מאמר זה נכתב לכבוד תחרות מאמרי הליקוט של בידיים

יכולתי לחשוב על כל מיני מתכונים ממש נפלאים –

על הבקילה של אמא שלי ועל איך אני עושה אותה מסלק בר וחוביזה (ואמא שלי אומרת זה בכלל לא בקילה). או על המתכון הקלאסי של הלוף והחומעה, בגרסה הכורדית שלו

אבל בתכלס,

מה שאני עומד לחשוף בפניכם הוא הטריק הכי פשוט והכי חשוב שתלמדו בליקוט.

אחרי שתקראו אותו, בטח תגידו לעצמכם, נו אז מה…. כבר ידעתי את זה….

אבל החוכמה היא לא רק לדעת… היא לעשות.

בגלל שאני מדריך ליקוט, בעיקר למשפחות עם ילדים, אני כל הזמן מחפש דרכים להכניס את המזון המלוקט למטבח. עם ילדים זה לא תמיד קל, ולא כולם זורמים על מאכלים ירוקים מפוצצים בעלים. תכלס גם לאשתי לפעמים נמאס מכל הירוקים שאני דוחף לכל מקום. אז אני מפתח טכניקות להיות עם ולהרגיש בלי.

המתכון, או יותר נכון – הטכניקה, שאני עומד לתאר כאן, נעשית אצלי בבית כל יום, מקסימום פעם ביומיים. והיא משדרגת לי את כל האוכל, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינת טעם. וכמה שהיא איכותית, ככה היא פשוטה.

מוכנים?

אז ככה.

כל יום בבוקר (או בכל יום שאתם מבשלים משהו- אצלנו פשוט זה קורה כל יום) אני מעמיד סיר עם מים על הגז ודוחף פנימה את כל העלים האכילים שאני מוצא בחוץ. אני אשתדל לקחת מגוון רחב ככל הניתן ולבחור בעלים היפים. אבל בתכלס. גם עלים מכוערים יעבדו, גם גבעולים וגם שורשים. העיקר שיהיה הרבה ומהכל.

אני מבשל את המרקחת הזו במשך של כ20 דקות עד חצי שעה. מסנן את העלים ושומר את הנוזלים.

וזהו

קיבלתי ציר מלוקט, מים ירוקים-צהבהבים, מלאי טעם וחיות. הצבע הירוק מעיד על כך, שהרבה מהכלורופיל מהצמח עבר למים, יחד עם הברזל הסידן ותכלס רוב המינראלים, שהם מסיסי מים, וכן הויטמינים מסיסי המים, כמו הקומפלקס B.

ומה אני עושה עם הציר הזה? הכל

ציר למרק – זה הברור מאילו. והמחמאות שתקבלו על “העומק” של הטעם במרק, יספרו לכם שעשיתם משהו נכון. תמיד אנשים שלא רגילים לבישול כזה, שואלים אם הוספתי אבקת מרק. אז זהו, שלא.

אבל גם אם אני מבשל אורז או פסטה, אני אבשל במים הללו. כך שגם אם אתם נותנים לילד ארוחה פחות מושקעת מבחינה תזונתית, תקבלו שידרוג תזונתי משמעותי. ואז גם ילד (או אבא) שלא אוכל עלים באוכל, יוכל להנות מהרבה מיתרונות התזונתיים של אכילת עלים.

אפילו אם אתם אופים לחם, השתמשו בציר הזה במקום בסתם מים. הלחם יוצא נהדר ובטעם עשיר.

לסיכום

באיזה צמחים להשתמש?

אני בעיקר משתמש בנפוצים ביותר; החוביזה, הגדילן (על קוציו ושורשיו), הסירפד, העולש והסלק, ככה גם כל לקט מתחיל יכול להיעזר בטכניקה הזו. אבל כמו שכתבתי לעיל, אפשר להשתמש בכל הצמחים האכילים. אפילו שיבולת שועל, שלא נחשבת לעלה אכיל, יכולה להיכנס פנימה ולתרום את חלקה!

מומלץ להוסיף לציר עלי חומעה, חמציצים וסרפד. החמציצים והחומעה (אפשר גם מיץ לימון-אחרי הבישול) משפרים את ספיגת הברזל והסידן. והסרפד ידוע כמשפר ספיגה גם הוא .

בתאבון