דרור, בת ה-6, באה אלי ואמרה – “אורי, בוא נבנה משהו!”. היא יודעת איך להפעיל אותי… 

אמרתי לה יאללה, ומכיוון שבאותו הזמן שיחקתי עם כלי נגינה, עלה לי רעיון לעשות איזה כלי נגינה פשוט ממיתר קרוע של גיטרה.

מה עשינו בעצם?

לקחתי חתיכת עץ שהייתה זרוקה במחסן, וביקשתי מדרור להוציא את המיתר הקרוע מהגיטרה. בינתיים הבאתי מברגה ו-2 ברגים. כשהיא סיימה, הברגנו יחד 2 ברגים באורך 6 ס”מ על לוח העץ, כך שהבורג בולט כ-4 ס”מ. 

את המיתר ליפפתי סביב הברגים, ובעזרת המברגה נתתי לו מתיחה עד שאפשר היה לנגן עליו. בלי תיבת תהודה ורק מיתר אחד, לא מצאתי בזה עניין בהתחלה. רק אח”כ הבנתי איך אפשר ממש לנגן עליו.

היו שם כמה ברגים מסתובבים, והתחלתי לשחק בלהשעין אותם על המיתר ולנסות להקפיץ אותם לתוך ספל שהיה על השולחן ע”י מתיחה על המיתר ושחרור פתאומי שלו. אחרי כמה נסיונות הצלחתי, אבל משהו בבורג לא עבד טוב, וגם הרגיש לי מסוכן. 

אז לקחתי מסמר באורך 10 ס”מ, שמתי את הראש שלו על המיתר וניסיתי שוב. אט אט מצאתי את המיומנות לעשות את זה. זה גם הרגיש הרבה יותר בטוח מהבורג. הראתי לדרור (שבזמן הזה הלכה לרגע), והיא ממש התלהבה והתחלנו טורניר עד 10. 

איך משחקים בזה?

1. קובעים מקום לספל/צנצנת, שלא יהיה רחוק מדי מהמיתר.
2. מניחים את ראש המסמר על המיתר, כשהגוף שלו לכיוון הצנצנת.
3. מותחים את המיתר ע”י לחיצה עליו למטה ו/או לצד
4. משחררים את המיתר כדי שהמסמר יעוף.  המטרה שלנו – שייכנס לתוך הספל/צנצנת

המשחק יכול להתאים ל-2 אנשים ומעלה. כל אחד בתורו יכול לעשות ניסיון אחד של להכניס את המסמר לספל. אם הצליח, מקבל נקודה. 

הראשון שמגיע ל-10 נקודות, מנצח.

אם המסמר נכנס לספל ויצא, זה לא נחשב.

ווריאציות: שינוי מיקום הספר, שינוי גודל הספל (או צנצנת). אפשר גם לשים 2 ספלים/צנצנות, אחד קטן ואחד גדול, וכל אחד ניקוד אחר בהתאם לרמת הקושי.

איך מנגנים בזה?

בגיטרה, שמשם נלקח המיתר המקורי, יש פסי המתכת שנמצאים על הצוואר שלה, וכך מחלקים את המיתר לבתים של חצאי טונים, כאשר לחיצה עם האצבע בתוך אחד הבתים שקולה לקיצור המיתר עד לפס המתכת שהכי קרוב לאצבע שלנו, מכיוון מרכז הגיטרה. לכן בגיטרה קל לנגן את כל הסולמות ההרמונים, אבל אי אפשר (כמעט) לנגן מרווחים אחרים מחצי טון.

לכלי-נגינה-משחק שלנו אין את פסי המתכת הללו. הקיצור של אורך מתקיים במקום שבו אנחנו לוחצים עם אצבע או כלי אחר (צנצנת) את המיתר לפלטת העץ, וזה מאפשר לנו את כל הטווח של המיתר, וכך אנחנו יכולים לעשות גם רבעי טונים ושמיניות טונים. בכך הכלי-נגינה-משחק שלנו מתקרב יותר לנגינה ב-עוּד. נדרשת שמיעה מוסיקלית טובה וגם זיכרון שרירי של המיקומים של הצלילים שאנחנו רוצים. לכן זה דורש אימון.

הנגינה עצמה היא כך: יד אחת פורטת בחלק המרכזי של המשחק, ויד שניה מצמידה את המיתר לקרש קרוב לאחת הקצוות שלו. ניתן להשתמש באמצע, בצנצנת, במסמר או במה שמרגיש מתאים.

כדי להקל עלינו, ניתן לסמן על הלוח את התווים השונים. אם יש לכם שמיעה מוסיקלית טובה, אפשר לעשות את זה יחד עם גיטרה: להשמיע תו ואז לחפש ע”י לחיצה ונגינה במקום מסויים והתקדמות במעלה או מורד המשחק עד למציאת התו. אז נסמן אותו ונמשיך לתו הבא.

לסיכום

המשחק פשוט וקל אך דורש אימון ותרגול. דרור עפה על המשחק הזה, וגם השתפרה בו די מהר. סה”כ שיחקנו בו יותר משעה באותו היום, ויצא לנו ולאנשים אחרים (ילדים אבל לא רק) לשחק בזה בעוד די הרבה הזדמנויות.

ככלי נגינה, יש מוצלחים ממנו, אבל זה נותן את ההבנה הבסיסית של צליל המופק ממיתר, וגם מאפשר גמישות עם הצלילים שלא מתאפשר ברוב כלי הנגינה שנמצאים בבית.

בהצלחה!