שימוש חוזר במים ובשאריות של ירקות ופירות – דברים שאפשר להתחיל היום בלי כסף ו(כמעט) בלי מאמץ.
מיומנה של אישה וגינתה.
יש מצבים בהם מים טובים להשקייה זורמים לביוב, כמעט בכל בית. אפשר לחכות עד שהממשלה תעביר חוק, או הרשויות יבנו מערכת לשימוש חוזר, אבל אפשר גם לעשות פשוט. אין לי גינה ממש, אבל יש לי עציצים על הגג, ורצוי להשקות אותם.
אז על איזה מים אני מדברת?
מי ההשריה של קיטניות ודגנים
מי השטיפה של עלי החסה וירוקים אחרים
מי השטיפה של הסמרטוט שניגבתי איתו את השולחן
אפילו מי הספונג’ה, היות ואני משתמשת רק במים
המים שזורמים עד שמגיעים מים חמים במקלחת
מי המקלחת, כשאני מתקלחת ללא סבון (מתקלחת באמבטיה וסוגרת את היציאה לביוב)
מים שנשארו בכוס
התה (בלי סוכר) שנשאר בקנקן מאתמול, או קפה הבוץ
מי השטיפה האחרונה של הסיר
מי השטיפה הראשונה של קערה שהיו בה רק ירקות
המים מהמזגן
וזה מה שאני זוכרת כרגע.
ליד ברז המטבח יש קערה גדולה ובה נאספים המים להשקייה.
במקלחת אני אוספת בדלי את המים שזורמים עד שמגיעים המים החמים.
שאריות של ירקות ופירות (כולל עלי תה משומשים וגרגירי קפה בוץ בלי סוכר) גם הם תורמים לגינת העציצים שלי.
את השאריות אני קוצצת, אוספת ומפזרת בעציצים, ומעל השאריות מפזרת שכבת עלים וענפים יבשים.
כשצמח מת, אני מוסיפה חומר אורגני לאדמה. מוציאה אותה, מפזרת שכבות של שאריות ירקות ופירות ואז שכבת אדמה וחוזר חלילה. עוברים כמה חודשים עד שמתקבלת אדמה שיכולה לתמוך בצמח, אבל לרוב עד שאני שותלת משהו בעציץ מישהו צומח בעצמו: צמח פאפיה, עץ קטן של תות, בזיליקום, פלפל, שיח עגבניות, חוביזה, תרד ניו זילנדי, משהו צומח.
ועוד משהו שמחבר בין השימוש בשאריות ושימוש חוזר במים
הפלפלים והעגבניות שהיו מגדלים את עצמם בעציצים שלי היו מקבלים איזה כתם יבש ולא גדלים יותר מדי. קראתי באיזה מקום שתה קליפות בננה הוא דשן לצמח אחרי שעמד 24 שעות. אז בוודאי שאני מנסה. בינתיים זה נראה טוב: את שיח הפלפל שצמח בעצמו באדנית צנועת מימדים, השקתי בתה קליפות בננה והפלפלים שהניב יפים, גדולים ובריאים.
זו תמצית הפשטות שלמדתי עד גיל 70.
יש גינות מסוגננות הרבה יותר, אבל אני אוהבת את הגינה שלי.
אז אם אהבתם, אשמח אם תלחצו על כפתור ההצבעה המיוחד (בצורת יד שמסמנת “אחלה”). הוא נמצא בכותרת המדריך, בצד שמאל כך אוכל גם להנות מאחד הפרסים, ותודה!
לתוכן זה נכתבו 4 תגובות