רוב העץ לבניית הערוגות בגינה הקהילתית הגיע ממשטחים, ובכל משטח היו מסמרים לחלוץ ולמיין. מסמרים עקומים נאספו במקום ונזרקו לפח. מסמרים ארוכים במצב טוב נשמרו לשימוש חוזר. בנוסף על יותר מאלף ברגים בהם השתמשנו, לעתים נעזרנו במסמרים ארוכים במקומות שהברגים הארוכים ביותר שקנינו, במידה 4/60, לא הספיקו.

מכמות כזו של מסמרים אפשר ללמוד משהו על כלים, שיטות עבודה – ובטיחות.

בטיחות

לפני הכל – היזהרו.

התרחקו זה מזה, כבר ראיתי איש מקצוע שהניף לום ופגע בפניו של אדם שעמד לידו.

השתמשו במשקפי מגן. קצת יותר מדי כוח בעת חליצת מסמר, והוא עלול לעוף. לי כבר פגע מסמר במשקפיים.

שיקלו להשתמש בכפפות עבודה, אתם צפויים להישרט מסיבי עץ בולטים.

תכננו מראש מה אתם הולכים לעשות, ובקשו הדרכה פיזית מאדם מיומן. הפטיש כבד מדי? מה שניסיתם לא הולך גם בהפעלת כח? הגב והמפרקים שלכם לא במצב טוב? אתם חוששים להיפצע? – ותרו. בגינה קהילתית יש מקום לכל אחד. יש מי שיסחבו מטענים של מאה קילו, יש מי שיציירו שלטים, ויש מי שיסתובבו עם הילדים ויראו להם את נפלאות הגינה.

בעת פירוק משטחים, בין אם על ידי חולץ ייעודי, לום, מכות פטיש בניגוד לכיוון המסמרים – בקרש שיחולץ יישארו מסמרים שצידם החד פונה מעלה. חלצו את המסמרים מיד, אין להשאיר קרש כזה בשטח שמא מישהו ידרוך עליו.

איספו מיד כל מסמר שחולץ, לתוך כלי שהכנתם מראש, אל תשאירו מסמרים על הקרקע. רוצים למיין ולראות אילו מסמרים לשמור – בסדר. רוצים לזרוק הכל – זרקו לפח מיד בסיום העבודה.

את הקרשים המפורקים שחולצו מהם המסמרים יש לאחסן בשכיבה בערימה מסודרת במקום שלא יפריע לעוברי אורח.

אל תעבדו עם פטיש בלוי או לא תקין (פירוט בהמשך).

חלצו מסמר עם כלי מתאים לגודלו – חולץ מסמרים, פטיש טפסנים או לום ארוך.

אם אתם חוששים לפגוע באצבעותיכם בתחילת נעיצת המסמר, אפשר לנסות לאחוז במסמר עם צבת. מגושם אבל ירחיק את אצבעותיכם משם. בהמשך אחזו בקרש רחוק ממקום המסמר, נניח 30 ס”מ הצידה.

קחו הפסקה עם כל סימן קל של עייפות, ואם צריך – סיימו את העבודה לאותו יום. זה תחביב ולא ספורט אתגרי. אדם עייף עושה יותר טעויות, לי זה עלה עד כה בשתי פגיעות פטיש באצבעות.

חליצת מסמרים במקרה זה הכרחית, אבל הברגת ברגים בטיחותית יותר מנעיצת מסמרים. שיקלו לקנות ברגים ארוכים ככל הנדרש. אולי תצטרכו מברגת אימפקט, אולי ביטים יקרים בעלי אחיזה טובה יותר, אולי אדם חזק או כבד משקל כדי שהביט לא יקפץ מהבורג – אבל ככלל הברגה מסוכנת הרבה פחות מנעיצת מסמרים.

חליצת מסמרים

בתמונות:

קרש שחולץ ממשטח וממנו בולטים שני מסמרים ארוכים, הנוטים הצידה.

יישור סביר של המסמרים בעזרת צבת.

