לעיתים אנו רואות ברחוב חלקי בית ששופץ זרוקים בדרך לזבל, פעמים רבות כואב הלב וממשיכות ללכת. אבל לפעמים יש איזו השראה במבט החטוף, ואז נעצרות, חושבות האם זה יתאים לצורך שיש לי…? ולבסוף לוקחות ומפיחות חיים בחומר הנטוש. מדריך להשראה למקסימום מיחזור ומינימום שימוש בחומרי גלם חדשים! כנסו כנסו!
אז כן, עברתי ברחוב וראיתי מסגרות של חלונות רשת ישנים. נכמר ליבי למול החומר הנטוש ובו בבד הבנתי שיש לי מה לעשות עם החלונות!!
אני אבנה מהם חלון-רשת חדש! כדי שהיתושות יישארו בחוץ והאוויר ייכנס בשפע (:
אחרי זמן רב שחלונות הרשת חיכו שאני אגשים את החזון, החלטתי שזה יהיה אחד הפרויקטים שלי לתקופת הקורונה. קרדיט גם לשותף היקר שלי, אורן, שדחף אותנו לסדר את המרפסת ולהתחיל את הפרויקט. תודה אורן! תודה גם לגיל שעזר לי בבנייה החלון. תודה גדולה גם לאלון חלמית שהשאיל לי את המסור (המסור אצלי כבר שנה!) ולאלון ניסן שהשאיל לי מברגה ועזר לי להרכיב את החלון (:
האתגר: החלונות לא התאימו למימדי החלון-דלת שלי. הפיתרון: פירוק ובניית החלון למימדים הנכונים.
[גילוי נאות: אני לא נגרית, שנים הייתי השוליה של אבא שלי וראיתי אותו עושה הכל, מידי פעם החזקתי, שאבתי, העברתי איזה פטיש. אז רמת הגימור בהתאם. מבחינתי מספיקה בהחלט!]
שלב הפירוק
בעדינות רבה, היות והעץ כבר בא בימים, התחלתי במלאכת הפירוק:
- ראשית, פירקתי את הלייסטים שהחזיקו את הרשת. נעזרתי בלדרמן כדי לאט לאט להפריד את הלייסט לכל אורכו מבלי שיישבר. ולאחר מכן גם במברג יותר חזק בשביל ההפרדה המלאה.
- מכיון שהחלק של הרשת שהסתתר מתחת ללייסטים היה מקופל ומעוות החלטתי לא להשתמש בו ומראש גזרתי את הרשת בלעדיו. אחרי שהרשת הוסרה שטפתי אותה היטב.
- את מה שנשאר מהרשת פירקתי מהחלון על ידי הוצאת המסמרים-נעצים שהחזיקו אותה. כאן נעזרתי גם בלדרמן כדי להפריד את הנעץ מהרשת. השתדלתי לשלוף את המסמר-נעץ בניצב, כדי שלא יתעקם ושאוכל לעשות בו שימוש חוזר.
- השלב הבא היה לפרק את מסגרת החלון עצמה. כאן השתדלתי להשתמש במה שקיים למשל- כמו שרואים בתמונות בציר מסויים פשוט יישרתי אותו וממצב של L עברתי למצב של I ארוך. באורח פלא זה היה בדיוק האורך לו הייתי זקוקה בחלון המיועד!
שלב המדידה והבנייה מחדש
- העמדתי את הרשת באופן זמני על חלון הדלת ומדדתי מה האורך והרוחב הרצויים. אפשר כמובן גם למדוד עם סרגל ולהוסיף ס”מ מכל צד בשביל הקיפול.
- הרשת היתה רחבה מידי וקצרה מידי. אז תפרתי אותה עם חוט רקמה ושיבצתי חרוזים.
- בניתי את מסגרת החלון לפי רוחב הרשת. סימנתי וניסרתי. השתדלתי להשתמש בחיבורים המקוריים. איפה שלא יכולתי יצרתי חיבורים שדומים ללגו. ראו תמונה. ניסרתי עד חצי מהעומק ובניצב לניסור תקעתי מברג ועם פטיש הוצאתי את החתיכה המיותרת. חיברתי את החלקים עם מסמרי עץ (לא מקוריים לצערי), ודבק פלסטיק פשוט בעצת אבא שלי. לדעתי לא היה בו צורך.
- חיברתי את הרשת עם מסמרי-הנעץ למסגרת שנוצרה.
- על גבי החיבורים הללו הנחתי ומיסמרתי את הלייסטים. גם כאן הם לא התאימו באורך אז ניסרתי לפי הצורך. יש תמונה גם לזה. בדיעבד מסורית היתה מספיקה בהחלט, אבל לי היה מסור עץ רציני ביותר ששאלתי מחבר.
- וזהו! חיברתי את חלון-הרשת לדלת-חלון, הפעם בעזרת מברגה, כי היה קשה לנעוץ את הברגים עד הסוף רק בכח הזרוע.
- מכיון שרציתי שחלון-הרשת יפתח ויסגר התקנתי שתי לולאות קטנות שמאפשרות סגירה והידוק בין חלון הרשת לבין חלון-הדלת. (יש תמונה).
לסיכום
יש הרבה באמירה שמיחזור לוקח זמן! ויש במקביל הרבה סיפוק ממתן החיים החדשים לחומר ישן. כיף גם למצוא פתרונות ולהיות יצירתיים במגבלת הציוד והחומר הקיים.
זו היתה התנסות מלמדת מאוד שגורמת לי להעריך עוד יותר מאי פעם מלאכות יד! כמה סבלנות נחוצה ודיוק גם כן. אני מודה שיש הרבה אי דיוקים בעבודתי, ומי שיבואו לראות את החלון בעצמם יוכלו לראות זאת ללא מאמץ כלל (; חה חה חה
לסיכום, ייתכן ולעולם לא תיתקלו בהזדמנות לפרויקט זהה, אבל אני מקווה שהוא יוכל לתת לכם ולכן השראה לפרויקט דומה.
וסיסמתנו להיום: להשתמש במה שיש, זה לא רק ערך, זה מרגש!!
לתוכן זה נכתבו 0 תגובות