נגרות, חוץ מאשר שהיא פעילות מהנה שאפשר לעשות עם הילדים, מביאה עימה הרבה למידה בעולמות ידע שונים – חשבון פשוט וגיאומטריה, חוזק חומרים, מוטוריקה עדינה וגסה, התמדה, קריאת תוכנית (אנגלית/ עברית ומספרים), תכנון, ניסוי וטעיה, ועוד. וככזו, היא דרך נפלאה לעשות משהו ממשי, ותוך כדי ללמוד ולתרגל.

בסדרת מדריכים זו, “לומדים (לא רק) נגרות”, נתרכז בתוכנית נגרות משולבת להורה וילד, כשהילד במרכז.

במדריך הראשון נלמד כיצד להכין משחק עתיק שנקרא “סולם יעקב” (Jacob’s ladder בלעז). המשחק כולו מורכב מ”קלפי” עץ שווים בגודלם שמה שמחבר ביניהם הן רצועות או חוטים בדרך מעניינת שגורמת לאפקט המשחקי. מסיבה זו, הנגרות בפרויקט זה היא פשוטה ומתאימה לתרגיל ראשון. היא כוללת מדידה וסימון, ניסור בקו ישר, וליטוש. את החיבור יעשה המבוגר כיוון שנדרשת כאן קפיצה במוטוריקה העדינה (לשיקולכם כמובן, אם הילד שלכם מסוגל, תנו לו להתמודד גם עם החלק הזה).

מדידה וסימון

את החלקים למשחק נכין מקרש אחד, אותו נחלק לחתיכות שוות בגודלן. במקרה הזה השתמשנו בקרש אורן פשוט בעובי סנטימטר וברוחב של 4.5 סנטימטר, אותו החלטנו לחלק לחתיכות באורך של 7 ס”מ.

לשלב המדידה נזדקק לזווית נגרים, ונמדוד את האורך על ידי סימון 7 ס”מ מקצה הקרש, ואז נצמיד את זווית הנגרים אל הקרש על סימון האורך שלנו, ונסמן קו ישר בתשעים מעלות.

דגשים ללימוד:

• למדוד פעמיים, לחתוך פעם אחת – לוודא שהמידות שלקחנו הן נכונות
• עפרון מחודד עושה קו ברור יותר
• יש להצמיד את זווית הנגרים כך שלא יישאר רווח בין החלק העבה של הזווית ללוח שאותו אנו חותכים ב90 מעלות לצלע הארוכה.
• ניתן גם לעבור למדוד בשלב כלשהו ישירות מחתיכה שכבר חתכנו (כמו בתמונה האחרונה), רק שימו לב שבמצב כזה אתם מוותרים על המוטוריקה העדינה והספירה שיש במדידה.

התחלת הניסור

התחלת הניסור היא לייצר את קו הניסור הראשוני שמאפשר לנו להשאר ישרים תוך כדי הניסור בלי לחשוב על זה יותר מדי. התחלת הניסור תהיה לייצר קו ניסור עמוק מאחד הקצוות של קו הניסור, במשיכה בלבד, בעדינות יתרה.

הערה: את התחלת הניסור אפשר לעשות בעצמנו ולחסוך אותה מהילד, או ללמד את הילד לעשות אותה ולקחת צעד אחורה. תלוי ביכולת שלכם ושל הילד להחזיק את זה.

דגשים ללימוד:

• ניסור במשיכה לצורך העמקת הקו הראשוני – מבטיח סיכוי טוב יותר לקו התחלתי.

הניסור עצמו

כאן מאוד עוזר מסור עם גב קשיח או לכל הפחות מסור יחסית עבה, כדי להקל על הניסור. מסור גמיש מדי עשוי להיות מעכב לילדים שאין להם ניסיון קודם בניסור.