דפיקת המסמרים החוצה כדי שיהיה נוח לחלוץ אותם. יד שמאל כאן מחוץ לתמונה ומחוץ לטווח פגיעת הפטיש.

חליצת המסמרים בעזרת חולץ, פטיש טפסנים או לום. נסו לחלוץ באיטיות, במקרה הצורך הוסיפו פיסת עץ בין ראש הפטיש לבין הקרש כדי להגביה את נקודת המגע בין הפטיש למסמר. אם תשתמשו בתנופה המסמר עלול לעוף לכיוונכם, לי כאמור כבר פגע מסמר במשקפיים. לום באורך 80 ס”מ אולי נראה מוגזם כאן, אבל מאפשר עבודה איטית, נוחה ובטיחותית לחליצת המסמר.

שימו לב למסמר על הספסל בתמונה האחרונה – במצבו הנוכחי הוא לא מספיק ישר לשימוש חוזר. בימי סבינו המסמרים היו יקרים יותר, והיו מושיבים נער מצויד בפטיש ובסדן, ליישר את המסמרים. היישור לא מסובך אבל ממושך ומייגע, עיקרו סיבוב המסמר סביב צירו על סדן ברזל תוך הכאה בפטיש.

בחירת פטיש מתאים

פטיש הוא כלי שכבר כתבתי עליו. ענייננו פה לא בתליית תמונות על קירות ביתכם, שתיעשה עם איזה פטיש ברזל שיש לכם בבית, וראשו כנראה במשקל 200 או 300 גרם.

במסמרים גדולים בכמויות גדולות הסיפור אחר. העבודה החוזרת עם כלי כבד מזמינה מחלות מקצועיות ובעיקר דלקות גידים בידיים ובכתפיים, מה שהיה הזרז מבחינתי לברר איזה פטיש מתאים לי, ולכתוב עליו כאן.

המינימום הנדרש הוא פטיש טפסנים עם ראש במשקל בערך חצי קילו. טפסן הוא פועל שעיסוקו היומיומי נעיצת מסמרים ארוכים (“מסמרי 10”) וחליצתם, בעת הכנת ופירוק טפסות (תבניות) ליציקת בטון באתרי בניה, סמכו עליו שהוא בוחר את כלי העבודה שלו לנוחותו. פטיש כזה תוכלו למצוא בטמבוריות במחיר של החל מעשרים ומשהו ש”ח, או בחנויות מתמחות ואז יעלה קצת יותר. החשוב הוא האם הפטיש נוח לכם אישית ביד, וזה עניין סובייקטיבי התלוי בגודל כף היד ובכוח הפיזי שלכם.

פטיש טפסנים עם ראש במשקל חצי קילו, 16 אונקיות (454 גרם), 20 אונקיות (567 גרם), בעל ידית באורך כ- 30 ס”מ ישמש אתכם כאמור לכל עבודה סבירה. אוּנְקִיָּה (.ounce, oz) היא מידת משקל, כ- 28 גרם, המוזכרת כאן לנוחות מי שיקנה את הפטיש שלו באמזון. הידית הקלאסית כמו של פטיש הטפסנים בתמונה הראשונה עשויה עץ קשה, בולמת זעזועים בצורה סבירה, וכאשר תשתחרר ממקומה עם הזמן אפשר יהיה לקבע אותה מחדש או להחליף אותה. מי מאיתנו המיומן בנגרות או בגילוף, יוכל להתאים את מידות הידית החדשה לנוחותו האישית. יש שיעדיפו ידית פיברגלס, מעט קלה יותר. בשתי ידיות קלות אלה קרוב מרכז הכובד של הפטיש לראש הברזל שלו, ויש לכך השפעה על מהלך העבודה. בפטישים אחרים הידית עשויה ברזל, יצוקה יחד עם הראש או מולחמת אליו. מרכז הכובד רחוק יותר מהראש, ובלימת הזעזועים פחותה.

