במדריך זה תמצאו תשובות לשאלות כמו מה זה בעצם קומפוסט, מה הם היתרונות המשמעותיים שלו ולאילו מטרות הוא משמש – ובנוסף הסברים מפורטים לגבי הכנת הקומפוסט.
קיימות היא אחד המושגים המדוברים ביותר בשנים האחרונות, כשעוד ועוד אנשים מבקשים להתנהל בצורה חכמה יותר ולשמור על הכדור שכולנו חיים עליו. לייצור קומפוסט יש תרומה עצומה לצמצום הפגיעה בסביבה, ועוד תועלות חשובות אחרות כשמשתמשים בתוצרים של פירוק חומרים אורגניים בחקלאות. במדריך זה תמצאו תשובות לשאלות כמו מה זה בעצם קומפוסט, מהם היתרונות המשמעותיים שלו ולאילו מטרות הוא משמש – ובנוסף הסברים מפורטים לגבי הכנת הקומפוסט.
מה זה קומפוסט?
קומפוסט – ובעברית “דְשוֹנֶת” – הוא תוצר של פירוק חומר אורגני בסביבה אירובית. החומרים האורגניים הם בעיקר חומרי פסולת – שאריות מזון מסוגים שונים (פירוט בהמשך העמוד) וגזם. מי שמבצע את הפירוק הם חיידקים ופטריות, והתוצאה המתקבלת היא חומר איכותי מאוד לדישון קרקע שמשמשת לגידולים חקלאיים – גם בקנה מידה ביתי וגם במסגרת חקלאות מסחרית.
היתרונות של הקומפוסט
יתרון אחד של קומפוסט הוא ההפיכה של פסולת לכדי משאב. אחד העקרונות המרכזיים של הקיימות הוא Re-Use (ביחד עם Reduce, כלומר הפחתה, ו-Recycle, מחזור) – וכשלוקחים שאריות של מזון ומפיקים מהן חומר דשן זוהי כמובן דוגמה מעולה לשימוש מחדש.
היתרון המשמעותי השני הוא הפחתת הצורך בחומרי דישון מינרלים, שמהווים משאב מוגבל. בנוסף פוחת הצורך בחומרי חיטוי והדברה, שעלולים להזיק לקרקע, ועוד סיבות טובות לייצר קומפוסט הן שיפור הפוריות של הקרקע, מניעת סחף, נטרול גורמים מזיקים שעלולים להעביר מחלות וצמצום פליטת גזי חממה שכולנו כבר יודעים כמה הם מסוכנים (כשהזבל הביתי מגיע למטמנה, הוא גורם להיווצרות חיידקים אנ-אירוביים ואלה פולטים מתאן).
מעבר לתועלת האקולוגית, יש מחקרים שמצאו קשר בין שימוש בקומפוסט לבין יבולים גדולים וטובים יותר.
איסוף החומרים הדרושים לייצור קומפוסט ביתי
- שאריות מזון – ירקות, פירות, דגנים (כולל לחם), אורז, פסטה ואפילו תיונים ושאריות של קפה. מזון שלא כדאי להשתמש בו הוא מוצרי בשר וחלב. סיבה אחת היא שהם מסריחים מאוד, וסיבה שנייה היא שהם עלולים למשוך עכברים ועוד אורחים לא רצויים.
- ענפים ועלים יבשים שנשרו מהעצים או שיש על האדמה. אופציה נוספת היא דשא גזום.
- נייר גרוס – לא חובה, אבל אם אין מספיק ענפים ועלים, או כשיש ממילא ניירות גרוסים, אפשר להשתמש גם באופציה הזו בנוסף לגזם. גם עיתונים ישנים יכולים להתאים.
- כלי קיבול – בגודל המתאים לכמויות האשפה שתרצו להפוך לדשן. אם יש לכם גינה, תוכלו פשוט לחפור בור שישמש לייצור הקומפוסט.
- תולעי קומפוסט – תולעים מיוחדות שנקראות גם תולעים אדומות ובשמם המדעי Eisenia Foetida. מדובר ביצור קדמוני במיוחד, שלא התפתח מצד אחד ומצד שני יש לו תפקיד קריטי לא רק לגבי ייצור קומפוסט. החלק שלהן הוא לפרק את שאריות המזון.
חשוב להדגיש שאפשר להפיק את הקומפוסט גם בלי התולעים, אך ורק על בסיס החומרים הנ”ל.
איסוף הכלים הדרושים לייצור הקומפוסט
אם החלטתם לחפור בור, תצטרכו מעדר. פרט לכך, יש צורך בקומפוסטר אם אתם רוצים לייצר קומפוסט בעצמכם.
מהו בדיוק קומפוסטר?
קומפוסטר הוא מעין מתקן שמשמש למחיזור של פסולת אורגנית. זהו סוג של מיכל שאפשר להשליך אליו את הפסולת האורגנית והוא אוטם את הריחות בפנים וגם מונע כניסה של מזיקים שונים לקומפוסט.
פשוט דאגו להפריד את הפסולת האורגנית שלכם (צמחים, ירקות, גזם ועלים) מיתר הפסולת ותשליכו אותה לקומפוסטר. מומלץ פשוט להציב פח נפרד לפסולת אורגנית ליד הפח הרגיל שלכם במטבח. מדי פעם גשו לקומפוסטר ורוקנו את תכולת הפח האורגני לתוכו. אל תשכחו – על כל כמות של פסולת אורגנית, הכניסו את אותה הכמות של גזם לקומפוסטר.
