אדם, האם בריאותך, היא רק מצב של חוסר מחלה?

אדמה, האם את דוממת או חיה?

איך אפשר לדעת אם האדמה שלי בריאה?

גיליתי שלפעמים לשאלות שנראות מסובכות, יש תשובות פשוטות*** :)

והתשובות, בהתאמה לסדר השאלות – לא, חיה, וככה בודקים אם האדמה בריאה:

 

דגימת הקרקע

לוקחים עם היד \ כף שני רגבי אדמה מהשכבה העליונה של האזור שמעניין אותנו – אחד מהשטח המעובד, ואחד משטח לא מעובד סמוך, עם אדמה דומה.
לא חשובה סטריליות אבל כן חשוב לשמור על המבנה של רגבי האדמה שהרמנו (שלא יתפוררו), ניתן לבצע את הבדיקה בשטח, אם לוקחים למקום אחר אז עדיף לא לחכות יותר מכמה שעות בין הדגימה לבדיקה, ולא לחשוף את הרגבים לתנאים קיצוניים בזמן הזה (חום \ קור \ לחץ פיזי \ חוסר אוויר וכו’)
הבדיקה מתאימה לרגבי אדמה יבשים, ולכן כדאי לקחת אותם כשהאדמה יבשה או לתת להם להתייבש לפני עריכת הבדיקה (פחות מומלץ אבל אפשרי)

מכניסים למים

חותכים רשת כלשהי שתחזיק את האדמה מעל תחתית הכוסות, ממלאים את הכוסות במי ברז רגילים (המהדרין יכולים להשתמש במים מזוקקים), שמים את הרשתות בתוך הכוסות, ומכניסים בזהירות את רגבי האדמה שרוצים לבדוק.

תלמדו מהטעויות שלי – עדיף שהרשת תהיה יחסית גדולה, ובלי החלק העבה שיש בקצה (הוא פחות גמיש, ויכול לגרום לרשת “לקפוץ” ממקומה)

רואים מה קורה :)

מסתכלים על ההבדלים בקצב ואופן הפירוק בין שני הרגבים.

בגדול, אם האדמה מתפרקת והמים עכורים, אז… האדמה לא בריאה, וכדאי להשקיע בה יותר תשומת לב ולחשוב מחדש על ההזנה שלה (יישום קומפוסט \ דשנים – עולם ידע שלם, שווה לחקור ולהתייעץ), תמיד רצוי להציק לה פחות עם חומרי הדברה, חריש ומיכון כבד.

חשוב להבין שהמצב בו היא נמצאת הופך אותה לחשופה יותר לסחף מים ולמחלות.

אם האדמה מחזיקה והמים נשארים צלולים – ברכותיי! האדמה שלך בריאה :) תמשיך.י להשקיע בה תשומת לב ולהזין אותה היטב.

אני מדגים איך עושים את הבדיקה ומפרשים אותה בסרטון הזה:

והנה עוד קישור לסרטון בעברית שמציג את אותה בדיקה על שני רגבים משדות חקלאיים שהכין ד”ר גיל אשל מהתחנה לחקר הסחף

סייגים לשיטה

1. השיטה לא מתאימה לאדמת יער (בה יש שכבה אורגנית עבה על פני השטח) או אדמת מדבר
2. הבדיקה עונה על השאלה האם האדמה בריאה או לא, ולא בהכרח מעידה על האיכות שלה כאמצעי ייצור.

מה שמעלה את השאלות: מה היא האדמה מעבר לאמצעי ייצור? מה המשמעות של בריאותה? ומה המשמעות עבורנו?

לסיכום - הנה מגיע הטוויסט עם בריאות האדם

פעם הבאה שאתם עושים מספר שתיים בשירותים (קקי הכוונה), לפני שאתם זורקים פנימה נייר טואלט, אני מזמין אתכם להתבונן פנימה ולשאול את עצמכם – האם זה נראה כמו אדמה בריאה? או פגיעה?

