מילים יוצרות מציאות!
כשאנו משתמשים במילה טבע אנו יוצרים הפרדה בין האדם לשאר החיים בחוץ..
השפה שלנו מורכבת ממילים, שרבים מהן ניתנות לפרשנויות והוגדרו על סמך המילים הנרדפות שהן מייצגות. מה זה “לא ואסור”? ההפך מ”כן ומותר”.. אם יהיה רק את המילה לא, לא יהיה קיום ל”כן” וההפך.. כך גם מכוער ויפה. אלו הן מילים שיפוטיות ואני רוצה לטעון ש”טבע” זו גם מילה שיפוטית (מילה שמצלמת וידאו לא יכולה לצלם) “שיפוטים” קביעת עמדה לגבי עניין.הבעיה שכשאני אומר מילה שיפוטית בהכרח אצל האחר יהיה ייצוג אחר למילה הזו וכך נוצרים סכסוכים ומריבות.כשאני אומר או חושב על מילה יש לי ייצוג ויזואלי או קינסתטי (תחושתי) שלה בראש ,בתודעה שלי ובגוף שלי אני חי את המילה הזו והמילה הזו יוצרת מציאות תודעתית (ומעבר לכך).כשאני בוחר מילה מסויימת, אני בהכרח יוצר הפרדה בין המילה לשאר הדברים. בעצם אני מנכיח במציאות שלי ונותן דגש ותשומת לב למילה המסוימת הזו (ארחיב בהמשך) לדוגמא: אם אני אומר “אני עצוב”- המח שלי עוזר לי לשים לב לכל מה שעצוב מסביבי ורק את זה אני מצליח לראות. כך גם לגבי השמח.
הפרשנות שלי למילים הופכת את הייצוגים האישיים שלי למילה מסוימת, דרך הנוירונים שלי שעושים “עיבוד”, לקישור למילה במציאות. בלי לשים לב בכלל, מילים עוברות פילטר במח שלי ומוצגות בדרך מסוימת רק אצלי (בדרך כלל זה קשור לסביבה שלי גם).דוגמא: (קחו בבקשה 3 נשימות ארוכות לפני ) תארו בעיניי רוחכם את המילים הבאות והתבוננו איזה רגשות ותחושות עולים בכם בכל מילה שאתם קוראים\ות “שחורים”.. “לבנים”.. “עשירים “… “ערבים “… “נשים “… “יהודים”… עכשיו אפשר להשוות את זה עם חברים\ משפחה\ שכנים ותראו שכל מילה שכזו מעלה רגש ותחושה אחרים. (וככל שתתרחקו מהסביבה שלכם התגובות יותר ישתנו.)זאת אומרת שהפירוש המילולי של מילה X הוא לרוב לא מה שאנו מדברים ומשתמשים בו בשפה של היום יום. גם אם המילון התכוון למשהו מסוים. התקשורת היומיומית שלנו והתרבות והסביבה, יוצרים פירושים שונים למילה מהמילון.אחת הבעיות בשפה שלנו חוץ מ”מילים שיפוטיות” זה “מילים שמוגדרות על השלילה” (שהן לרוב תהיינה שיפוט בגדול. למשל כשהיום אומרים “טבעוני” הכוונה שרובנו חושבים עליה היא “לא” אוכל חלב לא אוכל ביצים לא בשר וכו’ וכו’. נזיר= נמנע מזה ונמנע מזה, אורגני- לא מרוסס, שמאלני- לא ימני\ לא אוהב את ביבי ועוד. יש עוד הרבה מילים כאלו, לא רוצה להתעמק בזה.כשאומרים את המילה “טבע” רוב האנשים מתכוונים לכל מה שבנאדם לא התערב בו, כל מה שמחוץ לסביבת המגורים הרגילה שלי, מה שהאדם לא יצר או שלא שייך לסביבה הבנויה.
זאת אומרת אני מפריד בין האדם לשאר האורגניזמים בכדור הארץ- אדמה, עצים, ציפורים, ים, שמיים, פיטריות, זוחלים – זה טבע! האדם ומה שהוא עושה – לא טבע. אז מה אנחנו? חייזרים? למה אנחנו קשורים?
בתרבויות ילידיות אין את המילה הזאת “טבע” כי הכל זה “טבע” כל מה שבחוץ וכל מה שבפנים, כי יש תפיסה של “אני חלק” והכל קשור להכל.
יובל נח הררי מספר באחת מהרצאותיו על התקופה האנימיסטית: (תקופה שבה בני האדם דיברו עם נשמת החי הצומח והדומם החיות), שבה היו בהודיה לאלים המקומיים, בעיקר היו חלק והרגישו חלק מהסביבה. בסיפור גן העדן המקראי, אנו עדים לסיפור האנימיסטי האחרון בתרבותנו: הנחש שמדבר עם חווה ואדם כ”אחד האדם”. הסיפור מסמל את המעבר כנראה מהאנימיזם למונותאיזם\ פוליתאיזם (ריבוי אלים) = תרבות לקטית לתרבות חקלאית. כנראה בני האדם בתקופה הלקטית היו עם מוסר שאני קורא לו “קהילת החיים” הקהילה מורכבת מהנמלה והצבי כאחד, אין מישהו יותר חשוב או פחות כולם מאותה המערכת וכולם מזינים וחיוניים בשביל כולם. בתקופה החקלאית כנראה היינו “צריכים תירוץ” למה לשטח מסום אסור ששום אורגניזם יכנס, ואני יכול להרוג את כל החי והצומח בשטח מסויים וכו’ וכו’ הכל בשביל הסיפור החדש והמילה החדשה שנוצרה “שלי” כשהמילה “שלי” בתמונה האדם כבר מעל שאר האורגניזמים כי הוא היחידי שמבין\ מדבר\ מקריב לאלוהים ובשם האלוהים מותר לזרוע שדה במין אחד ולהרחיק את כל הטורפים של הטורפים של הטורפים של הזן שאני מגדל… כנראה אחרי זה המילה “טבע” נולדה.