במפעלים שבהם מיוצר קומפוסט לחקלאות בקנה מידה נרחב יש מן הסתם ציוד ייעודי מורכב יותר לייצור קומפוסט ואחסונו.
איסוף שאריות המזון וכיסויין בגזם יבש
אספו את כל שאריות המזון שיש לכם לפי הכללים שפורטו מתחת לכותרת “חומרים דרושים”. בחלק התחתון של המיכל הניחו קודם כל גזם גס. מעל לשכבה זו פזרו את שאריות המזון, ואת השאריות כסו בגזם יבש ו/או ניירות גרוסים.
בשלב הזה העבודה שלכם למעשה הסתיימה. החיידקים, הפטריות ושאר האורגניזמים שמפרקים פסולת אורגנית יגיעו באופן טבעי ויניעו את התהליך. כן חשוב שתשימו לב למידת הרטיבות של התערובת – אם התכולה רטובה מדי, לא מגיע מספיק חמצן לאורגניזמים הנ”ל והם לא יצליחו לפרק את הפסולת. כתוצאה מכך תתרחש פעילות מוגברת של חיידקים אנ-אירוביים (כמו במטמנות) ועלול להיווצר ריח רע.
גם תערובת יבשה יתר על המידה מאטה את קצב הפירוק. אל תילחצו – עם מעט ניסוי וטעייה תגיעו לאיזון הנכון ותגלו שייצור קומפוסט לדישון הגינה שלכם ואפילו לגידול ירקות בחצר הוא פעולה פשוטה. בכל מקרה, כשהתערובת יבשה מוסיפים לה קצת נוזלים ובפרט שאריות של פירות וירקות. לקומפוסט איכותי יש צבע חום כהה וריח של אדמה אחרי גשם.
מדידת טמפרטורה ולחות והיפוך ערימת הקומפוסט
קומפוסט לחקלאות מחייב באופן טבעי תהליך מורכב ומבוקר. בפרט, נדרשת מדידה קבועה של טמפרטורה ולחות.
על החומר במיכל הקומפוסט שלכם (בקומפוסטר) לשמור על לחות קבועה ולהיות לח למגע אך לא ספוג ביותר מדי מים. אם הוא יבש מדי אז חשוב מאד להשקות אותו, ואילו אם הוא רטוב מדי חשוב להוסיף לו עוד חומרים יבשים כמו ניירות וקש שיספג את הלחות שבו.
לגבי הטמפרטורה של הקומפוסט שלכם – היא צריכה להיות בסביבות 55 מעלות צלזיוס. חשוב למדוד ולוודא שזה אכן החום שלו, כי שמירה על רמת חום תקינה תמנע מזבובים להטיל בו ביצים ותחסל כל סיכוי של תולעים וזחלים להיכנס אליו.
עוד פעולה מומלצת היא היפוך של הערימה בתדירות של 6-8 פעמים בשבוע. בחלק מהמקרים ייעשה שימוש בתולעים אדומות.
הניטור כולל גם מדידה של רמת המליחות (מליחות נמוכה = קומפוסט איכותי) ושל יחס הפחמן-חנקן (יחס שמספק אינדיקציה לגבי התקדמות הפירוק ומסייע למנוע מפגע ריח). פעולה נוספת היא שלילת טפילים – כך שלחקלאי מובטח חומר דשן יעיל, בטוח וכזה שמייצר מצב WIN-WIN, כשגם החקלאים וגם הסביבה מרוויחים.
שמרו על יחס תקין של חנקן מול פחמן
כל אותם יצורים שמפרקים את הפסולת שאתם טומנים צריכים יחס מסוים של פחמן וחנקן. חשוב לדאוג שהיחס ביניהם יישאר תקין. איך עושים את זה? ובכן, חשוב שעל כל כמות של פסולת שמכילה הרבה חנקן תוסיפו גם את אותה הכמות של פסולת שעשירה בפחמן.
פסולת שעשירה בחנקן היא הפסולת של המאכלים שאנחנו אוכלים, עשבים ירוקים, דשא והפרשות של בעלי חיים. לעומת זאת, פסולת שעשירה בפחמן היא בעיק ניירות, ענפים, אפר ונסורת.
לסיכום
הכנה של קומפוסט אינה תהליך מאד פשוט, אך גם אינה מורכבת מדי. כל מה שצריך זה לעקוב אחר השלבים שתיארנו, להתאזר בסבלנות כי מדובר בתהליך ולהתמיד בו. חשוב מאד לטפל באופן נכון בפסולת שלכם, לשמור על היחס הנכון בין פחמן לחנקן בה, על הטמפטורה המתאימה לשמירת הקומפוסט וכן על רמת הלחות המומלצת.
מדובר בתהליך שמצריך ניסוי וטעייה, אך אנחנו בטוחים שעם קצת ניסונות אתם תדעו לפתח את המיומנות הנדרשת.
בהצלחה!
מקורות:
https://greenwin.kkl.org.il/features/environment/garbage/compost/
http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=202
https://www.moag.gov.il/shaham/professionalinformation/documents/compost_yerakot_2017.pdf
https://www.moag.gov.il/subject/green_agri/shimush_bekompost/Pages/default.aspx
התמונות מאתר https://pixabay.com/ ומאתר 123rf.com
לתוכן זה נכתבו 0 תגובות