בפוסט הקודם תוארה תחילת הקמת הגינה הקהילתית.

כחצי שנה מתחילת העבודות, זמן לעדכן ולשתף ידע ולקחים מתהליך הקמת הגינה.

התירס שהחל לתפוס גובה באחת הערוגות, הזכיר לנו את If you build it, they will come – מהסרט “שדה החלומות” – אם יש לכם רעיון, הגשמתו הפיזית תביא את הפעילות אליה. הרשומה הפעם לא תעסוק בגינון נטו, אלא במינהלות, לוגיסטיקה ופעילות קהילתית.

לוגיסטיקה, או השגת והובלת חומרים וכלים

לוגיסטיקה היא עניין רציני, או כפי שאמר נפוליאון – הצבא צועד על קיבתו. הבירוקרטיה הצה”לית שלחה מהנדס בניין עתודאי להשלמה חילית של קציני תחזוקה (נדמה לי שהמונח הרשמי היום הוא קציני לוגיסטיקה), והסמיכה אותו להוביל שיירות, להזמין אפסניה ואפילו לקבל אספקה בהיטס. בכל מקרה מהנדס “מתוכנת” לפתור בעיה גדולה על ידי חלוקתה להרבה בעיות קטנות וברות טיפול. לענייננו – מה צריך להשיג, איך, מתי, ואיך תיעשה ההובלה.

קיבלנו כאמור מעיריית תל אביב באלות אדמה וקומפוסט, חיבור מים, מחשב השקיה, צנרת ואביזרים, ואת רוב כלי העבודה. העירייה מחלקת לגינות הקהילתיות שתילים פעמיים בשנה, בעיקר ירקות חורף וירקות קיץ.

את העץ לערוגות צריך היה למצוא לבד. מה שבתוך מכולות האשפה מחוץ לאתרי בניה הוא כמובן מקור אפשרי, בתנאי שהעץ לא מוכתם בבטון, בשמן או בחומרים לא מזוהים, שהרי ענייננו פה בגידול ירקות למאכל.

הקהילה נרתמה ופקחה עיניים. פעם שכנה שראתה מחלון דירתה פריקת ארגזי ציוד לחדר כושר, פעם שכן שראה משטח ענק ונקי באתר בניה וביקש רשות מנהל העבודה לקחת אותו, ופעם קרטון של מקרר לבידוד הערוגה מהקרקע.

כמעט כל מה שהשגנו לגינה, היה במרחק הליכה, ובהתאם נעזרנו בעגלות משא מתקפלות, ומדי פעם גם באופניים. היו כמובן גם נסיעות במכונית למשתלות מחוץ לעיר לקבל או לקנות שתילים.

שכונת ילדותי משנה פניה, וזכתה בעירייה לכינוי “נווה תמ”א”. בית אחר בית מתפנה מיושביו, אחרי המובילים מגיעים כורתי העצים ועוקרי הצמחיה, והפועלים המפרקים מהבניין כל פריט בעל ערך או בר שימוש חוזר. יש קבלנים המגדרים בשלב זה את החצר, ומתקינים דלת בת נעילה בכניסה ללובי, ויש בתים לא מגודרים בהם זורקים הפועלים את החלונות לחצר כדי לנפץ את הזכוכיות לפני פירוק האלומיניום. חוויה מיוחדת זימן לנו ביקור באחד הבתים שנפתח לציבור לכמה ימים כגלריית “פופ אפ”, למיצגים אומנותיים בתוך חללי הדירות המפורקות.

אחד ה”סיירים” שלנו התמחה באיתור בתים כאלה בטיוליו היומיים עם הכלב, ובמציאת העיתוי הנכון, רגע לפני שהבאגר עולה על הבניין להורסו, לראות מה נותר אחרי שהקבלנים פירקו כל מה שרצו. לצד מקלות מטאטא להדליה, ודליים להעברת אדמה וקומפוסט, מצא גם עציצי ענק. נזקקנו לעזרת הפועלים שפירקו את הבניין להפוך את העציצים לריקון הטוף ומצע הגידול, כדי שנוכל להעמיס על העגלה להובלה לגינה הקהילתית. אחר כך חזרנו עם דליים ועגלה כדי “לכרות” את הטוף למילוי חוזר של החצי התחתון של הכדים, מעליו מילאנו אדמה מעורבת בקומפוסט.

