כבר כמה שנים לא אספתי כסא מהרחוב. אלו מהפוסטים הקודמים מצאו להם פינות, או הורדו למקלט ושימשו אותנו בפעם האחרונה שלעזתים קפץ הפיוז.

הפעם כסא מתקפל מעץ שנראה כמו טיק, ובו קורה קטנה שבורה. הכסא נקרה על דרכי בצעדת ערב לשחרור הראש, ונראה מעניין ושימושי מספיק כדי שאאסוף אותו.

פירוק

אחת הקורות, קורה קטנה התומכת אחת ממשענות היד, היתה שבורה ופורקה. הבורג עם השקע המשושה נפתח בעזרת מפתח אלן.

הכנת קורה חדשה

לא היתה לי תחת היד פיסת עץ טיק, וממילא לשיטתי תיקון לא חייב להיראות כמו המקור. נבחרה לכן פיסת עץ בוק מפירוק רהיט ישן אחר – עץ קשה, מתאים לריהוט, ובעובי מתאים כך שהניסור שנדרש היה מינימלי. בתמונות העברת מידות עם עיפרון, סימון משני צידי העץ, וכמה דקות ניסור

קידוחים

הקורה התחברה למושב הכסא ולמשענת היד בשני ברגים. מרכזי הקדחים סומנו לפי הקורה המקורית. נמדדו קטרי הברגים, וקטרי ראשי הברגים. סדר הקידוח היה – קידוח רדוד במקדח פרפר לשיקוע ראש הבורג, ניצול הסימן שהותיר עוקץ המקדח לשם סימון ולקידוח במקדח ספירלי דק לצד השני, וקידוח רדוד במקדח פרפר מהצד השני.

עכשיו הגיע השלב המבאס – בלי מקדחת עמוד היה קשה למרכז את המקדח הרחב יותר שנדרש למעבר הבורג. לא נורא, זו לא נגרות עילית אלא תיקון קצר, quick and dirty כמו שאומרים.

כל הקידוחים נעשו כאשר הקורה כלובה לשולחן דרך פיסת עץ אורן שמטרתה למנוע קריעת הסיבים בחור היציאה של המקדח.

מי שאין לו מקדחי פרפר – קידוח פשוט בקוטר קנה הבורג יספיק, לא נורא אם ראש הבורג לא יהיה משוקע. אם אין מקדח בקוטר המדויק, אפשר לקדוח בקוטר קצת יותר גדול.

שכחתי

הייתי אמור לעשות קודם – הקצעה ליישור קו הניסור, ולהסרת הלכה הישנה מצידי הקורה האחרים (סליחה על חוסר הכבוד וחילול הקודש בשימוש במקצועה של לי נילסן להסרת לכה). למי שאין מקצועה – אפשר עם מלטשת חשמלית, או נייר לטש מלופף על פיסת עץ, אפשר גם להשאיר את הלכה או הצבע הישנים, להדגשת ההבדל בין החלק החדש לבין החלקים הישנים

עיגול קצות הקורה

סימון העיגול נעשה לפי הקורה המקורית, משני צידי הקורה. כמה דקות עבודה עם שופין גס ואחריו עם שופין עדין, רצוי לסיים בנייר לטש.

הכנת החריץ באחד מקצות הקורה

החריץ הוכן רק לאחר עיגול קצוות הקורה – הקורה במלוא רוחבה חזקה יותר מהקורה החרוצה אשר היתה עלולה להישבר בעת השיוף הגס. המידות הועתקו מהקורה הישנה בעזרת משרט, קווי הניסור הודגשו בעיפרון כדי שייראו לעיני הקשישות (למי שאין משרט – אפשר לסמן עם סרגל רגיל ועיפרון). ניסור, ואחריו פינוי החומר עם מפסלת צרה ומקבת, אפשר גם לקדוח לפני הניסור, ולנסר עד קו הקידוח

הרכבה

הכסא הורכב בעזרת מפתח אלן, לבדיקה שהכל מתאים, עובד ומתקפל. כל ברגי הכסא חוזקו, לרבות כמה ברגים רגילים שעברו דרך חיזוקי מתכת בתחתית הכסא. אני לא בטוח האם החיזוקים מקוריים, לפחות במקום אחד נראו ברגים שנשלפו בעבר וחוזקו שוב

שימון

הגימור המקובל לעץ טיק, הוא שמן מתאים.

