טיון דביק INULA VISCOSA

בהכנת המדריך השתתפה גם שירה עוזרד.

הטיון הדביק בדרך כלל לא מגודל באופן יזום בגינות פרטיות. כלומר, הוא כן גדל, אבל בדרך כלל גננים נלחמים בו ועוקרים אותו בכל פעם שמופיע.

הטיון הדביק הוא צמח רב שנתי. הוא גדל בדרך כלל בצידיי הדרכים, בשולים של שלוליות חורף, בתעלות, בערימות עפר ובמקומות בהם האדמה לחה.
עליו דקים ומאורכים, הם שעירים ודביקים. בדרך כלל הוא מתחיל לפרוח ובאביב ופורח עד הקיץ. פרחיו הם צהובים וקטנים ולכל צמח יש הרבה פרחים.
סימן ההיכר הכי בולט של הטיון הוא הריח החזק והייחודי.
ניתן לעשות שימוש רפואי בכל חלקי הצמח למיטב ידיעתנו.
לא ידוע לנו אם הוא ניתן למאכל.

האגדה מספרת שענפי טיון דביק אשר תלויים בחדר, מושכים זבובים ויתושים ואלה נדבקים לעלים, והנה לנו גם מלכודת טבעית וגם “הוכחה” למקור השם.

הטיון אהוב במיוחד על ערבייי הארץ שאומרים שהוא מרפא ארבעים מחלות ומכאובים, או שניתן להפיק ממנו ארבעים תרופות למחלות. לא ידוע מה הפתגם המדוייק אבל הכוונה ברורה.

גם הטיון הדביק מתחרה על הכתר של מלך צמחי המרפא.
מייחסים לו תכונות מרפא רבות וטובות לבעיות נשימה, חיסול תולעי מעיים, חיטוי חלל הפה, הורדת לחץ דם, איזון סכרת ועוד ועוד.
שריטות וחתכים מדממים, מרפאים באמצעות עלים ירוקים שנקטפו זה עתה. מדביקים את העלים הדביקים על הפצע וחובשים בתחבושת.
תמצית עלים שלוקים משמשת לטיפול בעור יבש.

רצינו להכין את המדריך הזה כחלק מתחרות מתכוני הליקוט.
סיבה נוספת היא שבאמת כדאי להכיר את הצמח הזה, וכמה קל להכין ממנו משחה פשוטה לרפואה עצמית.
ועוד, השימוש בצמח הזה מתחבר לנו באופן ישיר ופשוט לכמה עקרונות פרמקלצ’ר וזה מגניב: שימור אנרגיה, שימוש בקצוות (זוכרים איפה הוא גדל?), פתרונות איטיים וקטנים, הקטנת הפסולת, ריפוי עצמי מתחבר לנו גם לויסות עצמי וקבלת משוב ועוד.

עד כאן ההקדמה. אז על מה המדריך?

על הכנת משרה של טיון דביק בשמן זית.

ציוד נחוץ:
מספריים/מזמרה
קערה
בד טטרה לסינון
צנצנת ומכסה מעוקרים

חומרים נחוצים:
טיון דביק
שמן זית

רמת קושי:
קל

וניגש לעשייה…

שלב ראשון

1. בשלב הראשון- קוטפים את עלי הטיון הדביק הירוקים. שימו לב לקטוף עלים נקיים, ללא קורי עכבישים, ללא כנימות, לא מצידי כבישים ראשיים מלאי פיח וכו’. נשים לב להתייחס לצמח בכבוד, ולקטוף בצורה כזאת שתאפשר לצמח להתחדש ולשגשג בעתיד.

שלב שני

2. בשלב השני- בעזרת מספריים או מזמרה נחתוך את העלים לגודל קטן

שלב שלישי

3. בשלב השלישי- אם עוד לא עיקרנו, זה הזמן לעקר את הצנצנת והמכסה. לאחר שאלה מתייבשים לחלוטין, נכניס את העלים לתוך הצנצנת ונדחוס. כמות העלים תהיה בין 1/2 ל- 3/4 מגובה הצנצנת.
את העלים נכסה בשמן זית איכותי.
כאן כדאי לשים לב לשני דברים:
* שהצנצנת תהיה מלאה בשמן זית.
* שכל העלים יהיו מכוסים בשמן זית. עלים שלא יהיו מכוסים, סביר להניח שיעלו עובש או יתחמצנו.

שלב רביעי

4. שלב רביעי- נניח את הצנצנת על אדן החלון לשבועיים כך שהיא תהנה מאור השמש.
אפשר גם להאיץ תהליך זה על ידי הנחת הצנצנת בעמידה, פתוחה, בתוך סיר עם מים חמים עד חצי מגובה הצנצנת ולהרתיח את המים כחצי שעה. לשים לב שהמים לא יקפצו אל תוך הצנצנת ויתערבבו עם השמן.

שלב חמישי

5. שלב חמישי- כעת, שהשמן מוכן, והאיכויות הרפואיות של הטיון עברו אל השמן, נפרוס את בד הטטרה על הקערה (בצד הקעור שלה).
את השמן המוכן נשפוך אל הבד יחד עם העלים הקצוצים. בעצם עכשיו אנחנו רוצים לסנן את השמן מהעלים. הבד יתפקד כמסננת.
נעטוף את כל התכולה של הצנצנת בבד, ונסחט את השמן אל הקערה היטב היטב.
כל טיפת שמן שנוציא מכאן היא בעצם אוצר.
כדאי לשים לב שהבד יוכל להכיל את כמות השמן והעלים.
אפשר לעשות את החלק הזה בכמה שלבים אם אין בד מספיק גדול.
(אנחנו מיחזרנו בד של סדין שיצא מכלל שימוש כי לא היו לנו טטרות בהישג יד)

שלב שישי

6. שלב שישי- נחזיר את השמן המסונן אל צנצנת נקייה (אפשר גם לאותה צנצנת אם אין בה עלים ושאריות נוספות).
נצרף לצנצנת פתק/מדבקה עם שם השמן ותאריך הכנה/ תאריך תפוגה.
אם הצנצנת והמכסה עוקרו כראוי, השמן יהיה טוב לשנה הקרובה לפחות.
לאחר כשנה כדאי להריח ולבדוק האם התחמצן.
כדי להיטיב עם השמן, רצוי לשמור אותו במקום שאינו חשוף לקרני השמש באופן ישיר.

לסיכום

השמן הזה יוכל להיות טוב לשימוש גם באופן ישיר על העור- לריפוי וחיטוי פצעים פתוחים.
זהו מקור חזק לחומר רפואי נגד זיהומים.
בנוסף השמן יהיה טוב גם למריחה על עור יבש ומבוקע (כמו שיש לפעמים בכפות הרגליים, מרפקים וברכיים).
ניתן גם להשתמש בשמן הזה לטיפול בטחורים חיצוניים.

ולבסוף.. אם תבקשו יפה, נשמח לשתף אתכם גם במתכון להכנת משחה נהדרת מהשמן הזה, לאותם הדברים,
פשוט לפעמים קל יותר להתנהל עם משחה ולא עם שמן נוזלי.

רפואה שלמה