כדי שמילה תיווצר בשפה צריך איזשהו רצון וצורך למילה הזו במציאות (שפה זה דבר דינאמי ומשתנה תדיר). חשבו על דג במים, נניח שהוא היה מתקשר בשפתינו והיו אומרים לו משפט הכולל את המילה “מים”. הוא בחיים לא היה מבין על מה אנחנו מדברים, היה כדאי כנראה לתאר לו עולם עם אדמה ושמש וכוכבים, מה שלנו זה מובן מאליו, בשבילו זה לא מתקבל על הדעת. בגלל שאין לו צורך לתאר את המילה מים כי לא יהיה לו שימוש בה, אז לא רלוונטי בשבילו ליצור מילה שהוא לא ישתמש בה ולעולם לא יוכל לתפוס אותה.
אם תגידו לאינואיטי (אולי מוכר יותר כאסקימואי אבל זה התגלגל ממילת גנאי) “מדבר חול”, אם הוא בחיים לא נגע בחול או ראה מדבר ומול עיניו היה רק קרחונים או דשא הוא בחיים לא יתפוס את זה ומה זה “מדבר חול”, זה לא בתודעה שלו, היינו צריכים להשקיע מאמץ להראות לו סרטונים ותמונות והסברים מורכבים ואולי רק הילדים היו מבינים.
יש גם את הסיפור על הילידים האמריקאים שלא זיהו את הספינות של האירופאים הראשונים שמגיעות וחשבו שהם רוחות או עננים מוזרים- כי לא הייתה בתודעה שלהם המילה “ספינה” או כל דבר הדומה לספינה אז המוח לא הצליח לתפוס את התמונה הזו…
איך כל כך הרבה שנים, בני אדם לאורך ההיסטוריה הרחוקה חיו את חייהם ואת תרבותם ואנחנו הולכים על האדמות שהם הלכו וחיו עליהם, אדמות שהם מתו בתוכם ומוצאים עדויות חדשות על חייהם ובעצם הם חיו ב”שמורות טבע” ויש שלטים פה חיו כך וכך, נמצא כך וכך והאתרים הללו נמצאים בתוך שמורת טבע?! הרי טבע זה משהו שונה מהאדם (סליחה על הציניות). האם העצמות שלהם טבעיות? המערות, האוכל שאכלו?? זה טבעי או לא?
לדעתי המילה טבע נוצרה בעקבות המון שנות תרבות מתחת לדתות המונוטאיסטיות המדגישות את חשיבותו ועליונתו של האדם והמילה הזו מנציחה את השונות שלנו ויוצרת חיץ בין האדם לכל מה שבחוץ. כשאני בטבע זה אומר שהבית שלי לא טבע וגינה שלי היא לא טבע. מה לא טבעי בנו? הכלי דם שלי ממה הם עשויים? רקמות בגופי, המים שאני שותה הקלוריות שאני אוכל אפילו החומרים הסינתטיים שאני משתמש- הכל בא מהכדור הזה בתהליכים כאלו ואחרים. לא המצאנו שום חומר. כמובן ששינינו הוספנו הורדנו חיממנו קיררנו חומרים מסויימים אבל כל החומרים היו ישנם על הכדור- ואם נתנתק באמת מההזנה והקשר של הכוכב שלנו, לא נוכל לחיות ולו לרגע.
ההשליה והניכור שהמילה “טבע” יוצרת, גורמת ללא מודע שלנו להבין שמים מתמי 4 זה מים מיוחדים של אנשים, או הקורנפלקס מגיע מפלסטיק וקרטון ולא מהאדמה, או האוויר בגוש דן לא קשור לאוויר באלסקה ולמשטר הרוחות באפריקה. כשאני לא “טבע” אז האדם הוא מעל ל”טבע” או שונה ומתבדל ממנו.
הייתה לי אמונה מגבילה בחיי שאני לא שייך לכדור הזה ואני וירוס שרק משמיד ומכלה את מה שסביבי- רק “הורס את הטבע” מהרגע שהבנתי שאני חלק מהכדור ואני “טבע” והכל זה טבע, החיים שלי הרבה יותר הרמוניים, נעימים ואני חי עם עצמי בשלום, מה גם שנהיתי יותר מעורב ויותר אכפת לי ממה שקורה סביבי. (כשהפסקתי להאמין שאני וירוס ואני חלק התחלתי להקים את “גן החיים גן החיים“ – מקום שמרחיב את המגוון הביולוגי מדי יום ביומו ומוכיח לי שאני לא וירוס וכמו שבני אדם יכולים להרוס, הם גם יכולים לברוא מציאות אחרת ויותר מהר פי כמה עם הטכנולוגיה שיש ברשותינו היום).
בואו נדמיין עולם שבו אין את המילה הזו “טבע” עולם שבו האדם מרגיש חלק מהכדור הכחול היקר שלנו שבו הוא מרגיש שייך ומחובר בריא וחלק מהפלנטה.
עדיין לא הצלחתי לחשוב על מילים יותר טובות מבלי להישמע פוץ או לא ברור.. איך אתם הייתם אומרים “בסופש טיילנו בטבע”? או “אנו הורסים את הטבע”?
אשמח לדיון בנושא, ויחד נשבח ונדייק את השפה שלנו. במיוחד רוצה לשמוע הצעות למילים אלטרנטיביות.
לתוכן זה נכתבו 4 תגובות