים עם דיסקים ישנים.

הנה לכם המדריך עליו עמלתי לא מעט, “קצת השראה: דיסקים חלק א’ (או: דיסקים, מסרגה ואמא שלי)”:

תיק מלשוניות של פחיות, דיסק וכפתור ישן

נזכרנו קצת באיחור עם עניין התיעוד וההסבר של מה שאמא שלי עושה כדי ליצור מדריך באמת איכותי ומעולה. אבל לא נורא, המדריך יהיה בינוני וקצת לוקה בחסר. בכל זאת, המדריך הראשון שאני כותבת באתר.

אשתף אתכם בתמונות של התוצר המוגמר. חוץ מהצמר, הכל חומרים בשימוש חוזר. האמת שמהיכרות עם אמא שלי, יכול להיות שגם את הצמר היא פרמה מאיזה סוודר ישן.

אהיל למנורה

אחי אסף, האיש שמאחורי בידיים, חגג את יום הולדתו בנובמבר. וכל שנה אותו האתגר שרק הולך ונהיה קשה יותר: מה נותנים לאיש שיודע להכין הכל? מה נעניק לאדם שכולו אקולוגיה וקיימות?

כמובן.

אהיל למנורה מהדיסקים הישנים שלנו.

אני כמעט בטוחה שאפילו הצמר הוא בעצם שאריות של צמר מהבית של סבתא שלי.

זה התחיל בתור סלסלה. אבל אסף ממש רצה אהיל, אז:

מפה דקורטיבית

כאן גולת הכותרת של כל המדריך הזה. פה אוכל לתת לכם הסברים מוחשיים וברורים יותר למה אמא שלי עשתה, למרות שגם פה חסרות קצת תמונות המחשה, אבל אני מקווה שאוכל להסביר לכם איך היא סרגה את מה שהיא סרגה (האמת שזה דיי פשוט. למי שיש ידע בסיסי בסריגה זה אפילו קל) עם התמונות והתיעודים שיש לנו. וגם תזכו לשמוע אותה מסבירה עם המבטא הארגנטינאי החמוד שלה.

בהתחלה יש לנו דיסק

בהתחלה יש לנו דיסק רגיל ופשוט. מעבירים את חוט הסריגה בחור של הדיסק. קושרים לולאה קטנה בקצה אחד ומעבירים את המסרגה בתוך הלולאה. ביד אחת מחזיקים את המסרגה וביד השניה אוחזים בחוט מצידו השני של הדיסק. ממקמים את המסרגה ואת המשך החוט שבצד השני של הדיסק במיקום המתאים בו רוצים לסרוג, במקרה הזה בקצה הדיסק המרוחק מן החור. לאחר שמיקמתם את עצמכם, תופסים עם הראש של המסרגה את המשך החוט שבצידו השני של הדיסק, מעבירים בלולאה ומושכים. כרגע מה שנשאר מלופף סביב המסרגה הוא מהחוט שהחזקתם ביד, מה שנקרא “המשך החוט” ונוצר מין קו חוט ראשון על הדיסק.

כל הכבוד!

מפה צריך להעביר את המשך החוט בתוך החור של הדיסק, למקם אותו במקום הרצוי (בקצה הדיסק המרוחק מהחור), תופסת את המשך החוט עם הראש של המסרגה ומעבירה בתוך הלולאה.

נוצר לנו קו שני על הדיסק.

כדי לעשות קו שלישי על הדיסק אני לא מעבירה את המשך החוט בתוך החור של הדיסק אלא משאירה אותו בצד בו הוא נמצא, תופסת את המשך החוט עם הראש של המסרגה ומושכת, מעבירה בלולאה.

נוצר לנו קו שלישי.

כדי ליצור את הקו הרביעי אנחנו כן מעבירים את המשך החוט בתוך החור של הדיסק. תופסים את המשך החוט עם הראש של המסרגה, מושכים ומעבירים בתוך הלולאה.

