קריסה גדולת פרי (או קריסה גדולת פרחים) היא צמח ירוק עד אשר נפוץ מאוד במרחב העירוני כצמח נוי וגדר חיה. הקריסה עמידה מאוד בתנאי מזג אויר שונים ופורחת רוב חודשי השנה, ובפרט בחודשי האביב והקיץ. הפירות הבשלים הופכים לצבע ורוד פוקסיה מזמין טעימה.

חשוב להקפיד לקטוף אותם רק כאשר הם כבר ורודים לחלוטין, אחרת עלולה להיות להם רעילות נמוכה כלשהי.

עוד משהו חשוב לשים אליו לב! הקריסה היא צמח המייצר בתוכו חומר הנקרא לאטקס (כן, הגומי הזה שממנו מייצרים כפפות מנתחים ועוד כל מיני מוצרים) ויש כאלה הרגישים אליו.

מאז שגיליתי את הקריסה, תמיד כשאני עוברת ליד שיח אני בודקת לראות אם כבר יש עליו פירות בשלים לנישנוש. הקיץ הזה העיר סביבי שופעת בפירות הורודים-ורודים הללו וחשבתי לעצמי: “מה עוד אפשר לעשות איתם?”
הניסיון הראשון הצליח לדעתי לא רע בכלל! אז החלטתי לשתף אותו – עוגת קריסה עם צ’יה ומייפל על בסיס של קמח כוסמת ושיבולת שועל. טבעונית, ללא גלוטן (לרגישים חשוב להקפיד לקנות שיבולת שועל מפס אריזה נקי), ללא תוספת סוכר לבן והכי חשוב – טעימה :)

העוגה יוצאת די דחוסה, אז לחובבי העוגות האווריריות ממליצה להוסיף אבקת אפיה או משהו בסגנון, אני אישית מעדיפה אותה ככה.

איסוף פירות קריסה

דבר ראשון צריך לצאת לטייל במרחב העירוני ולחפש שיחים של קריסה עם פירות בשלים, רצוי באזורים שמרוחקים מהכבישים הראשיים, אלא אם אתם אוהבים פיח ופליטות אגזוזים באוכל שלכם.

הפרי הבשל אמור להיות כבר קצת רך למגע, להיקטף ממש בקלות ובשלמותו. אם הוא מכיל הרבה מאוד חלב לבן הוא בטח יהיה עדיין קצת חמצמץ מדי.

אני הכי אוהבת ללקט תוך כדי הטיול עם הכלב, פשוט לוקחת איתי כמה שקיות ספייר לדרך, והוא כבר למד לחכות לי בסבלנות כשמגיע תורי לחטט בין השיחים ;-)

לצורך העוגה, נצטרך לאסוף כ- 30-40 פירות בשלים ורכים. ככל שיש יותר פירות, העוגה יוצאת יותר עסיסית. בשיא הקיץ זה אמור להיות די פשוט למצוא כמות כזו. אני ליקטתי את רוב השלל שלי בגינה שמול גינת הכלבים בתוך 10 דקות בערך.

הכנות מקדימות

כשמגיעים הביתה שוטפים את פירות הקריסה היטב במים זורמים ומניחים למים לטפטף.

בנתיים מכינים בלילת זרעי צ’יה:
טוחנים 3 כפות זרעי צ’יה במטחנת תבלינים. שלב זה לא חובה, אפשר גם להשאיר אותם שלמים לקבלת מרקם כדורי יותר (מזכיר קצת כדורי טפיוקה). אני מעדיפה אותם טחונים ברוב המקרים.
מעבירים את הצ’יה הטחונה לקערה, מוסיפים כ- 15 כפות מים ומערבבים עד לפירוק של כל הגושים וקבלת בלילה אחידה.

נותנים לצ’יה לשבת קצת לנוח וחוזרים לטפל בפירות שבנתיים סיימו לטפטף את רוב מי השטיפה:
חותכים את הפירות לרבעים.
אם יש הרבה זרעים בפנים, אפשר להוציא חלק, אבל אין בעיה לאכול עם הזרעים.
אם יש פירות המכילים הרבה חלב בפנים, עדיף לשחרר אותם, כי הם עדיין לא בשלים מספיק ויהיו חמצמצים מדי.

מטחנת תבלינים (או בשמה המוכר יותר מטחנת קפה) פשוטה עולה כ- 60-70 שקלים בחנויות של מוצרי חשמל והיא שווה כל שקל!
אני טוחנת בה מלא דברים, כמו זרעי חרדל מלוקטים, שבבי קינמון וגם קמחים טריים מדגנים וקטניות.
ממליצה להשקיע עוד קצת ולקנות כזו עם כוס טחינה נשלפת, כי זה יותר נוח לשימוש וניקוי.
חשוב מאוד להקפיד לטחון בפולסים קצרים כדי לשמור על חיי המנוע!

