הפוסט הקודם תיאר בניית כליבה על בסיס פרופיל אלומיניום שנמצא במכולת פסולת בניין. מראש הוגדרה אותה כליבה כאבטיפוס, וכעת נבנה כליבה דומה ונראה מה אפשר לשפר.

זה לא רק עניין של סקרנות. מנסה כבר כמה זמן לארגן “קפה תיקונים” שכונתי, אם וכאשר ייצא לפועל – נצטרך הרבה כליבות זולות

חיזוק השידרה בתותב עץ

כליבה קנויה במידות דומות, משמאל בתמונה הראשונה, חוזקה בקורת עץ שנוסרה והוקצעה, בהמלצתו של פול סלרס המרבה להשתמש בכליבות זולות אלה. המטרה היא לתמוך בדפנות הדקות של שידרת הכליבה כדי למנוע קריסת הדופן ולהגדיל את העומס המותר על הכליבה. אם צריך להסביר מהי קריסת דופן – זוכרים את ג’ון בלושי המנוח מועך פחית בירה על מצחו? (למי ששכח) קריסת דופן היא מה שקורה לדפנות הפחית בדרך. אם הפחית היתה מלאה, לא משנה במה – זה לא היה קורה (כלומר זה היה קורה אבל בעומס גבוה הרבה יותר, אצלנו המהנדסים התשובה בדרך כלל היא לא “כן או לא”, אלא “כמה”). הכליבה המקורית בחתך “U” הפגיע יותר לצרות, אצלנו החתך בצורת מלבן סגור, ואני לא בטוח שממש צריך את החיזוק.

בתמונות הבאות הכנת החיזוק לשידרת הכליבה. נתחיל מקורת אורן שהיתה שייכת למיטה של איקאה. כללי האתיקה של המנגרים בעץ מהזבל, קובעים שלא משחיתים רהיט כדי לקחת ממנו חלק בודד. במקרה הזה מצאתי ברחוב בערך רבע מיטה, ומערימה כזו מותר לקחת.
פריסת הקורה לאורך בניסור ידני, דרך לתרגל ניסור בקו ישר אחרי הפסקה ממושכת בתחביב הנגרות. ניסור נוסף לאורך להתאמת המידה בממד הרוחב, הקצעה קלה עד שהתותב נכנס לכל אורכו לפרופיל השידרה, והנה הקורה המחוזקת.

החלק שבקצה מוט ההברגה

ניסיון לשיפור החלק הזה “החלק הנע המחובר ללחי הקבועה”, לא יודע איך לקרוא לו. חתיכה קטנה שנוסרה מפרופיל אלומיניום, פותרת לנו את בעיית החיכוך עם חלקי העץ שלפניה ומאחוריה, שהוגנו בשייבה בדגם הקודם. זוג האומים הודבקו זה לזה באפוקסי והודקו בכח בעזרת מפתח שוודי ומפתח פתוח. קצה הבורג שקוע מעט יחסית לאום הקידמי. בחוכמה שלאחר מעשה, האומים לא יהיו גלויים לאחר הרכבת החלק, וצריך יהיה לפרק את העץ כדי לגשת אליהם לתיקון אם יהיה צורך. משהו במידות התפקשש או שמשהו זז בהדבקה או בהברגה, נאלצתי להסיע את החלק לאורך השידרה בכוח כמה פעמים כדי לשרוט את השידרה במטרה להבין היכן לשייף את החלק מבפנים.

קידוחים בשידרה ללא מקדחת עמוד

הקידוחים הבאים נעשו ידנית ללא מקדחת עמוד. פרופיל השידרה מדויק לכל אורכו, ולכן קל להעביר בו מידות מצד לצד – סימון קו באמצע לכל האורך, משני הצדדים, סימון הקדחים המבוקשים מצד אחד, העברת מידות בעזרת זוויתן לצד השני, יצירת גומה לסימון מרכז הקידוח בעזרת מדגש, מסמר גדול או בורג מחודד, ופטיש.

ניסיתי לקדוח ישירות עם מקדח 10 מ”מ והמקדח ברח מנקודת הסימון. הפיתרון – סבלנות. סידרת קידוחים בקטרים 4,6,8 ו- 10 מ”מ, משני צידי השידרה. השידרה כלובה לשולחן, עם שארית עץ מתחתיה לשמירה על פני השולחן. לסיום מעבר עם שופין עגול בקוטר 10 מ”מ. בהשוואה לקידוח במקדחת עמוד, שפתי הקידוח פחות מדויקות, כלומר החורים לא ממש עגולים. היה צורך לעבור עם שופין למתכת ולהסיר את הבליטות שנוצרו על פני השטח, כדי שהלחי הנעה תוכל לנסוע על השידרה.

הברגים בקוטר 8 מ”מ, צרים מעט מהחורים, כדי לפצות על חוסר הדיוק בקידוחים.

ידית

הפעם הידית פחות עקומה.

בורג ההברגה פחות או יותר יושר במלחציים, הקידוח בידית בקוטר 10 מ”מ דרך המוביל הנראה בתמונה. היה עדיף לקדוח בקוטר 9 מ”מ, מה שהיה נותן לבורג שקוטרו “3/8, כ- 9.5 מ”מ, אחיזה מכנית בידית, אבל במוביל חסר שרוול בקוטר זה. הדבקת הידית באפוקסי התפרקה בסיבוב הידית הראשון תחת עומס, ולכן נקדח וקובע רול-פין.

לגבי עיצוב הידית, זה לא כלי עבודה שנחזיק ביד שעות, כמו לדוגמא מפסלת או שופין, צריך רק פיתרון כלשהו שנוח ביד בצורה סבירה לאחוז במוט ההברגה ולהפעיל עליו כוח. אפשר לרתך או להדביק משהו, אפשר לקחת שארית עץ, לסמן ולנסר צורת מתומן, ולהקציע את קו הניסור, עוד דרך לתרגל עבודה מדויקת עם החזרה לתחביב.

אז מה יוצא לנו מזה

התמונה ממחישה מה טוב ונוח בכליבות כאלה, ומדוע חשוב לבנות אותן בגובה אחיד יחסית למשטח השולחן – אפשר להניח אותן על השולחן ולקבל משטח מישורי לכליבת לוחות, ליצירת פלטה. מקובל להוסיף גם כליבות הפוכות כדי למנוע כיפוף הפלטה בניצב תחת לחץ הכליבה.

עניין אחד מעצבן – פסיעת מוטות ההברגה עדינה מדי, וסיבובם מאוד איטי. בלחץ הזמן של הדבקת עץ בעוד הדבק הולך ומתייבש, מומלץ להכין הכל מראש על יבש – קיבוע הלחי הנעה וסיבוב הברגים, עד כמה מילימטרים מהנקודה הרצויה. אחד הסירטונים ביוטיוב מראה כליבות כאלה בלי ידית, מוט ההברגה אחוז בפוטר של מברגה, וסגירתו נעשית ע”י הדק המברגה.

הוספת מילוי העץ לשידרה הגדילה את משקלה ב-300 גרם. זו לא בעיה, אבל כשמדביקים רהיט בעזרת 8 כליבות, המשקל שלהן מתחיל להשפיע. אלה כליבות קלות, לטוב ולרע, ואני לא בטוח שהמילוי נחוץ. מי שיודע לרתך, יכול לבנות כליבות דומות מפלדה, הן תהיינה הרבה יותר חזקות, אך גם כבדות יותר.