כדי ליצור את הקו החמישי אין צורך להעביר את החוט בחור של הדיסק אבל כדי ליצור את הקו השישי כן יש צורך. וחוזר חלילה. זה השינוי היחיד שיש בין קו לקו, עד שמסיימים את כל היקף הדיסק שזה בערך 48 קווים.

להשלים מעגל

אם הגענו למצב שבו השלמנו את כל המעגל והגענו לקו הראשון שסרגנו, אזי שאנחנו בדרך הנכונה!

מכאן יש להעביר את המסרגה בתוך הלולאה שנוצרה במהלך סריגת הקו הראשון, ככה שעל המסרגה בעצם יש שתי לולאות. תופסים את המשך החוט עם הראש של המסרגה ומושכים, מעבירים בתוך שתי הלולאות ומוציאים מהצד השני.

 

 

עכשיו מגיע שלב המניפה

שלב המניפה

לא לחתוך את החוט או לעשות קשר! אנחנו ממשיכים עם אותו החוט לשלב המניפה.

לסוג הסריגה הזה קוראים מניפה.

יש להעביר את המסרגה בתוך הלולאה הקרובה, לתפוס את המשך החוט עם הראש של המסרגה ולהעביר בתוך הלולאה, למשוך לצד השני. על הפעולה הזאת יש לחזור עוד פעמיים. סך הכל 3 קשרים.

סופרים 3 רווחים בין הלולאה הזאת שבה סרגנו (או הקו הזה, אם תרצו. בעצם כל לולאה נמצאת בקצהו המרוחק מהחור של כל קו על הדיסק) ללולאה הבאה בה נרצה לסרוג. בעצם 3 רווחים בין הקווים.

בקו הרביעי מעבירים את המסרגה בתוך הלולאה, תופסים את המשך החוט עם הראש של המסרגה, ומעבירים בתוך הלולאה. חוזרים על הפעולה הזאת פעמיים,  סך הכל 3 קשרים אחד על השני.

סופרים 3 רווחים מהקו הזה (לולאה) לקו הבא.

ושוב חוזר חלילה, מעבירים את המסרגה בתוך הלולאה, תופסים את המשך החוט עם הראש של המסרגה ומעבירים בתוך הלולאה. חוזרים על הפעולה עוד פעמיים.

סופרים 3 רווחים.

וחוזר חלילה עד שמסיימים את כל ההיקף של הדיסק.

 

כשסיימנו את שורת המניפות הראשונה יש לעבור לשורה השניה. אמא שלי רצתה להמשיך בגוון אחר ולכן החליפה חוט. יש לקשור קשר קטן בין שני החוטים ולהמשיך עם אותו עיקרון הסריגה, אותה השיטה, אותם הקשרים, רק שבשורה השניה של המניפות יש לספור 4 רווחים בין כל שלוש קשירות במקום לשלוש הקשירות שלאחר מכן עד שמסיימים את כל היקף הדיסק.

לחבר בין הדיסקים

העיקרון הוא דומה לאותו עיקרון הסריגה שעבדנו איתו עד כה:

יוצרים לולאה קטנה, מעבירים את המסרגה בתוכה. לוקחים את שני הדיסקים הנבחרים שרוצים לחבר ביניהם. בוחרים את המקום הרצוי לחיבור, מניפה למניפה. מעבירים את המסרגה בלולאה באחד הדיסקים וגם בלולאה התואמת בדיסק השני, תופסים את המשך החוט עם הראש של המסרגה ומעבירים אותו בתוך שתי הלולאות. חוזרים על אותה הפעולה עד שחיברנו את כל הקצה החיצוני של המניפה לקצה החיצוני של המניפה השניה שבדיסק השני.

אני מקווה שזה מספיק ברור כי אין לנו תמונות או סרטונים של השלב הזה.

יש לנו תמונות של התוצר הסופי.

יצא מוש.

לסיום סיומת

הכי חשוב זה ליהנות מהתהליך. אז אני מקווה שנהניתם.

בסך הכל אפשר לעשות לא מעט דברים שימושיים עם דיסקים ישנים ועל כך אפרט במאמר הבא שאפרסם: “קצת השראה: דיסקים – חלק ב'”