קצת היסטוריה להתחלה

מי שמבקש עידוד והדרכה לנטיעת עץ מוזמן לגלול מטה לתכל’ס.

הרעיון לנטוע כמות גדולה של עצים בערים, צץ אצלי ב- 2007. ניסיתי להביא יכולות ניהוליות ועבודה “מלמעלה למטה” לתחום שלא היה צריך להמציא בו כלום, החל מ- Million Trees LA ועד יוזמות מקומיות שהיו פה לפני כמו “מיליון עצים לגוש דן” ו”התנועה לייעור עירוני”.

הפרויקט שנקרא לימים “עץ נולד”, חילק לבסוף כ- 15,000 שתילי עצים לנטיעה בחצרות הבתים, רובם סביב ט”ו בשבט בשנת 2009 ומיעוטם בשנת 2010, ולאחר מכן נסגר. מה שנותר היו עצים שנקלטו בחצרות בתים וכמה שנים אחר כך נכרתו כיוון שהפריעו לעבודות בניה, כמה עשרות עצים בוגרים שנשתלו במסגרות אחרות, דף מבולגן באתר החברה להגנת הטבע שזכה לאיזכור בחוברת “מילה טובה” ללימוד הבנת הנקרא לתלמידי כיתה ד’ עד שירד מהרשת, ואימיילים שהמשיכו להגיע במשך שנים.

תודתי הרבה נתונה לכל האנשים והגופים שסייעו ואשר בלעדיהם הפרויקט לא היה קם. גם אם אכתוב כאן גם דברי ביקורת הם אינם מכוונים אישית נגד אף אחד, וממילא לא אזכיר שמות ותפקידים. פרויקט “מלמעלה למטה” העושה שימוש במנגנונים קיימים, וכן ניסיונות לגייס מימון מקרנות ומגופים ציבוריים, מחייבים גם יכולות פוליטיות ולא רק ניהוליות. אי ההצלחה היא שלי בלבד, היא חלק מהחיים כיוון ש”מי שלא עושה לא טועה”, וממשיכים הלאה.

כותרת כמו “מאה אלף עצים לתל אביב” מחייבת משתלה מתאימה. ביום עיון במשרד החקלאות פניתי לעובד הקרן הקיימת שלבש חולצה מכופתרת בעוד חבריו לבשו חולצות טי, ומכאן התגלגלה סידרת פגישות עד יו”ר קק”ל. חלוקת כמות עצים מחייבת מנגנון, ולחברה להגנת הטבע אשר הפעילה בזמנו קהילות עירוניות כמו זו שהתנדבתי בה בתל אביב, היתה יכולת לארגן אירועים. לעיריית תל אביב (וגם לאחרות) היו רצון טוב, משתלה ויכולת לממן הובלות ופירסום. תודה לענת ואשכול נבו על השם “עץ נולד”, ולרביד רובנר על הלוגו.

והיכן נוטעים 100,000 עצים בשטח עירוני? בזמנו טענו העיריות שהן נוטעות עצים בכל שטח ציבורי שאפשר (ומאז מצאו עוד הרבה שטחים שלא חשבו עליהם). צילומי אוויר של גוש דן הראו שטחי אדמה גדולים בחצרות הבתים, ולשם כוונה השנה הראשונה של “עץ נולד”.

לקק”ל התמחויות מקצועיות ייחודיות בהנבטה ובייצור מיליוני שתילים לייעור, אולם אלה “זריעים”, שתילים פצפונים המחייבים טיפול מקצועי כדי שייצא מהם עץ שישרוד בתנאי העיר. המלצת משרד החקלאות היתה לחלק שתילים שגובהם יותר מ- 2 מ’, בעלי גזע מעוצב באופן מקצועי, זמן ייצורם שנתיים לפחות, ומחירם בשוק היה כ- 200 ש”ח. ייצור מיליון עצים עולה כסף בתשומות עבודה וחומרים, על מילתו של בחור צעיר עם ברק בעיניים שהגיע מחוץ למערכת, שבעוד שנתיים יהיה לו מנגנון לחלק לציבור את השתילים חינם אין כסף. בנוסף, ייצור כמות כזו היה מפיל את שוק המשתלות הפרטיות, ממנו מתפרנסים רבים וטובים. לכן תרמה קק”ל אותם שתילים קטנטנים, שיתרונם באפשרות להובילם ביד ולשתול לבד, וחסרונם בצורך בטיפול מקצועי אוהב וממושך כדי שישרדו בתנאי העיר.