זו הנחה שאולי נכונה לזוג כסאות גינה איכותיים בני עשרות שנים שהשאיר לנו בעל הבית הקודם, ואשר טופלו היטב באותו אופן כמו כסא זה.

כאן טעיתי בהנחת יסוד זו, ולפני שאפרט הנה מה שעשיתי: העץ נוקה בחומר ניקוי ייעודי לרהיטי גן ומשטחי דק, נשטף במים וכאן בתמונה ממתין לייבוש במרפסת. בהמשך קיבל שכבה של שמן ייעודי לריהוט מעץ אקזוטי,  משהו דמוי שמן טיק. כאמור היה לי ניסיון טוב עם חומרים אלה בטיפול בזוג כסאות אחרים.

ופה יצאתי חומוס

גימור הוא שלב חשוב בבניית רהיט. יש אומרים שבבניית רהיט איכותי, זמן העבודה המושקע בגימור שווה לפחות לזה המושקע בעבודות הנגרות.

רהיט ישן או עבודה בעץ ממוחזר, אפשר לקחת לשני כיוונים. יש גישה שאומרת שאפשר להשאיר את הרהיט או העץ עם כל סימני הגיל עליהם, בהתאם החלק שהוחלף נעשה בעץ שונה מהמקורי, יש גישה שאומרת שצריך להסיר את כל הגימור הישן ולבנות את הגימור מחדש. כך או כך, שאלת היסוד היא מה עבר על הרהיט לפני שנמצא ברחוב.

ובכן חברי שי שהוא רסטורטור מקצועי, לקח אותי לשיחה, ומתברר שהיתה לי פה שורה של טעויות והנחות שגויות. שמן עשוי להתאים לגימור עץ חדש, לאו דווקא לשיפוץ רהיט שהגימור הקודם שלו ומה שנספג בעץ לאורך חייו הקודמים, אולי אינם מתאימים להוספת שמן. רהיטי גינה מייצור סיני תעשייתי אינם מטופלים בשמן. זה חומר גימור יקר המצריך זמן ייבוש ממושך. סביר שהרהיט טופל בלכה, ואולי גם לכה מגוונת כדי להסתיר את איכות העץ וחוסר האחידות בצבעו. ייתכן שבעליו הקודמים מרח על הרהיט חומר תעשייתי כלשהו ל”ריענון” העץ, יש גם כתמים של נזקי מים.

מתברר שטיפול כמו שהכסא הזה צריך לעבור – אין לי כוונה לעשות. זה רהיט שאספתי מהרחוב בהחלטה של רגע, מתוך מחשבה שנחמד שיהיה לי במרפסת עוד כסא מתקפל. נדרש לפרק אותו לגורמים, למרוח במסיר צבע אגרסיבי כדי להוציא את הלכה שנספגה בעץ (עור הידיים ומערכת הנשימה שלי רגישים, אצטרך לעבוד בחוץ עם מיגון מתאים, באוגוסט בתל אביב), לשייף שיוף רציני, אולי לטפל בכתמים לבנים מנזקי מים בעזרת ספירט בוער (הליך מסוכן המיועד לבעלי מקצוע בלבד וממש לא ממליץ לנסות אותו לבד, אני לא הייתי מנסה), ולמרוח 3 שכבות של לכה תעשייתית לתנאי חוץ על בסיס ממס (שוב, מעדיף חומרי גימור על בסיס מים, טינר לא בא לי בטוב).

בינתיים הכסא יצטרף לזוג כסאות פלסטיק במרפסת חדר הילדים