מדריך זה לא יכלול מים אפורים, קומפוסט, גינון, פטריות או כל מיקרו אורגניזם אחר בדומה לשאר המדריכים שלי עד כה. מעולם לא חשבתי שאני אכתוב מדריך על הורות, אך כמו שכתבתי בתקציר, מאז שגיליתי את ההשפעה המדהימה של מדיטציה על התינוק שלנו, גבריאל, הבנתי שחשוב לשתף את הקסם הזה. ייתכן ובעתיד אוסיף סרטון וידיאו, אך המחשבה של להציב מצלמה מולינו ברגע הכל כך אינטימי הזה נראתה לי מוזרה מדי.

החזרת המדיטציה לחיים ה”נורמאלים”:

התחלנו לתרגל מדיטציה יחד בגיל 4 חודשים, גבריאל כעת בן כמעט 7 חודשים והתרגול היומי שלו הוא חלק טבעי בחייו ובחיי המשפחה שלנו. ראשית אומר שאני נחשפתי למדיטציה לראשונה בגיל 18 בקורס ויפאסנה של גואנקה, בזמן השירות הצבאי חזרתי לתרגל מדי פעם, ובזמן הטיול במזרח שוב עליתי על הגל. אך אז החיים הגיעו, תואר ראשון בטכניון, תואר שני, חתונה, עבודה, משכנתה, עבודה שאני לא באמת חלמתי עליה, אך עם פנסייה ותנאים שחבל לעזוב, ופתאום הרוחניות יצאה מהחיים “הנורמאלים”. מדיטציה באופן רציני כבר לא תרגלתי כבר יותר מדי שנים. אני לא יודע אם זה בגלל הקורונה, או בגלל שהפכתי להורה, אך פתאום קיבלתי החלטה לחזור לתרגל ביחד עם בני ואישתי.

  לפני התרגול:

לפני התרגול אנו נכנסים לשגרת הערב. אנו מתחילים בארוחת הערב (של התינוק), יחד ניקיון של פינת האוכל, סידור הסלון (שם נתרגל) מכל הצעצועים, נכניס את כולם לקופסא ונגיד להם לילה טוב, נכבה את האורות ונשאיר אור קטן דולק. זהו שלב חשוב שיש לציין כי זה מכניס את גבריאל, ואותנו לשלב תועדתי של לילה ורגיעה. לאחר מכן נלך לחדר השינה, נחליף חיתול ללילה, נשטוף את הפנים, נצחצח את השן וחצי, אני אקנח את האף כדי לוודא שנשימות יבואו בקלות ללא קשיים, ונחזור לסלון. כעת הסלון כבר שינה את פניו, זהו לא אזור משחקים יותר, אלא אזור משפחה ורגיעה.

תרגול המדיטציה:

נשב כמשפחה, על הספה או הריצפה. לרוב אני בוחר לשבת על הספה עם גב ישר, גביאל יושב על ברכי גם כן עם גב ישר, בשתי ידיו הוא אוחז את ידי (ימין לימין ושמאל לשמאל). הטקסט שאותו אני אומר וחוזר מדי ערב הוא כך:

” נעצום את העיניים, וניקח כשלוש נשימות עמוקות” חשוב באמת לעצום את העיניים ובטח ובטח לא ליצור קשר עין עם התינוק. בימים הראשונים הוא ניסה לקבל את תשומת ליבנו, לגרום לנו לפתוח את העיניים ולהתבונן עליו. חשוב לא לעשות זאתת, אלא להישאר בתרגול, מכיוון שהחדר נקי מצעצועים והאור המרכזי כבוי, לא קיימים מקומות ש”יגנבו” את תשומת הלב של התינוק. לרוב בזמן השלוש נשימות העמוקות התינוק גם כן נרגע ומתחיל להתמסר להליך.

לאחר השלוש נשימות העמוקות, אני מתחיל לחזור על שני המשפטים הבאים שילו אותנו לשעה או שעתיים הקרובות, “נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו, ושוב נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו. זהו, זוהי כל תורת המדיטציה, “נריח את הפרח ונכבה את הנר”. בזמן הרחת הפרח, נדמיין פרח כמובן שאנו מריחים בזמן השאיפה לכמה שניות. בזמן כיבוי הנר, נדמיין נר שאני מכביים בנשיפה ארוכה של כמה שניות. המדיטציה יכולה לקחת בין עשר דקות לאפילו שעה.

השינוי שבזמן התהליך:

השינוי לא בא באופן מידי, אך ביטחו בי, בתרגול יומי, אתם תרגישו בשינוי לאחר כשבוע או שבועיים, תלוי בגיל הילד/ה. בהתחלה התינוק נאבק קצת, משמיעה קולות, מנסה להעמד, מנסה לקבל את תשומת ליבנו, חשוב לא לחדול מאלמנט החזרה, כמו מנטרה, נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו. כל פעם עם עיניים עצומות, אתקן אותו, לישיבה עם גב ישר, הרמת ידיים בזמן השאיפה, והורדת הידיים בזמן הנשיפה. לאט לאט אני מרגיש איך שרירי הידיים ונשאר הגוף שלו מתרפים. רק כאשר אני מרגיש שכל גופו נרגע, אני נותן לו לשנות את התנוחה לתנוחה נוחה יותר ושענות עלי, אך עדין עם ראש ישר, אגב זוהי הסיבה שאני מעדיף את הכורסא על פני הרצפה, אך שתי האופציות טובות. בתרגול המדיטצית ערב, לאט לאט הוא ירדם עלי (לעיתים גם אתרגל איתו מדיטציה במהלך היום כאשר אני מרגיש שהוא זקוק לרגיעה או איפוס, למשל אם הוא עצבני ובוכה ללא סיבה ברורה). כאשר הוא נרדם עלי, אני ממשיך עם התרגול, התרגול הוא לא רק בשבילו, התרגול הוא עבורינו כמשפחה. לגבריאל יש עור רגיש, באזור הסנטר ישנו מעט יובש בגלל הריר, כאשר אני שם קרם לחות במשך היום הוא מנסה ללקק אותו (חמוד), לכן, כאשר הוא נרדם עלי בזמן המדיטציה, אני משתמש בהזדמנות למרוח לו מעט קרם לחות על הפנים. בזמן שהוא ישן, אני ממשיך את המדיטציה, אך מעביר אותו למיטה בחדר השינה, מכסה אותו וממשיך לחזור על המנטרה “נריח את הפרח ונכבה את הנר”, גם כשהוא ישן, אני יכול לראות שהנשימות שלו מתאימות לקצב המדיטציה. אני חוזר לסלון, משאיר את דלת חדר השינה פתוחה ואנו ממשיכים בתרגול המדטציה.

השינוי לתווך הארוך:

המדיטציה זוהי כלי, כלי לאיזון, כלי ליציאה ממצבי קיצון וחזרה לרגיעה, ממש כמו יציאה של ספינה מסערה למים שקטים, מבלי להתהפך. אני רואה איך הוא הופך לילד נינוח יותר, ואני לאב נעים יותר.

באזור שאני חיי, המדינה אישרה את השימוש בצמח הקנביס, ושימוש בשמן CBD על ילדים, וניתן לראות כיצד יותר ויותר הורים הולכים לכיוון זה. כשאני הייתי צעיר היה נהוג “לדחוף” רטליין לילדים, אני חושש שקיום יותר ויותר הורים הולכים לCBD באופן מהיר ודומה לשגיאות העבר עם הרטליין.

למדתי כהורה לא לשפוט הורים אחרים, אך למרות זאת אני ממליץ מאוד לכל ההורים לנסות ולאמץ את כלי המדיטציה לפני השימוש בכלים אחרים כגון תרופות ותרחישי קנביס (גראס, חשיש, מריחוואנה, או איך שכנו את זה). אם הילד איבד את הפוקוס והאיזון ללא התערבות חיצונית של תרופות, למה שיהיה צורך בתערבות חיצונית של תרופות כדי לחזור לשלווא? כי בכל זאת “אם אתה מאמין שניתן לקלקל, תאמין שניתן לתקן”.

סיכום:

כל הטכניקה ברגל אחת: נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו.

אם בחרתם לאמץ אשמח אם תשתפו בתגובות פה (צר לי אך אני לא משתמש ברשתות חברתיות), אשמח לענות על כל שאלה.

ישר כח, נריח את הפרח ונכבה את הנר.

ליאור זינגר

• בזמן כתיבת המדריך הבנתי שמאז שעזבתי את הארץ,  לא יצא לי לכתוב טקסטים ארוכים בעברית, לכן ייתכן שפה ושם ברחה לי איזו שגיאה קטנה, בבקשה קבלו את התנצלותי וידעו אותי על הטעות כדי שאוכל לתקנה. סליחה ותודה.

מדיטציה

נשב כמשפחה, על הספה או הריצפה. לרוב אני בוחר לשבת על הספה עם גב ישר, גביאל יושב על ברכי גם כן עם גב ישר, בשתי ידיו הוא אוחז את ידי (ימין לימין ושמאל לשמאל). הטקסט שאותו אני אומר וחוזר מדי ערב הוא כך:

” נעצום את העיניים, וניקח כשלוש נשימות עמוקות” חשוב באמת לעצום את העיניים ובטח ובטח לא ליצור קשר עין עם התינוק. בימים הראשונים הוא ניסה לקבל את תשומת ליבנו, לגרום לנו לפתוח את העיניים ולהתבונן עליו. חשוב לא לעשות זאתת, אלא להישאר בתרגול, מכיוון שהחדר נקי מצעצועים והאור המרכזי כבוי, לא קיימים מקומות ש”יגנבו” את תשומת הלב של התינוק. לרוב בזמן השלוש נשימות העמוקות התינוק גם כן נרגע ומתחיל להתמסר להליך.

לאחר השלוש נשימות העמוקות, אני מתחיל לחזור על שני המשפטים הבאים שילו אותנו לשעה או שעתיים הקרובות, “נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו, ושוב נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו. זהו, זוהי כל תורת המדיטציה, “נריח את הפרח ונכבה את הנר”. בזמן הרחת הפרח, נדמיין פרח כמובן שאנו מריחים בזמן השאיפה לכמה שניות. בזמן כיבוי הנר, נדמיין נר שאני מכביים בנשיפה ארוכה של כמה שניות. המדיטציה יכולה לקחת בין עשר דקות לאפילו שעה.

לסיכום

כל הטכניקה ברגל אחת: נריח את הפרח” (שאיפה ארוכה) אני מרים את ידיו לגובה החזה שלו, “נכבה את הנר” (נשיפה ארוכה) אני מוריד את ידיו למרכז בטנו.

אם בחרתם לאמץ אשמח אם תשתפו בתגובות פה (צר לי אך אני לא משתמש ברשתות חברתיות), אשמח לענות על כל שאלה.

ישר כח, נריח את הפרח ונכבה את הנר.