בעבודתי כמטפלת באמנות אני נפגשת לעיתים עם מטופלים שזקוקים להוצאת אנרגיה, וגם לאיוורר תוקפנות. סיוף בחרבות ספוג זו דרך נהדרת להוציא אנרגיה לקטנים, וגם לגדולים יותר, מבלי לסכן את הסייפים או את הסביבה.
הייתי זקוקה לחרבות ממש מהיום להיום וזכרתי במעומעם חרבות עם ראש ספוג עבה על בסיס מקל. אלתרתי ממה שהיה ובדיעבד יצא מוצלח, והסייף הצעיר שאיתו נלחמתי הביע שביעות רצון גדולה מהתוצאה.

מתחילים...

ראשית יש להצטייד בחתיכת ספוג, רצוי מעט קשיח, בגודל כ – 50 / 50 ס”מ, ובעובי של כ – 4 ס”מ. השתמשתי במזרון ישן של מיטת תינוק וניצלתי בהמשך גם את ציפוי הניילון שלו. בנוסף יש צורך בשני מקלות מטאטא עשויים מתכת. מקלות העץ כבדים מידי לשימוש בחרבות.

את הספוג חותכים לרוחב שיקיף מקל מטאטא באופן הדוק (כ – 20 ס”מ), כששתי פאות העובי צמודות אחת לשניה. קבלנו שני מלבנים בגודל של כ – 20/50 שישמשו לשתי חרבות. את הספוג ניתן לחתוך בעזרת סכין חיתוך כשהלהב פתוח עד סופו.

ספוג ממזרון של מיטת תינוק

עיטוף מקל המטאטא

מניחים את מקל המטאטא במרכז הספוג ועוטפים אותו במהודק כששתי פאות העובי נפגשות זו מול זו. זה מצריך מעט לחיצה ורצוי להזמין עוד שתי ידיים שיחזיקו את הספוג לחוץ בעת ההדבקה שלו. לתומי חשבתי שדבק חם ידביק את הספוג, אך הסתבר שממש לא, לכן אלתרתי “תחבושת” שתקיף את הספוג ותחזיק אותו היטב: רצועות של רשת דביקה המיועדת לתפרים בקירות גבס שהיתה זמינה לי. יתכן וניתן היה להשתמש בדבק מגע שמרוח היטב על כל פאה, לא בדקתי, או להחליף את רצועות הרשת ברצועות דבק חבלה.

עטפתי את הספוג רצועה אחרי רצועה והדבקתי את קצות הרשת זו לזו בעזרת דבק חם.

מבלי להתכוון מצאתי שהרשת מעניקה חוזק מבני לספוג. בצילום ניתן לראות את הלחץ שמפעיל הספוג כדי להפתח. יש לצפות את כל הגליל היטב.

ציפוי הספוג

לציפוי השתמשתי בניילון שציפה את המזרון. לחלופין ניתן להשתמש בשמשונית דקה או בניילון עבה אחר, רצוי צבעוני ואטום למען האסתטיקה.

הנחתי את הגליל על גבי יריעת הניילון, מרחתי פסי דבק חם וגלגלתי. בתפר בין שני הקצוות קיפלתי את קצה אחד פנימה ויצרתי “מכפלת” אותה הדבקתי בעזרת דבק חם. הוספתי לחיזוק רצועות איזולירבנד.

בקצה הניילון שבלט מחוץ לגליל גזרתי חתכים קטנים שהדבקתי פנימה, על גבי קצה גליל הספוג. מעליהם הדבקתי עיגול ניילון שגם בו חתכתי חתכים קטנים אותם הדבקתי לגוף הגליל. עטפתי את החתכים ברצועות איזולירבנד. בדיעבד הייתי מוסיפה עיגול ספוג עליון שיגן מפני קצה מקל המטאטא. חזרתי על הפעולה בחלק התחתון. חתכתי במרכז עיגול הניילון התחתון צלב והשחלתי דרך המקל. את רצועות הניילון שיצר הצלב הדבקתי עם איזולירבנד למקל המטאטא, והוספתי עוד רצועות איזולירבנד לחיזוק, כדי שהספוג יהיה מחוזק היטב למקל.

הדבקת הניילון עם פסי דבק חם

יצירת "מכפלת"

חיזוק החיבור עם איזולירבנד

כיסוי החלק העליון

חיזוק החלק העליון עם איזולירבנד

לסיום

כל שנותר הוא לחתוך את מקל המטאטא לאורך הרצוי. מצאתי שחמישים ס”מ יוצר איזון טוב לשימוש בין כובד הספוג לאחיזה, כך שמתקבלת חרב שאורכה סך הכל 1 מטר. ניתן לקצר את אורך הספוג ובהתאם את אורך המקל בהתאם לצרכים ולגיל המשתמשים.
ניתן כמובן להוסיף רצועות איזולירבנד כיד הדמיון לשם קישוט החרב.

לסיכום

הכנתי את החרבות מחומרים שהיו לי זמינים מהז(ה)בל. מצאתי את המזרון שנזרק מתינוקיה. אילתרתי את החבקים סביבו עם הרשת הדביקה שהיתה במחסן, והשתמשתי במקלות מטאטא ממתכת שאספתי בעבר. את כל החומרים (מלבד הרשת הדביקה) ניתן לקנות בכל חנויות הסטוק. בעונת הקיץ ניתן למצוא בחנויות גלילי ספוג עם חור לאורכם (נודלס לבריכה) שיכולים להחליף את הספוג. ניתן למצוא בחנויות הסטוק גם גלילי איזולירבנד ומקלות מטאטא. עלות חרב בשימוש בחומרים הקנויים האלה תגיע לכ – 25 ש”ח.