גם לכל אחד מאיתנו בבית יש פריטים שנוכל לתרום באופן קבוע או זמני. לבית שלכם קנו כלים טובים, בגינה הקהילתית הסתדרו עם מה שיש. הכלים לא יהיו תחת ידכם כל הזמן, יאוחסנו במחסן שלחצי שכונה תהיה גישה אליו, או יושארו בחוץ. למודי ניסיון מ- 3 שנים של הפעלת ספריית רחוב, חוסרים הם חלק בלתי נפרד מחיי הרחוב, וכך גם מקרי ביזה שיטתית. משפך ישן ללא מזלף, דלי עם חור (ספונג’ה כבר לא תעשו איתו, אבל הוא טוב מספיק להובלת אדמה), צינור השקיה בלי מתאם לברז, מסור ידני ישן. את המברגה הביאו מהבית רק כאשר צריך אותה לאותו יום, והחזירו מיד לאחר מכן.

בתמונות הובלת משטחים וכד ענק בעגלות, וצנרת השקיה שתרמה העירייה תלויה על כידון האופניים, עד שלא ניתן היה לרכוב עליהן והולכתי אותן כל הדרך חזרה.

מה שצריך ולא נמצא במרחק הליכה, או לא ניתן להובלה עצמית

בתחילת הקמת הגינה שמחנו והתרגשנו לקבל מעיריית תל אביב באלות אדמה וקומפוסט. בלהט האירוע לא הקדשנו מחשבה למקום הפריקה, וזו נעשתה בחזית הגינה לרחוב הסמוך, במקום אליו הצליח להגיע המנוף בעת ההובלה.

לאט לאט, ערוגה אחת אחרי רעותה, כמה מתנדבים בכל פעם, עברו כמה טונות אדמה וקומפוסט לערוגות שנבנו. כמה חודשים אחר כך החלו להגיע תלונות מהשכנים על הבאלות שנותרו בחזית הגינה ונראו להם לא אסתטיות. עם התלונות התחלנו למצוא בתוך הבאלות שקיות צואת כלבים, קופסאות מזון חתולים וסתם אשפה. הגיע גם הזמן לתכנן ולבנות את חזית הגינה לרחוב הסמוך, ונערכנו להעברת כשני טון אדמה וקומפוסט שנותרו, אל החלק האחורי של הגינה – שם לא יפריעו לאיש.

לא כולנו בנויים לעבודות כאלה, גם אצלי עברו שנים ארוכות מאז שאיזה ערב בבסיס צבאי החלטנו כמעשה קונדס להרים ולסובב אוטוביאנקי חונה ב- 180 מעלות. בקהילה פעילה יש מקום לכולם, ושמחנו למצוא שכנים, גם מחוץ למעגל הפעילים בגינה, שנרתמו לסייע פיזית כשהיה צריך.

תיאמנו כמה שכנים חסונים לאחד מבקרי שישי, ו- 7 אנשים העבירו אותם 2 טון אדמה בדליים לבאלות ריקות שהונחו במרחק 30 מ’, תוך חצי שעה.

כשתיכננו את חזית הגינה לרחוב, הונחו כמה ערוגות ריקות לבדיקה, ודי מהר התברר שצריך להזיז את הסלע משמאל, שמשקלו המשוער 300 קילו. שלושה שכנים חסונים, לום ומכוש להרמת אחד מקצות האבן, והסלע זז חצי מטר הצידה.

ההובלה הבאה של באלות אדמה נעשתה דרך חצר אחד הבתים הסמוכים כדי שאפשר יהיה לפרוק ישירות לאחורי הגינה הקהילתית. תודה לעירייה על תיאום יום ושעה מדויקים להובלה, ולשכנים על פינוי מכוניותיהם מהחניון.

למזלנו נמצאים בחורשה מזה זמן 3 קומפוסטרים פעילים והגינה הקהילתית נהנית מתוצרתם, אנו מקווים שייחסכו לנו הדאגות להשגת והובלת באלות קומפוסט בהמשך.

אמנות ויצירתיות

יש מי שיהנו מעבודה פיזית נטו, יש מי שמבינים בנגרות או בגינון, ויש מי שנטייתם יותר ליצירה. תנו לכל אחד ללכת לפי המנגינה שלו – הגינה והקהילה ייצאו נשכרים.

