בפוסט קודם הוכנו כמה מסגרות פשוטות לתמונות. הפעם זוג מסגרות גדולות יותר, והכנת זיגוג – זכוכית למסגרת אחת ופלסטיק לשניה.

העבודה הקטנה והפשוטה נמרחה זמן רב בהפסקות ניכרות, בין הסטודנטים שאשתי לימדה בזום מהחדר הסמוך, חיפוש פרספקס מתאים לזיגוג, והעיסוקים האחרים של כל אחד מאיתנו. מכאן התמונות של בני מנסר קורה בבגדים ארוכים, ומקציע אותה בבגדים קצרים, והתיעוד המדלג ממסגרת אחת לשניה.

הכנת פרופילי המסגרת

בתמונה הראשונה קורת אלון שפרסתי ידנית למסגרת אחת, ואחריה בני יונתן פורס קורת אורן למסגרת שלו, ומקציע אותה (כן, שניים מהילדים שמאליים. זה איכשהו קשור לגנים שלי). מקבל מראש את ההערה שבסדנא יש לנעול נעליים סגורות, רצוי נעלי עבודה קשיחות ותיקניות עם חרטום מחוזק להגנה על הרגל אם ייפול עליה משהו.

המטרה היא לייצר קורות ישרות בעלות חתך מלבני מדויק, וזהה בין הקורות. זה דורש מיומנות וכלים אבל זה הבסיס שבלעדיו לא ניתן יהיה לחבר את הקורות זו לזו בדיוק הנדרש. הכלים החשמליים המקבילים הם מסור סרט\נימה\שולחן ואחריו מקצועה חשמלית או מלטשת חזקה. זהירות – אלו כלים מסוכנים הדורשים הכשרה מסודרת ומיומנות.

בתמונה האחרונה הכנת החריץ השקוע לזיגוג. הכלי הנראה כאן הוא מקצועת חריצים בת כ- 80 שנה, וכן – היא מיועדת רק לימניים. מי שאין לו מקצועת חריצים ועובד עם כלים ידניים – יכול לנסות עם משרט, מסור ומפסלת. זה מה שעשתי בפוסט הקודם במסגרת קטנה יותר. מי שמנגר בכלים חשמליים – טרימר יעשה את העבודה.

חיבור פרופילי המסגרת זה לזה

ניסור לזווית מקורבת של 45 מעלות בעזרת מתקן פלסטיק מהום סנטר, הקצעה על שוטינג בורד לזווית מדויקת במישור האופקי וגם האנכי, הכנת כפיסי חיזוק לפינות בעובי מדויק הנקבע על ידי גובה גדר המשטח שבתמונה, חירוץ הפינות לעובי המדויק של אותו כפיס, בכל אמצעי שיש לכם – כאן משרט, מסור, שופין בחתך טריז, מפסלת מאוד צרה ושופין עדין באותו רוחב. אלה כלים ידניים וכל פינה תצא קצת אחרת – סמנו מראש על גב פרופילי המסגרת ומספרו כל פינה.

אחינו חובבי הכלים החשמליים יעבדו כאן הרבה פחות – מסור גרונג לניסור זווית 45 מעלות, מסור סרט לחירוץ הפינות.

הדבקת המסגרת

נוח להדביק בו זמנית. אחרי ההדבקה – ניסור הקצוות הבולטים של הכפיסים עד כמה שאפשר, והקצעה של היתרה. המסגרת גדולה מספיק והמלחציים קטנים מספיק, כדי לאחוז בהם את המסגרת בעת ההקצעה. מי שלא מקציע יכול לשייף עם שופין ואחריו נייר לטש עדין על בלוק עץ, או מלטשת חשמלית.

הכנת הזיגוג

פוסטר ממוסגר שהילדים ויתרו עליו והיה בדרך לפח, תרם זכוכית. נייר הדבק הוסר והנעצים נשמרו לשימוש חוזר.

זו הפעם הראשונה שניסיתי לחתוך פלטת זכוכית באופן יזום. בפעמים קודמות שברתי בטעות דלת וחלון ולמזלי לא נחתכתי, וחלון של מכונית הותיר לי שריטה קטנה בדרכי החוצה מרכב שהתהפך בתאונה. ד”ר יוטיוב וקצת היגיון בריא – וגם את זה עברנו.

חיתוך הזכוכית נעשה בחצר, אף אחד לא מסתובב שם יחף. שולחן מתקפל, שריטת הזכוכית משני צדדיה בעזרת סרגל ועט בעל חוד וידיה (כמה שקלים בעליאקספרס), הנחת קו השבירה על לוח דק, הישענות על הזכוכית עם כפפות עבודה עבות – ותוצאה מוזרה. מתברר שלוח זכוכית בעובי 2 מ”מ בלבד שנשבר על ידי טירון, לא מתנהג כמו לוח עבה יותר ששבר אדם מיומן. את היתרה שברתי עם כפפה וצבת. שיוף הקאנט עם נייר לטש גס מלופף על בלוק עץ (בשום פנים ואופן לא לנסות עם נייר לטש מקופל בלי בלוק, הזכוכית תחתוך את הנייר ואתכם) – והזכוכית מוכנה.

הרכבת הזיגוג והתמונה

בדיקה שהזיגוג מתאים למקומו, ניקויו עם מנקה חלונות, הנחת התמונה, קרטון ביצוע, דיקט או כל גב קשיח אחר, נעצים שפורקו מהתמונה הקודמת (או מסמרים דקים), נייר דבק חזק ועמיד – ו… חדי העין ישימו לב לסדק בזכוכית בגלל עבודה לא זהירה עם הפטיש.

זיגוג פרספקס

חשבתי שיהיה מעניין לנסות לזגג בפרספקס, חומר שלא יישבר ממכת פטיש עדינה.

אחרי כמה זמן נמצא ברחוב פוסטר מתאים. המסגרת פורקה כמו מקודם, החירוץ נעשה עם כלי יותר אגרסיבי שקניתי לפני כעשור כאשר בנינו בחדרי הילדים קיר מלוח וילה-בורד (דומה לצמנטבורד). קו השבר פה היה גס יותר וחלק מהיישור נעשה עם שופין. פרספקס הוא חומר שנמס בטמפרטורה נמוכה מאוד, ניסור או שיוף מהירים מדי עלולים לגרום לחומר להידבק לכלי העבודה, ולכו נקו אותם אחר כך.

לסיום

הזיגוג שנשבר במסגרת הראשונה הוחלף בזיגוג פרספקס, המסגרת השניה קיבלה גימור בשמן טאנג, ומוסגרה בה התמונה למידותיה נבנתה – הדפס של שכננו האמן גד אולמן.

ומי שרוצים למסגר בצורה יותר מקצועית ולהגן על היצירה הממוסגרת – הניחו פספרטו (מסגרת קרטון פנימית) בין התמונה לזכוכית, והקפידו על קרטון נטול חומצה, הן ללוח הגב והן לפספרטו.