את הפוליטיקה כבר הזכרתי, וכך מצאתי עצמי גורר את מנכ”ל החברה להגנת הטבע לפגישת פיוס עם יו”ר קק”ל, רק כדי לגלות שבוע לפני אירועי הנטיעה כתבה בעיתון מרכזי התוקפת את קק”ל על “ביזבוז מים”, וניסיון לבטל אירועי חלוקה. אל דאגה – בציפייה לאיזו התנגשות בין שני ענקים אלה כאשר השתילים ואני באמצע, נמשכו מראש השתילים שתרמה קק”ל, שכנו לבטח במשתלת עיריית תל אביב, ומשם יצאו רק בתיאום אישי איתי. אירועי החלוקה פורסמו טרום פייסבוק דרך כל מיני רשתות שכונתיות של ועדי הורים ופעילים שכונתיים, ואלה גם דאגו למתנדבים בנקודות החלוקה.

בהמשך היו ניסיונות מלווים בניירות עמדה ומצגות, לגייס מימון מקרנות פילנתרופיות מקומיות וזרות, ומגופים ציבוריים, פגישות עם ראשי ומנכ”לי עיריות, בכירים במשרדי ממשלה ובמינהל השילטון המקומי, ואירועי חלוקה ושתילה עצמאיים, ועם הזמן המשכתי הלאה.

לסיכום פרק ההיסטוריה, 4 תמונות מאירועי חלוקה ושתילה במסגרת “עץ נולד”. התות הפקיסטני בתמונה החמישית השתתף באירוע ט”ו בשבט שכונתי בו נעשתה הזמנה מרוכזת ממשתלה, ועץ ההדר הענק בתמונה האחרונה ניטע מתרומה נדיבה במסגרת אחרת

 

 

 

 

 

עד כאן מה שהיה. ולמי שרוצה לטעת עצים:

למה לטעת עצים, ולמה דווקא בערים?

• הצללת חצרות הבתים והמדרכות להקטנת אפקט “אי החום העירוני” וליצירת מרחב נוח לשהייה ולהליכה.

• קיבוע פחמן דו–חמצני לסיוע במאבק בהתחממות הגלובלית.

• חסכון באנרגיה על ידי הצללת הקומות הנמוכות בבניינים.

• שיפור איכות האוויר על ידי ייצור חמצן וספיחת מזהמים שונים כגון פיח ואבק.

• שיפור הנוי ומראה המרחב העירוני.

• טיוב הקרקע וסיוע בחלחול מי נגר עילי למי התהום.

• עידוד פרויקטים ייחודיים כנטיעת עצי פרי בעיר, “עיר אכילה“, שיקום נוף ראשית ההתיישבות ע”י איסוף זרעי עצי מורשת, נטיעת עצים מושכי ציפורים, ושימור המגוון הביולוגי של עצי הארץ.

 

היכן אפשר לטעת:

• בחצרות הבתים, בתיאום עם ועד הבית

• בשטחי ציבור, מקום שנדרש תיאום ובדרך כלל גם ביצוע ע”י העירייה – במדרכות רחבות בהן התשתיות מאפשרות זאת, שטחים ירוקים, חצרות מוסדות ציבור ואפילו באיי תנועה

למה קשה לעצים להיקלט, להתפתח ולשרוד בחצרות עירוניות?

