לא פעם עולה השאלה, אילו כלי עבודה צריך מי שרוצה להיכנס לנגרות מסורתית כתחביב. הנה הרשימה שלי
נקודת המבט שלי בבואי להמליץ על רשימת כלים לנגרות מסורתית, היא של חובב המנגר בפינה במרפסת דירתו. מי שיש לו סדנא ותקציב אולי יחשוב אחרת, ובכלל כמו שאבי המנוח היה אומר: איפה שיש שני יהודים – יש שלוש דעות. כחובב קטונתי מול נגרים מקצועיים ומורים לנגרות מסורתית, וגם בין רשימות הכלים המומלצים לקורסים של האחרונים, יש הבדלים ניכרים. מכל מקום – זו רשימה מינימליסטית ותמיד אפשר להוסיף עליה.
הנגרות בה אני עוסק כתחביב היא נגרות במובן של בניית רהיטים וקופסאות. מי שעוסק בגילוף כלי אוכל בעץ ירוק, בגילוף תבליטים בעץ יבש, בחריטה, בנגרות ממוכנת – רשימת הכלים שלו תהיה שונה לגמרי.
ושני דברים חשובים – הכלים מיועדים לשימוש וליצירה, לא פחות מאשר לאיסוף ולאגירה. חלק מהכלים חדים, ומה שחותך עץ עלול לחתוך גם יד. לא כל דבר אפשר ללמוד מסירטונים ביוטיוב, ואני מפציר בכם ללמוד נגרות בצורה מסודרת, לפחות ברמה של קורס בסיסי. אם בחרתם להיות אוטודידקטים, חובה לקבל הדרכת בטיחות פיזית מאדם מיומן.
כלי מדידה וסימון
“מדוד פעמיים – נסר פעם אחת” – אלה כלים חשובים שהם הבסיס לדיוק הנדרש בשלבים הבאים.
בתמונה הראשונה כלים למדידת אורך – מטר נגלל, מטר מתקפל, סרגלי פלדה באורכים שונים. אלה כלים מאיכות בסיסית, למעט סרגל הפלדה הקטן, אבל הם די מספיקים. המינימום הוא מטר נגלל, וסרגל 15 או 30 ס”מ מאיכות סבירה.
בתמונה השניה כלים לסימון זווית ישרה, ואיכותם חשובה. בנגרות מסורתית מקציעים צלע אחת, צלע הבסיס, ויחסית אליה מסמנים ובוחנים את הצלעות האחרות. הזוויתנים הקבועים, לא משנה כמה הם עולים, חשוב בהם רק דבר אחד – שייתנו זווית ישרה מדויקת. בודקים זאת על ידי סימון קו ניצב לאחת הצלעות, הפיכת הזוויתן וסימון קו נוסף. מקבילים\חופפים – עבר. לא מתאימים – לא עבר. לפעמים אפשר לשחק עם ניצב הכלי בשיוף, או בהקצעה אם מדובר בזוויתן עץ. יש כלים עם שנתות וכלים בלי. המינימום הוא זוויתן אחד מאיכות סבירה, באורך 15-30 ס”מ.
שני הכלים למטה מימין באותה תמונה הם סיפור אחר. זוויתן קומבינציה Combination Square הוא כלי מכני מדויק ויקר, בו הלהב נע ובר נעילה. בכלי איכותי כזה הניצב עשוי ברזל יצוק וכבד, הלהב מנירוסטה עם שנתות חרוטות. כמי שדוגל ב”תמורה הוגנת לכסף” ולא ב”הכי טוב”, אלו כלים של יצרן ידוע שנקנו במחיר נמוך כסוג ב’, ומספיק טובים עבורי. הזוויתן הקטן (10 ס”מ) שימושי, הגדול (30 ס”מ) כבד מדי ואולי מוטב היה לקנות אחד קצר יותר. אפשר להתחיל בלי זוויתן קומבינציה.