הכנת הבלילה - מרכיבים יבשים

מודדים כוס של כוסמת ירוקה וטוחנים לקמח במטחנת התבלינים (אין צורך לשטוף את הכוס מהצ’יה) ומוסיפים לקערת ערבוב גדולה.
מודדים כוס של שיבולת שועל וטוחנים לקמח במטחנת התבלינים (אפשר להמשיך באותה הכוס) ומוסיפים לקערת הערבוב.
למי שאין מטחנת תבלינים ועוד לא מוכן להתחייבות, ניתן גם לקנות קמחים מוכנים.
מוספים לקערה כ- 1/8 כפית מלח דק. אני אישית אוהבת מלח הימלאיה ורוד, אבל לא חובה.
מערבבים את כל החומרים היבשים היטב.

הכנת הבלילה - מרכיבים רטובים

מודדים 2 כוסות מים ומוסיפים למרכיבים היבשים בקערת העירבוב. מערבבים היטב עד לקבלת בלילה אחידה.
מוסיפים את בלילת הצ’יה לקערת העירבוב.
מודדים חצי כוס של סירופ מייפל טהור ומוסיפים לקערת העירבוב. מערבבים היטב עד לקבלת בלילה אחידה.
מוסיפים את פירות הקריסה החתוכים לקערת העירבוב ומערבבים הכל יחד היטב.

קדימה לתנור!

מרפדים את התחתית של תבנית קפיץ עגולה וגדולה בנייר אפיה וסוגרים את הטבעת מעל. משמנים קלות את דפנות התבנית ונייר האפיה עם מעט שמן קוקוס (או כל שמן אחר שתבחרו). אפשר פשוט למרוח עם היד, או עם מברשת שימון, או בעזרת חתיכה של נייר מגבת ספוגה במעט שמן.
שופכים את כל הבלילה לתוך התבנית ומיישרים יפה. משקיעים את כל חתיכות הפרי לתוך הבלילה כך שכולן תהיינה מכוסות לחלוטין.

מכניסים לתנור שחומם מראש על חום בינוני של כ- 180 מעלות. אופים כחצי שעה עם מאוורר מופעל. אם אין לכם פונקציה של אוורור בתנור, יתכן שתצטרכו במקום לאפות קצת יותר זמן על חום קצת יותר נמוך כדי לייבש את המים.
מכבים את המאוורר ואופים חצי שעה נוספת עד להשחמה יפה מלמעלה.
בשלב זה העוגה תראה יפה ותפוחה, אך תרגיש עדיין מאוד רכה למגע.
מכבים את התנור, פותחים מעט את הדלת שלו ומשאירים את העוגה בפנים כשעה-שעתיים עד שכל העסק מתקרר. בשלב הזה העוגה תראה נמוכה יותר ותרגיש דחוסה יותר למגע.

לאחר שהעוגה התקררה והתייצבה, משחררים אותה בזהירות מדפנות התבנית בעזרת סכין ומסירים את הטבעת. הופכים את העוגה בזהירות על צלחת גדולה, מסירים את התחתית של התבנית ואת נייר האפיה והופכים בחזרה על מגש הגשה.
ניתן לשמור את העוגה בכלי סגור במקרר במשך כ- 5 עד 7 ימים ואפשר גם לפרוס פרוסות ולשמור בקופסא אטומה במקפיא להפשרה במועד מאוחר יותר.

היא טעימה ומרעננת ומומלצת לאכילה קרה, אך בשלב הזה יציבה מספיק גם לחימום, למי שמעדיף לאכול אותה חמה.
בתיאבון!

אז מה היה לנו בסך הכל?

1 כוס כוסמת ירוקה טחונה לקמח
1 כוס שיבולת שועל מלאה טחונה לקמח
1/8 כפית מלח הימלאיה דק
2 כוסות מים
3 כפות זרעי צ’יה טחונים + 15 כפות מים
חצי כוס סירופ מייפל טהור
30-40 פירות קריסה בשלים שטופים וחתוכים לרבעים
מעט שמן קוקוס לשימון התבנית

וכמה בריאות יש בעוגה הזו אתם שואלים?
בפירות הקריסה יש כמות גבוהה של ויטמין C וכמות מכובדת של ברזל ואשלגן
בזרעי צ’יה יש כמות גבוהה של חומצות שומן (כל האומגות למיניהן) וכמות מכובדת של סיבים תזונתיים, חלבון מלא וסידן
כוסמת ירוקה ושיבולת שועל מוסיפות עוד סיבים תזונתיים, פחמימות וקצת חלבון לעסק
בכל אלה יש גם כמויות קטנות של ויטמינים ומינרלים חיוניים כגון נחושת, מנגנז, מגנזיום, אבץ ועוד