אז נכון, אומרים תמיד שהמפה היא לא השטח, והיא באמת לא השטח, אבל היא כלי להכרות עם השטח, ומפה טובה היא הכרחית לתכנון של גינות, חצרות, וחלקות חקלאיות מגוונות כמו שאוהבים בפרמקלצ’ר. אבל איך מתחילים למפות? הנה מדריך מיפוי שטח למתחילים
אפשר כמובן להביא מודד ולשלם (לא המון, בתכלס) כסף, ולקבל ליד מפה מדוייקת עם שיפועים גבהים והכל. לעיתים זה הכרחי, כשבונים או משפצים, ובאמת מפה ממודד זה כיף אמיתי, אבל לרוב לצורך תכנון פרמקלצ’ר אפשר להסתפק במדידה ידנית ולחסוך את הכסף, ועל הדרך להכיר טוב יותר את השטח שאותו אתם מודדים. אז מאיפה מתחילים? במדריך הזה ננסה לעשות סדר לממפה הצעיר וחסר הניסיון אך רב ההתלהבות.
ציוד קריטי ותוספות
כדי למפות בצורה סכמטית לא צריך הרבה. אפשר לספור צעדים ולצייר את המפה על נייר.
אם בכל זאת רוצים משהו יותר מדויק, זה כבר תלוי בגודל השטח שאנחנו ממפים. אפשר להשתמש בסרט מדידה קפיצי (או “מטר” בשם עממי) או באחות הגדולה שלו, הרולקה, שהיא סרט מידה למרחקים גדולים (15,30,50 ואפילו 100 מטר) בתוך גלגלת ללא קפיץ.
אם רוצים למדוד שיפועים בצורה מדוייקת זה כבר דורש שטיכמוס, עליו כבר כתבתי ממש ממש מזמן. עם השטיכמוס נמדוד נקודות לאורך קו הגובה, ונצייר אותם על המפה. במקרה של שיפועים אין דרך אחרת בטכנולוגיה ידנית.
כמובן שאנחנו זקוקים גם לדפים וכלי כתיבה, עדיף דפים גדולים כדי לפתוח יותר אפשרויות (עוד לא הגדרנו קנה מידה).
קביעת קנה המידה
קנה המידה תלוי בשני פקטורים – בגודל השטח הממופה ובגודל הנייר. עדיף לנצל כמה שיותר מהנייר למיפוי. כך שמצד אחד ככל השטח הממופה גדול יותר כך היחס בין המפה לשטח גדול, וככל שהנייר עליו ממפים גדול יותר כך היחס בין המפה לשטח קטן.
לצורך הדוגמא, נניח שהשטח שאנחנו ממפים נכנס במלבן של 8 מטרים על 10 מטרים, ונניח שאנחנו רוצים להשתמש בדף A4 לצורך המיפוי (כי זה מה יש, לדוגמא). כדי לקבל את המפה בגודל אפקטיבי ובקנה מידה, כדאי להגדיר שוליים של 20 מ”מ מכל קצה, כדי שנוכל לכתוב הערות ולתכנן על המפה. אורך דף A4 הוא 297 מ”מ, ועם שוליים 257 מ”מ. רוחב A4 הוא 210 מ”מ, ועם שוליים 170 מ”מ (אדום בדוגמא)
עכשיו צריך לצמצם את השטח שנשאר לפי היחס המתאים. אם נצמצם 170 מ”מ ל160 מ”מ אפשר יהיה להגדיר יחס בין המפה לשטח של 1:50, ז”א כל 20 מ”מ (2 ס”מ) במפה, יהיה מטר על הדף. וכדי להתאים את האורך, שהיה 10 מטרים בשטח, נסגור ריבוע של 200 מ”מ (כחול). את המסגרת לא צריך לצייר, אבל זה כן עוזר במפות הראשונות שממפים כדי לשמור על קנה מידה.
בנוסף בפינה כלשהי בדף נכתוב קנה מידה 1:50, כדי שנזכור.
מציאת הצפון וסימונו
כמובן שתכנון פרמקלצ’ר קלסי, כאשר השמש היא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר שמשתנים בשטח שלנו, צריך להתחשב בכיוונים (ולעיתים גם לצורך התייחסות לרוח שמגיעה מכיוון מסויים). את הצפון ניתן למצוא באמצעות מצפן או מצפן דיגיטלי (אפליקציות בסמראפטון למשל).
שיטה פשוטה יותר של גילוי כיוון השמש בשעה 12 בצהריים – אם אתם בחצי כדור הדרומי, השמש תהיה מצפון לכם, ואם אתם בחצי הכדור הצפוני, השמש תהיה מדרום לכם – זאת אומרת, בישראל הצל שלכם ב12:00 בצהריים יצביע בדיוק לצפון.