בתמונה השלישית:
בשורה העליונה זוג משרטים, הימני עם להב עגול החותך את העץ כסכין, היצרן איכותי אבל בורג הנעילה משתחרר לפעמים בזמן לא מתאים, והניצב קטן מדי ליד שלי. השמאלי עם להב בצורת מחט העלול לקפץ על הסיבים, אבל יכול להיות מעניין לבנות כלי כזה לבד. אתם צריכים אחד משני כלים אלה.
באמצע כלים להעתקת, למדידת ולסימון זוויות – מד זווית, זווית משתנה, שבלונה לסימון זנביונים – dovetail template, protractor, sliding bevel. כל כלי ישר עם מנגנון נעילה סביר יצלח פה, אפשר להתחיל בלעדיהם.
מימין ולמטה קליבר מעליאקספרס (אפשר להתחיל בלעדיו), סכין סימון ועיפרון מכני דק (אפשר גם עיפרון קשה רגיל, מאוד מחודד)
מקצועות
מַקְצוּעָה (בנקבה, אבל בשפת הדיבור השתרש השם מַקְצוּעַ, בזכר), היא כלי המשמש ליישור העץ וגם להחלקתו. מקצועת שולחן Bench Plane היא מכלי עבודתו העיקריים של הנגר המסורתי.
המקצועות נבדלות זו מזו בעיקר באורך הסוליה. שתי המקצועות באמצע אורכן כ-24 ס”מ, מקצועות מס’ 4 המשמשות להחלקה סופית של העץ No. 4 Smoothing Plane. למקצועה זו השפעה מכרעת על איכות גימור העץ, ואם יש כלי אחד שתיקנו ברמה גבוהה – זה הכלי. הימנית מבין שתיהן היא סטנלי בן כ- 60 שנה, מהימים שנגרים באמת עבדו עם כלים כאלה לפרנסתם, פול סלרס עובד ועושה נפלאות רק עם כלים כאלה. אפשר לחפש כלי כזה במצב סביר וללמוד בניסוי וטעיה איך לשפץ אותו, אפשר לקנות כלי חדש איכותי כמו הלי נילסן שמשמאלו, לעבוד ישר מהקופסא אבל להזיע קשה בכל השחזה של הלהב האימתני. מי שחזק ממני פיזית או שוקל יותר ממני, אולי יעדיף מקצועה מס’ 4.5, באותו אורך אבל רחבה יותר. בני נוער ובעלי ובעלות כפות ידיים קטנות אולי יעדיפו מס’ 3. כמינימליסט אין לי מה לעשות עם שתי מקצועות מס’ 4, אבל אין לי לב להיפרד מהסטנלי. אם תקנו מקצועה אחת להתחלה כדי לראות האם תישאבו לתחביב, קנו מס’ 4 באיכות סבירה.
משמאל מקצועה מס’ 5. No. 5 Jack Plane, בעלת סוליה באורך 38 ס”מ. יש שיעדיפו אותה על מס’ 4, אצלי היא נמצאת על תקן מקצועה אחת ארוכה יותר ליישור משטחים וקורות ארוכים יותר (ולא, למרות הדימיון זה לא לי נילסן אלא חיקוי סיני, וכלי סביר בהחלט בלי קשר). יש שיבחרו במקצועה מס’ 6, יש שיבחרו במקצועה 5.5. מי שמיישר דרך קבע משטחי שולחן או משקופים של דלתות, אולי יוסיף גם מס’ 7 או 8, שהן מקצועות ארוכות מאוד. העיקרון הוא שמקצועות בעלות סוליה ארוכה יותר משמשות ליישור ראשוני של משטחים גדולים יותר. מקצועה מס’ 4 בכל מקרה מיועדת להקצעה הסופית והאיכותית של פני השטח כהכנה לגימור.
מימין בלוק פליין Low Angle Block Plane, כלי קטן שאפשר לאחוז ביד אחת ומשמש להקצעת חלקים קטנים, פינות, קצות מוטות. בעיני כלי שימושי אבל יש המסתדרים בלעדיו.