בתמונות עבודות מעשה ידיהם של השכנים\ות – אריה הכין דמויות ציפורים וחתולים מאלומיניום צבוע, דורית ציירה שלטים על גלמים של מטקות, נדב בנה תיבות קינון ממדפים ישנים שתרמה שירה, וילדי השכונה שמחו למלא במבוקים וזרדים במלון חרקים שנבנה על בסיס תיבת יינות ישנה

קניות, וייצור עצמי של שתילים

תמיד יחסרו פריטים קטנים – ברגים לבניית ערוגות, שקיות לכיסוי פירות לבל ייפגעו ממזיקים, שתילים שאין במשתלה העירונית, כלי עבודה שאינם ברשימת הכלים שהעירייה תורמת, כמו כפות שתילה וצינור מים. החזיקו קופה קטנה, בדקו מה צריך לקנות, מתי והיכן.

קופסה של 1,000 ברגים 4/40 קנינו ב- 70 ש”ח בחנות מתמחה בדרום העיר, 7 אג’ לבורג במקום 30-40 אג’ לבורג בקניה בכמות קטנה בטמבוריה השכונתית, ערוגה בודדת עשויה לצרוך כמה עשרות ברגים. שתילים נוספים נקנו במשתלה שאחת השכנות עובדת בה. שקיות לכיסוי פירות נקנו בעליאקספרס, ואביזרי חיבור לצנרת – בטמבוריה השכונתית.

בחצי שנה הוצאנו כ- 1,000 ש”ח, שהתחלקו בערך שליש לשתילים נוספים על אלה שקיבלנו מהעירייה, שליש לאדמת גן שנתקענו בלעדיה באמצע קורס הגינון (למעשה מצע שתילה בשקים, זה לא רעיון רע להחזיק בכל מקרה כמה שקי מצע גידול – תצטרכו אותם לכל סוג של ערוגה אנכית, למגשי הנבטה ואפילו לשתילה בכדים), שליש לכל היתר – ברגים, מתאמים לצנרת השקיה, מנעול לארון הכלים, ושאר פריטים קטנים).

אחד מתוצרי קורס הגינון היה לימוד איסוף והנבטת זרעים וריבוי ייחורים, במחשבה לייצר לעצמנו חלק מהשתילים בהמשך. מומלץ גם להשתתף במפגשי החלפת זרעים עם גינות שכנות.

 

קורס גינון

זכינו לארח אצלנו בגינה קורס גינון שהועבר ע”י עמותת גינות קהילה בישראל, בסיוע עיריית תל אביב. המודל לפיו עובדת העירייה הוא הוצאת הזמנת עבודה לעמותה על מלוא עלות הקורס, המשתתפים בקורס משלמים את חלקם היחסי לפי הקיבולת המלאה של הקורס, כך שהעירייה משלמת בפועל רק את ההפרש בין כמות הנרשמים לכמות המקסימלית.

מטרות הקורס היו העשרת התושבים בנושאי חקלאות עירונית, גינון ביתי וקיימות, ומשיכת פעילים חדשים לגינה, ויצירת קהילה סביבה.

בקורס היו 5 מפגשים, ובו למדנו על הקמת ערוגות שונות (נו-דיג, דאבל דיג). ריבוי צמחים (ריבוי מיני, ריבוי וגטטיבי, שמירת זרעים ואיסוף ייחורים). סוגי האבקה, ויצירת גינה מושכת מאביקים. מצע מנותק, גידול במרפסות. קומפוסט. תחזוקה והתמודדות עם מזיקים.

תודה לקובי פלומבו על התמונות.

כמה חודשים אחרי כתיבת שורות אלה, העלה משרד החקלאות מדריך מצויין ומקיף לטיפול בגינה הקהילתית. מאוד מומלץ להוריד את הקובץ, לקרוא אותו, ולחזור ולעיין בהתאם לעונות השנה ולגידולים המשתנים.

לסיכום

אחרי כחצי שנה, הגיע הזמן לעבור פאזה.

הגינה הקהילתית קיימת, הוכשר גרעין פעילים ונקבע יום עבודה שבועי קבוע. הקמת ערוגות נוספות תיעשה טיפין-טיפין, ללא לחץ, והדגש יעבור לטיפול גנני, לאחזקה ולהחלפה עונתית של חלק מהשתילים. זו גם עבודה קלה יותר פיזית.

מטבע הדברים אופי פעילות אחזקתי שונה מאופי פעילות יזמי, ואנו מקווים להגדיל את מעגל הפעילים, וליצור מפגשים שכונתיים סביב הגינה והטיפול בה