יש לצייין את הכיוון על המפה, וכדאי לשים לב שלא תמיד הצפון יהיה מיושר עם הכתב, כי אם השטח מאורגן כך שהאורך שלו לא מיושר מזרח מערב, כנראה שהחץ שמתאר את הכיוון של הצפון גם לא יהיה מיושר גבולות הדף.
מה נכנס למפה הבסיסית ומה לא?
- קנה המידה מגדיר מה נכנס ומה לא – אם קנה המידה שלנו הוא 1:50 כמו בדוגמא, וזה אומר שכל 2 ס”מ זה מטר, אין היגיון לציין אלמנטים קטנים מכמה עשרות סנטימטרים (בשטח) כי המפה תכיל כל-כך הרבה פרטים שלא נוכל להצליח להשתמש בה.
- שימושיות מגדירה מה נכנס ומה לא – כסתירה להגדרה הקודמת של קנה המידה, אלמנטים מסויימים מאוד חשובים, גם אם הם קטנים. למשל, אם אנחנו מתכננים את הגינה שלנו, להצביע על המיקום של מחשב השקיה או הברז זה קריטי על אף שהם מחוץ לרזולוציה שאנחנו כרגע ממפים.
- שכבות שהן חלק מהתכנון לא נכנסות – בשלב המיפוי, לפני שלב התכנון, אנחנו ממפים רק מה שיש, בלי לתכנן דברים קדימה, שלא קיימים. המיפוי הוא לא התכנון, הוא התשתית לתכנון. יותר מזה – כדאי לסרוק או לצלם את המפה הבסיסית הריקה לפני שמתחילים לתכנן עליה כדי שיהיו כמה עותקים למצב שתרצו לנסות כמה גירסאות שונות לתכנון.
מפוי בשלב הראשון הוא סקיצה
הרבה פעמים רואים מפות פרמקלצ’ר יפות כאלו, עם צמרות עצים מצויירים בצבעי מים. אל תתפתו. זו היא לא מפת עבודה, אלא מפה סופית של הגשת התכנון. מפת עבודה צריכה להיות נקיה מצבעים, לאפשר לכם כמה שיותר אבסטרקציה.
כשתסיימו את התכנון יגיע הזמן לבצע גם מפה כזו, ואז יהיה לה ערך, במיוחד עם עוד אנשים אחרים צריכים להתרשם מהתכנון שלכם (כמו עבודה ללקוח, או הצגה לשיתוף ציבור).
שימוש בכלים נוספים
אם השטח שלכם גדול מדי כדי למפות ידנית (נניח גדול מדונם) כדאי לחשוב על שתי אפשרויות נוספות.
- רחפן – בהנחה שאתם לא ממפים את תוך הבית שלכם (כי אותו בדרך כלל כן אפשר למפות ידנית, לספור בלטות או להשתמש במטר) להעלות רחפן עם מצלמה טובה לאוויר יכול להיות מעולה, גם כי מקבלים תמונה ברזולוציה מצויינת, וגם כי הקובץ כבר דיגיטלי ואפשר להשתמש בו ישר. שימו לב שתמונה זאת לא מפה. וצריך עוד לעבד את התמונה באיזו שהיא תוכנה גרפית כדי להפיק מפה לעבודת תכנון. תצלומים הם עשירים מדי ומקשים על חשיבה נקייה על התכנון, הם יותר מדי מראים מה בפועל יש. למפה יש כוח של הסתרה של כל מה שלא רוצים. טיפ: לפני הרמת הרחפן לאוויר, להניח על הקרקע לוח כלשהו בגודל מטר על מטר. זה הופך להיות קנה המידה שלכם אחר כך. בלי זה מאוד קשה להחליט מה הוא קנה המידה.
- בהנחה שהשטח ממש גדול (עשרות דונמים), לא בטוח שרחפן חובבני יעזור. במקרה כזה כדאי לגייס את עזרת גוגל מפות. לצרכים של מיפוי שטחים קטנים, בגלל הנושא הבטחוני גוגל מפות לא עוזרת לנו, כי הכל מטושטש מדי. אבל בקנה מידה של עשרות דונמים, גוגל מפות זה כלי מעולה. בנוסף, בלחיצת כפתור אפשר למדוד מרחקים ושטחים בלי להתאמץ יותר מדי, כמו שרואים בתמונה.
- עוד כלי מיפוי קצת יותר מפותח מגוגל מפות (עליו ארחיב בהמשך מתי שהוא, אבל הוא די פשוט ללמידה עצמית), נקרא mapping-tools.dev, בתמונה תוכלו לראות שהוא מאפשר כלים ספציפיים למיפוי. עוד תוכלו לראות שהרזולוציה באזורים שהם לא ישראל (גם בגוגל מפות, דרך אגב) מאפשרים לראות מעולה עד לרמת העץ. לכן אם אתם לא בישראל כדאי לשקול את השימוש בלווין לפחות בחלק מהתכנון שלכם.
לתוכן זה נכתבה תגובה אחת