יש מי שיעדיף לנגר במקצועות עץ בסגנון אירופאי מסורתי, בסגנון קרנוב, או בסגנון יפני. אלה כלים שהמבנה שלהם, אופן האחיזה והשימוש עשויים להיות שונים, אבל אורך הכלי ורוחב הלהב די דומים.
בתמונה השניה מקצועות מיוחדות. אלה לא הכלים הראשונים שתקנו, ואם תבחרו לעשות את עבודתם עם טרימר חשמלי – זה כמעט מקובל, וזה מה שרבים וטובים עושים.
למעלה ראוטר פליין Router Plane, כלי המשמש ליישור תחתית של מגרעות בעץ. הכלי הימני משובח ויקר, השמאלי מתוצרת בית, ובסך הכל יעשה עבודה סבירה. אצל פול סלרס יש לפחות 3 תכניות שונות לבניה עצמית של ראוטר פליין. זה שבתמונה נבנה בהשארת הדגם בקישור.
למטה משמאל מקצועת חריצים Plough Plane, כלי המשמש ליצירת חריצים ארוכים וישרים. קיימים הפרשי מחירים גדולים בין כלים ידועים ומאובזרים, לבין כלים מדגם פחות מוכר ועם פחות אביזרים.
למטה מימין ספוקשייב, כלי בעל סוליה קצרה המשמש להקצעת משטחים קמורים, ועד רדיוס מסוים – גם קעורים. קיים גם ספוקשייב עם סוליה מעוגלת, שיתאים למשטחים קעורים בעלי רדיוס קטן יותר.
בתמונה האחרונה ציקלינה ישרה, ציקלינה מעוקלת ומחזיק לציקלינה בבניה עצמית. אלו כלים שעובדים בניצב לפני השטח, ומיועדים להחלקת מקומות בעייתיים שקשה להקציע בצורה אחרת, לדוגמא אזור עם צמיחה פראית של הסיבים, שמקצועה רגילה עלולה לגרום בו לקריעת סיבים. זה כלי פשוט וזול, קצת טריקי להשחזה.
מפסלות
מפסלות שטוחות, בעלות שוליים משופעים כדי שתוכלנה להיכנס לפינות צרות Bevel Edged Chisels, אפשר להתחיל עם 3 מפסלות ברוחב 6,12,25 מ”מ, אולי גם 18 מ”מ. המספרים האלה אינם תורה מסיני.
מידות נוספות – לקנות לפי הצורך. בתמונה גם מפסלת 3 מ”מ חדשה שקניתי כדי לנקות חריץ במסגרת של תמונה, ומפסלת 10 מ”מ ישנה שקיבלתי. אם יוצא לכם לדוגמא לחצוב הרבה גרזים ברוחב 15 מ”מ דווקא – קנו עוד מפסלת. יש מפסלות סבירות ב- 50-60 ש”ח לאחת ברמת תמורה הוגנת לכסף, ארבע מהן נראות כאן בתמונה, יש כאלה שעולות פי כמה. יש מי שהתמזל מזלו למצוא בכמה שקלים מפסלת ישנה במצב מצוין בשוק פשפשים.
מפסלות צרות לעתים מגיעות רק עם שוליים ישרים Mortise Chisels
מפסלות גילוף Gouge Chisel בעלות חתך מעוגל – קיימות במגוון גדול החל מרוחב המפסלת ועד מידת הקיעור שלה, ויקרות יותר, וכאן מוטב לחכות לצבירת ניסיון ולקנות אחת בכל פעם לפי הצורך והעניין
בתמונה השניה מקבת לעבודה עם מפסלות שנבנתה לפי הסירטון של סלרס, ולידה להשוואה פטיש ברזל חצי קילו
מסורים
המסורים בהם אני משתמש הם בסגנון יפני, כלומר מנסרים במשיכה, בניגוד למסורים המערביים המנסרים בפעולת הדחיפה. זה עניין של העדפה אישית והרגל, לא של מהות.