• טיב הקרקע. אדמת העיר מלאה פסולת בנין, ודורות של אנשים ומכוניות שעברו עליה הביאו להידוק הקרקע. עצי רחוב, גדולים במידה או שתיים מעצי חצר, ניטעים כיום במדרכות רחבות רק אחרי תכנון הכולל בדיקת התשתיות העוברות במקום, ומקום לבית שורשים בנפח אופטימלי. לעתים תראו גומה רחבה סביב העץ ומתחתיה החלפת כמה מ”ק קרקע, לעתים מבנה כלוב תת קרקעי שיאפשר לשורשים להתפתח מבלי להרים את המדרכה.
• טרפת התמ”א ובעקבותיה הריסת הבניין והקמת מרתף חניה בקו אפס, ואפילו שיפוצי בתים בהם תוספת מקומות חניה או אפילו מקום לפיגום זמני, מביאים לכריתת עצים. כבר ראיתי עצי פרי מפוארים שעלו 600 ש”ח לעץ ונשתלו בחצרות שיכונים בתרומה פילנתרופית, ונעקרו שנה אחר כך כדי לסלול מגרש חניה.
• שתילי עצים עדינים וקטנים מדי, שנרמסו ונפגעו

על עצים לנטיעה בחצרות בתים לעמוד בכמה קריטריונים:

• גודל לא גדול מדי בבגרות
• שורשים לא אגרסיביים
• מופע יפה
• רצוי אבל לא הכרחי: עצים מקומיים, עצי פרי

הנה רשימה שהוכנה ע”י מומחים, של עצים המתאימים לחצרות בתים בגוש דן וסביבתו:

 המלצות למיקום עץ בחצר בית, תוך התחשבות בנקודות הבאות:

• מיקום השתיל יתחשב בקוטר נוף העץ בבגרותו
• יינטעו עצי צל בחזית המגרש, להצללת המדרכה לרווחת הולכי הרגל. לתשומת לב לשמור מעבר פנוי בגובה 2.5 מ’ מעל המדרכה אחרת תזכו לביקור הפקחים העירוניים
• מדרום לבניין יינטעו עצים נשירים, לסיוע בחימום סולרי פסיבי בחורף
• עצים לא יינטעו קרוב מדי לקווי תשתית בכלל ולקווי ביוב בפרט
• עצי פרי “מלכלכים” ועשויים להקים עלינו את הרשות המקומית, ולכן יינטעו במקומות בהם הפרי ייפול רק בתחום החצר.
• ולהבהרה – איש מקצוע (אגרונום, גנן, אדריכל נוף) שיבקר בשטח, יידע להתאים את העץ הנכון למקום, יותר מכל המלצה כללית שתקבלו כאן בו בכל מקום אחר ברשת

ועכשיו גשו למשתלה הקרובה לביתכם, קנו שתיל, שנוררו מעדר, בקשו הנחיות שתילה, דישון והשקיה המתאימות לשתיל, ולכו לעבוד. לא חייבים לנטוע דווקא בט”ו בשבט, אפשר לאורך רוב השנה, אולי בהסתייגות “לא בשיא הקיץ ולא בשיא החורף”.

גודל השתיל המינימלי המומלץ הוא 8 ליטר, שתיל כזה ניתן להובלה בכל רכב פרטי. העיריות נוטעות עצים בקוטר גזע “3 לפחות, יקרים יותר ודורשים הובלה בטנדר פתוח ושני ביריונים להרים את העץ ולחפור בור מתאים. ככל שתקנו שתיל גדול יותר ממשתלה מקצועית יותר, יגדלו סיכויי שרידות העץ ותקבלו עץ בוגר מעוצב מקצועית וחזק יותר.

התארגנו נכון – התחילו בקטן וודאו שאתם משיגים שתילים גדולים מספיק, נוטעים אותם נכון ומוודאים שמי שנטעתם בחצרו מטפל בעצים כמו שצריך. זה יותר חשוב מאשר הצהרה על כמויות. בהמשך כמאמר הפתגם “אם אתה רוצה להגיע מהר, לך לבד. אם אתם רוצים להגיע רחוק – לכו יחד”. התחברו עם כל מי שאתם יכולים – חברים, שכנים, עיריות, עמותות וגופים ציבוריים. בהצלחה