אל תשתמשו בפטיש בו הראש מתנדנד או לא מקובע לידית בצורה טובה, ראש הפטיש בלוי, פני הפטיש המכות במסמר אינן מקבילות לציר האורך של הידית, או אינן מישוריות. שן חולצת שבורה, או סדקים ושברים בידית. אם הפטיש חדש ופניו חלקים מדי אפשר לחספס אותם עם נייר לטש גס.

בארה”ב ממלכת בתי העץ, מקובל לבנות שלד של בית, רצפות, ניצבים של קירות גבס – מעץ. לעבודה כזו משתמשים בפטיש כבד יותר ובעל ידית ארוכה יותר Framing Hammer. משקל הראש עשוי להגיע ל- 700-800 גרם, זווית השן החולצת קהה יותר וקצותיה מחודדים כך שהפטיש יכול להחליף לום בעבודות פירוק. אורך הידית כ- 40 ס”מ, ואם הידית יצוקה יחד עם הראש – כל העסק כבד הרבה יותר.

אתם לא חייבים פטיש כזה, בתמונה פטיש Estwing מתפארת כלי העבודה של הצווארון הכחול האמריקאי, עלה ארבעים ומשהו דולר כולל משלוח במבצע באמזון. הידית יצוקה יחד עם הראש ומאחז היד מצופה בסגנון רטרו בטבעות עור. יש פטיש מקביל עם מאחז יד העשוי חומר סינתטי בולם זעזועים. לאותם שימושים מיוצרים גם גם פטישי עילית עם ידית ו\או ראש טיטניום העולים פי 3 – אף אחד מאיתנו החובבים לא צריך כלים כאלה. ל- Estwing בתמונה ראש במשקל 15 אונקיות (425 גרם) ולידו מוצג פטיש טפסנים עם ראש במשקל 16 אונקיות (454 גרם) וידית עץ. לחומר ממנו עשויה הידית יש השפעה ניכרת על המשקל הכולל שלהם ועל נוחות העבודה – ידית העץ שוקלת כ- 200 גרם, ידית הפלדה מוסיפה למשקל הכלי כ- 450 גרם. אחרי פירוק כמה משטחים ובניית ערוגות מהם – הפטיש עם הידית הארוכה טוב לעבודות פירוק, פחות נוח לעבודה עדינה עם מסמרים כיוון שהוא כבד יותר, ולא נוח לאחוז בצוואר הפטיש. הפטיש שלמטה נוח לי ביד לנעיצת מסמרים. יכול להיות מעניין להרכיב ידית עץ ארוכה יותר, 40 ס”מ, על פטיש חצי קילו. יש גם גישות שונות לעיצוב ידית העץ, היכולה להיות מעוצבת כידית גרזן ולאו דווקא כידית ישרה.

למטה כמה דוגמאות לפטישים שלא כדאי לעבוד איתם. לפטיש העליון חיבר בעליו הקודמים ידית חלופית מצינור ברזל – לא נוחה ביד, לא בולמת זעזועים ולא מחוברת בצורה יציבה לראש הפטיש. לפטיש באמצע מימין ראש בלוי, אפשר לראות איך פאת הפטיש התחתונה נטויה בזווית – ראש כזה מזמין עיקום המסמר בעת נעיצתו. הפטיש באמצע משמאל היה פעם כלי איכותי אבל אחת השיניים החולצות שבורה, וציפוי העור של הידית מתפורר. הפטיש למטה עבד קשה אצל בעליו המקוריים, פני הפטיש התבלו בצורת פטריה, והותאמה לו ידית עץ גסה, בלחץ ללא טריז. הצבע הכחול הוא סימן של סוחר הגרוטאות שמכר לי אותו ב- 10 ש”ח. לא הייתי משתמש בו למסמרי 10, אבל לתליית תמונות בבית דווקא זה הפטיש שהכי נוח לי ביד

לסיכום

אז מה חשוב לזכור מכל המלל הזה – בחרו פטיש מתאים לשימוש שאתם מייעדים לו, ונוח לכם אישית. הקפידו שהפטיש תקין, והיזהרו בעבודה