בתמונה – מסור דו צדדי ריובה 240 מ”מ, צד אחד לניסור עם הסיבים תוך הפרדתם Rip Cut, והשני לניסור בניצב לסיבים תוך חיתוכם Cross Cut, ומסור גב דוזוקי 240 מ”מ (אפשר 180 מ”מ) לניסורים עדינים של מחברים. שני אלה משמשים אותי לכל ניסור. המסור השלישי הוא מסור קשת Coping Saw, כלי שימושי אבל איני ממליץ על הדגם שבתמונה.
את קורת העץ שקניתי לבניית ארונית חדר האמבטיה, מסרתי לפריסה לנגר מקצועי בעל מסור קרייזיק. זוג המסורים היפניים בתמונה משמשים לכל ניסור אחר בסדנא הביתית. מי שמעוניין לשלב כלים חשמליים יקרים ולא קטנים, לסדנא ביתית מסור סרט יהיה כנראה שימושי יותר ממסור שולחן ביתי (“מסור קבלנים”).
חסר בתמונה מסור למתכת hacksaw, למקרים שצריך לנסר מוט הברגה או אביזר מתכת אחר.
המסורים בתמונות אינם ניתנים להשחזה. חלק (קטן) מהמסורים המערביים עדיין מיוצר כך שניתן יהיה להשחיז אותם, השחזת מסורים היא מיומנות נפרדת עם כלים המיוחדים לה.
שולחן נגרות
שולחן נגרות מסיבי הכרחי לנגרות מסורתית, בה חלק גדול מהעבודה נעשה בעזרת מסת הגוף. מידות הפלטה המינימליות 50/120 ס”מ, עדיף 60/150, גובה סביב 90 ס”מ אם גובהכם סביב 1.80 מ’. זוג מלחציים אחד בחזית, בצד שמאל אם אתם ימניים. מרווח העבודה סביב השולחן חשוב לא פחות.
מצורף קישור לסידרה בת 5 פוסטים על שולחן הנגרות שלי. ממש לא יצירת מופת מבחינת נגרות, אבל מספיק לצרכי.
באותם פוסטים פירוט והדגמה של תוספות ואילתורים, מקווה שתמצאו שימוש בחלקם.
בצילום אורח מכובד מדגים הקצעה תוך שימוש בשולחן המתואר בפוסטים לעיל. לדבריו יש לו בסדנא שולחנות גדולים יותר אבל בבית יש לו שולחן בגודל דומה לשולחן שלי, הביקורת העיקרית שלו היתה שחסכתי במלחציים והם קטנים מדי.
כלי השחזה
על השחזה כתבתי פוסט נפרד. יש שיטות רבות להשחזה והעצה הכי טובה שקיבלתי היא לבחור שיטה אחת ולהתמיד בה שנה שלמה.
בתמונות אבני וניירות השחזה, ושתי רמות של מוביל השחזה, יש גם מוצרים לא רעים ברמות הביניים.
אבן מים 1000/8000 לשימוש שוטף, אבן יהלום 325/600 למקרים קשים ועוד אחת בגריט 140 למקרים ממש קשים, ניירות מים 40-7000 בקפיצות של בערך פי 2 למקרים מעניינים, וגם ניירות יבשים באיכות גבוהה. כפי שכתבתי בפוסט הנפרד על השחזה – יש מי שיעדיפו להשחיז במערכות שונות לגמרי, וזה בסדר גמור.
כליבות
ידוע שאף פעם אין לנגר מספיק כליבות.
בתמונה הראשונה כליבות קטנות וקלות: כליבות יד אחת (הכחולות) בעלות מפתח של 15-20 ס”מ, שהן הכליבות שנמצאות אצלי בשימוש הכי הרבה. לידן כליבות F (האדומות), וכליבות עץ שכבר זכו לפוסט משלהן. בניית כליבות כאלה טובה גם כתרגיל בנגרות. להתחלה כדאי לשים יד על 4-6 כליבות במידות האלה. כליבות הקפיץ פחות שימושיות.