אם תרצו להעמיק בנושא בריאות האדמה, בריאות האדם והחוטים שנמתחים ביניהם, אני תמיד שמח להנחות שיחות בנושא, מרמת חוג בית, דרך סדנאות ועד קורסים אקדמיים, לטווח רחב של גילאים.

משתף שאני עובד בימים אלו על הרחבת החלק שמתקשר לבריאות האדם עם חבר שעוסק ברפואה סינית, וגם עם…. מערכת העיכול שלי :) שותפה מס’ 1 לדרך, אוהב אותך!

נתראה בשמחות,

שי

 

* למי שרוצה לתמוך בבריאות האדמ.ה בישראל

אנו מקימים בימים אלו עמותה המוקדשת לכך, פרטים נוספים כולל אפשרות להזמנת חוג בית בחינם פה

** למי שרוצה להרחיב עוד

עוד קצת ממני (ולא רק על אדמ.ה) פה

 

**חלק מתעדכן – תשובות קצרות לשאלות נפוצות:

 

שאלה: האם הבדיקה מתאימה לעציצים?

תשובה קצרה: לא, מצע השתילה שמשתמשים בו בעציצים ברוב המקרים אינו אדמה

 

שאלה: האם הבדיקה מתאימה לאדמה חולית?

תשובה קצרה: כל האדמות שפגשתי עד עכשיו בחיי – כן.

היות שמדובר בבדיקה השוואתית – מסתכלים על ההבדל בקצב וסוג הפירוק לעומת רגב האדמה מהשטח שאינו מעובד

 

שאלה: מה הבועות אומרות על האדמה?

תשובה קצרה: הבועות מספרות שיש לאדמה מבנה פנימי, כשבועה יוצאת והמבנה נשאר שלם, סימן ש: א. קיים מבנה עם חללים פנימיים (זה טוב!) ב. המבנה מוחזק היטב ע”י הדיירים (חיידקים ופטריות בעיקר).

עוד קצת הרחבה בנושא הזה פה למטה בתגובות.

 

שאלה: מה זה אומר שהאדמה שלי בריאה?

תשובה קצרה : לאדמה אין בעלים, היא לא שייכת לנו, אנחנו בה והיא בנו.

מה זו בריאות?

מה חשוב לך באדמה שלך?

לפעמים שאלה טובה עדיפה על תשובה מצויינת….

 

***גילוי נאות – ביקורת עמיתים

אני מביא חלקים מתגובתו של ד”ר גיל אשל למדריך:

“הבדיקה היא בדיקת יציבות מבנה הקרקע, שהיא חלק מהבריאות שלה אך לא מספק. אני חושב שנושא כל כך מורכב כמו בריאות קרקע לא יכול להיבדק במבחן אחד ופשוט.
מכיוון שבריאות הקרקע תלויה במספר רב של משתנים כימים פיזיקאלים וביולוגים…
בכל אופן מבחן זה הוא כלי מבחן איכותי מאוד ויזואלי שזה יתרונו, אך לא כמותי, למיטיב הבנתי מבחן זה יכול לרמוז על תפקוד הקרקע בהרטבה מהירה, יכול לרמוז, בהינתן אותו מרקם קרקע, על הבדלים בפרוס גודל הנקבובים, יכול לרמוז על תכולת וקומפוזיציה של החומר האורגני אולי קצת על ניתרון אבל לא מעבר לכך.”

 

תגובה קצרה שלי: אני מסכים עם ד”ר אשל שהנושא מורכב וקשה לצמצם אותו לבדיקה אחת.

לטעמי ומניסיוני, זו השיטה הטובה ביותר לאדם לא מנוסה לבחון ולחוש את בריאות האדמה שמעניינת אותו.

עבור מדען בתחום מדובר רק בקצה הקרחון.

תמיד שמח לשמוע דעות אחרות ולהחכים!