דגשים ללימוד עצמו:

• כדי לנסר בצורה יעילה צריך לשמור על יד יציבה ומסור מאונך לחלק שאותו מנסרים.
• משיכות מסור ארוכות עדיפות על משיכות קצרות כיוון ששינוי כיוון (מקדימה לאחורה וחזרה) דורש אנרגיה ופוגם ביציבות של היד והמסור כך שעדיף למנוע את שינוי הכיוון ככל שניתן.

 

ליטוש ליישור

אחרי שחתכנו את כל החלקים (אנחנו הכנו סולם יעקב של 7 חלקים), כדאי לבדוק האם החתיכות באותו האורך, ולו כיוון שניסרנו ידנית ולא כל החלקים, ככל הנראה, באותו האורך. אך אנחנו נהפוך את המצב הזה להזדמנות חדשה, ונלמד איך להשתמש בקליבה כדי להחזיק את כל החלקים ביחד וללטש אותם כך שנשווה את הגודל שלהם.

נלחץ את כל החתיכות עם הקליבה, ונניח חתיכה גדולה של בד ליטוש גס על השולחן (אפשר גם להדביק לשולחן אם צריך). המשימה היא להחזיק את היד ישרה, להצמיד את הקליבה וכל החלקים לשולחן, ולהניע את הידיים קדימה ואחורה, כך שלאט כל הפאה שמוצמדת לשולחן תשתווה בכל החלקים, מבלי להרוס את הזווית הישרה שלהם בפינות. אחרי ליטוש של צד אחד עובדים לצד שני.

דגשים ללימוד עצמו:

• צריך לדאוג לאפס את כל החלקים על אחד הצדדים ולדאוג שהם ישרים זה לזה, ואז ללחוץ את הקליבה. מבחינה מוטורית יש כאן מורכבות שאולי תזדקק ליד נוספת שלכם.
• יש ילדים שהמשימה האיטית הזו תהיה להם סזיפית, שווה לתת לזה מקום ולהסביר להם שעבודה איטית מאפשרת לנו לא לפספס את הרגע שבו הגענו לנקודה שביקשנו להגיע אליה.

ליטוש לתחושה

כאן כבר נלטש עם נייר עדין בהרבה, כשהמטרה היא פשוט להחליק את השבבים והפינות החדות של כל אחד מהחלקים. ליטוש עם נייר עדין לא מוריד הרבה חומר, כך שאין מה לדאוג לשינוי צורה, פשוט משפשפים מכל הכיוונים. אנחנו הנחנו את הנייר על הברך, מה שמאפשר לנו ללטש בצורה יחסית אפקטיבית פינות וזוויות.

דגשים ללימוד עצמו:

• לכל נייר ליטוש יש מספר שמעיד כמה הוא גס או עדין, או במילים אחרות – עם הגרגירים שלו קשים או רכים (כך הבן שלי קרא לזה). ככל שנייר גס כך הוא “מסיר” יותר חומר מהעץ. לכן אנו משתמשים בניירות גסים כדי לשנות צורה של חלק, ובניירות שהולכים ונהיים עדינים כדי להחליק את הסימנים הגסים של הניסור והליטוש.

ההרכבה

הדבקת הרצועות כאמור היא עניין טיפה יותר מסובך שדורש יותר מוטוריקה. אפשר לעשות את זה עם הילד, בשבילו או לתת לו להתמודד עם זה, זה תלוי ביכולת שלו ו/או בסבלנות שלכם.

מצורף סרטון שמציג את השיטה בה מסדרים את החלקים ומדביקים את הרצועות. אנחנו השתמשנו בחתיכה של סרט מתנה צר. זה די והותר לצרכים שלנו.

לסיכום

אמנם החיבור של החלקים ביחד יכול קצת להעיק, אבל מבחינת הנגרות של הפרויקט הזה, הפרויקט מאוד מתאים למתחילים ולעבודה ידנית, וזה מה שרצינו להשיג. ועל הדרך להנות מתוצר שהוא משחק.
ספרו לי אם ניסתם גם ואיך התהליך והתוצר התממשו, בתגובות למטה.