בתמונה השניה כליבות ארוכות ומסיביות יותר. גם כאן כליבות יד אחת וכליבות F, ולידן כליבות אלומיניום קלות שבניית כליבות דומות להן תוארה בפוסט קודם. יש פה משחק בין כליבות קלות, זולות ובעלות כח לחיצה בינוני, לבין כליבות יקרות ולעתים גם כבדות בעלות כח לחיצה של 200 קילו. לעניות דעתי לא כל מחבר צריך עוצמת לחיצה כזו, ומוטב להשקיע בהכנת החלקים ובהתאמתם על יבש כדי לא להזדקק ללחיצה כזו. לעתים בתיקון כסא, רק אחד הכיוונים מצריך לחיצה חזקה, והיתר – רק החזקה עד לייבוש הדבק. שיקול נוסף הוא משקל הכליבות. אם אתם מדביקים משהו עם עשר כליבות, יש הבדל האם משקל כליבה קילו או 3 קילו. מעבר למשקל מסוים כבר לא יהיה לכם נוח או אפילו אפשרי לסובב או להפוך את הרהיט.
הכליבה הכחולה יקרה יחסית, האחרות זולות יותר. להדבקת כיסאות מקובלת מידה של 50 ס”מ, אבל עדיף לקנות כליבה בעלת מפתח 60 ס”מ שמא תיתקלו בכיסא ברוחב 51 ס”מ שהכליבה לא תספיק לו. להתחלה שימו יד על 4 כליבות לפחות במידות אלה.
המידה הבאה היא סביב מטר, ואלה כבר כליבות כבדות ויקרות. פה כבר כדאי לשקול לבדוק למי מחבריכם יש כליבות כאלה, ולשאול ממנו בפעמים הנדירות שתבנו משהו מספיק גדול.
באורכים גדולים יותר – כליבות מסילה מאוד כבדות ויקרות שאין לכם פיזית מקום בבית בשבילן, וכליבות צינור אליהן ניתן להבריג צינור באורך בלתי מוגבל, כמו זו הכתומה הנראית בתמונה השלישית.
שופינים
בתמונה הבאה, משמאל למעלה זוג שופינים בעלי שיניים בודדות וגסות Rasp, להורדה של חומר רב בעץ, ושני שופינים בעלי צלעות File לעבודה עדינה בעץ, ולעבודה במתכת. שני הסוגים מגיעים במידות שונות, בדרגות חיספוס שונות, ולחלקם צד אחד שטוח ואחד קמור. השופין השני מלמטה בחתך מלבני, אחת מצלעותיו הצרות חלקה כדי שלא לפגוע בעץ, והוא שימושי גם להורדת חומר עדינה להתאמת מחברים. להתחלה – קנו שופין אחד גס ואחד עדין.
אחד מהשופינים מימין בחתך עגול בקוטר 10 מ”מ, והשני בחתך משולש, שניהם משמשים להתאמה של חורים בעץ. אלה כלים מאיכות בסיסית ואתם לא צריכים אותם להתחלה. צריכים לשייף מבפנים קדח בקוטר 8 מ”מ ואין לכם שופין מתאים? קחו דיבל בקוטר 6 מ”מ, לפפו עליו נייר לטש והנה לכם שופין לעת מצוא.
מקדחות
על מקדחות ידניות כבר כתבתי כאן, ועל ראשי מקדח כאן
יש בין חברי כאלו הקודחים עם מקדחות ידניות, ומשחיזים את ראשי המקדח כשצריך. אני פחות הסתדרתי עם כלים אלה, ומעדיף לקדוח בכוח החשמל.
יש המשתמשים במקדחת עמוד, היא תקל עליכם את החיים אבל אין לי כלי כזה.
לסיכום
כאמור זו דעתי האישית לגבי כלי הנגרות המסורתית המומלצים להתחלת העיסוק בתחביב הממכר הזה. ראו רשימה זו כהזמנה לדיון ולהצעות אחרות מצד מי שנקודת המבט שלהם שונה – חובב מצויד ואו מנוסה יותר ממני, מורה או נגר מקצועי
לתוכן זה נכתבו 0 תגובות