סיפור שמתחיל בארגז כלים חלוד שעל שיפוצו נכתב כאן, ובכמה סירטוני יוטיוב שסיקרנו לנסות לבנות ארגז כזה מאפס.

בערוץ היוטיוב בקישור מדגים פחח אמריקאי מקצועי עבודה עם מתכת בכלים מקצועיים שאין ולא יהיו כאן בסדנא הביתית, אבל מציג לכל כלי ולכל פרט בעבודה, גם חלופה סבירה לביצוע בכלים ביתיים.

גם מסדנאות רחוב באסיה עולים לרשת סירטונים כמו בקישור, בהם בעל מקצוע מיומן עובד יחף בכריעה על הרצפה, ומפליא לבנות ארגזי פח בעזרת כלים ידניים בסיסיים.

כמה לוחות פח שהגיעו לערימות פסולת בניין בשכונה, קופסה מעוקמת שהתאמנתי עליה עד שהתיישרה, נפתחה ונסגרה כמו שצריך – והנה פרויקט ופוסט. התנאי היחיד – כל החומרים בשימוש חוזר ממה שיש. לא קניתי כלום חוץ מעוד מספרי פח, וכמה שקיות ניטים.

בחירת החומר

החומר הראשון שנמצא היו לוחות פח מכופף של תקרה אקוסטית.

הלוחות עבים, 0.6 מ”מ לפחות, וצריך היה להיפטר מהכיפוף בקצוות כדי לקבל לוח מישורי ממנו אפשר להתחיל לבנות.

עם מספרי פח קשה מדי לעבוד, הכיפופים בפח מפריעים לעבודה הנכונה עם פח שטוח כמפורט בפיסקה הבאה. גם הג’יגסו לא היה נוח לעבודה. מסור דיסק אין ולא יהיה לי, מולטיטול יכול לעשות באיטיות את העבודה אבל הישן שבק מזמן ואין לי צורך לקנות כעת כלי חדש.

הלוחות חזרו למכולת הקבלן, ויצאתי לדרך כאשר כאשר התגלגל לכאן לוח פח מגולוון 0.5 מ”מ.

חיתוך ראשוני

בתמונה הראשונה להלן סימון בעזרת זוויתן גדול מאיכות בסיסית, אפשר גם למדוד עם מטר נגלל ולחבר את הנקודות בעזרת סרגל או לוח עץ ישר. הסימון כאן בעזרת מסרט מעליאקספרס, אפשר בעזרת מסמר או עיפרון.

באמצע – מספרי פח צהובים שיש לכל אחד מאיתנו שבנה פעם קיר גבס, ומספריים גדולים יותר לחיתוך ארוך. יש כלים שאפשר לקנות בעליאקספרס – אבל מספרי פח קנו מאיכות טובה.

לא פחות חשוב – כפפות עבודה עבות. קצה לוח פח עלול להיות חד כתער. עברו על הסירטונים בקישור לחפש את הנחיות הבטיחות. בנוסף לאמור שם – שופין למתכת הוא חברכם הטוב, הורידו כל גראד וזיז שנותרו לאחר החיתוך, ועגלו כל פינה.

התמונה למטה מדגימה את אופן החיתוך – צריך לכופף אחד מצידי הלוח כדי לאפשר כניסה פנימה עם מספרי הפח. אם לא תעשו את זה – תאכלו קש והחיתוך לא יתקדם. מי שיעבוד נכון – מרגע שחתכנו מספיק כדי לכופף את הפח – העבודה כבר לא קשה פיזית.

אפשר להחזיק את המספריים הפוך מאשר בתמונה, אפשר לא להשעין זרוע אחת שלהם על הרצפה – מה שהולך לכם בטוב. אם המספריים אלכסוניים כמו אלו בתמונה – נסו לעבוד כאשר שתי הידיות מחוץ למישור הלוח (מגבלות הצילום ביד אחד בעוד השניה מחזיקה את לוח הפח). לקבלת קו חיתוך ישר, עבדו בנחת, אל תגזרו עד סוף מהלך המספריים, דחפו את המספריים קדימה בעת השחרור, ווודאו שאתם על הקו הישר לפני הלחיצה הבאה.  אפרופו כפפות – שימו לב היכן הלוח המכופף (כאן משמאל) מתקרב לזרוע שלכם מעבר לקצה הכפפה. עבדו לאט ובזהירות – אתם לא הבחור מהסירטון שצורף מקודם – זה תחביב, אתם לא בסרט נע ואין לכם בוס על הראש. שום תחביב לא שווה חתך עמוק ביד

סימון וכיפוף הפחים

שתי התמונות הבאות להתמצאות: סימון חלקי המכסה לפני הכיפוף, המכסה והגוף אחרי צביעה. את המידות לקחתי מארגז מתכת קיים, פחות (מדי) הקפדתי על שירטוטים מסודרים. כמה וכמה פרטים שלא היו ברורים לי עשיתי בשיטת “נכין צד אחד ונראה בהמשך איך זה יתחבר לחלק השני”. התוצאה ניכרת לעין אבל הניסוי והטעיה הם בעיני חלק מהכיף.

כיפוף הפח

ידידי אריה קרא לזה “לכופף בננות”. למי שאין מכשיר לכיפוף פחים sheet metal brake יש כל מיני אפשרויות אחרות.

העיקר הוא לכלוב זוויתן או שניים לשולחן כבד. אפשר לכופף במכות עדינות של פטיש גומי קטן, וזה דבר שבבית מגורים עושים מעט ובשעות המותרות. אפשר לכופף בעזרת קרש ואז העבודה שקטה לחלוטין. בתמונות כל מיני דברים שניסיתי. פטיש העץ, וכן פטיש גומי גדול יותר – לא הסתדרו לי.

אלה הכיפופים הראשיים, האורכיים. הכיפופים הקטנים פחות פשוטים למי שמאלתר כמוני, ראו בהמשך

כיפופים קטנים

כיפופים קטנים אפשר לקפל במלחצי צורפים, פלאייר פטנט עם שפתיים רחבות המשמש פחחים (40 ש”ח בעליאקספרס), צבת. אפשר לדייק וליישר את הכיפוף בעזרת זוג פטישי ברזל.

בתמונה האחרונה הארגז מינוס לוחות הצד, לפני צבע

צבע

פח זיתים שטוח וצבוע הופיע, ועלה רעיון להשתמש בו לדפנות הקטנות של הארגז. סוג של “אפריקה שיק” כמו הסיטרואן DS בתמונה הראשונה.

בהתאם נצבעו החלקים הקודמים לפני ההרכבה. בהתאם ל”בוא נשתמש במה שיש” – התחלתי משארית הצבע הבז’ של המשקל מפוסט קודם. הצבע נגמר די מהר, והצבע הבא היה הירוק של ארגז הכלים ששיפצתי. הספקתי לעשות יד ראשונה סבירה למדי, ופה נגמר הצבע. הירוק מאוד דומה לזה של פח הזיתים, ומשהו בגימור הלא מושלם דרכו מבצבצים ענני צבע בז’ או הטקסטורה האפורה של הברזל המגלוון – נראה לי מספיק כדי לא לטרוח ולקנות עוד מיכל ספריי צבע.

בתמונה השניה הארגז הצבוע, אחת הדפנות הקטנות מורכבת.

דופן

בתמונות תהליך סימון וקיפול אחת הדפנות. הפח דק יותר מאשר יתר הארגז (0.4 מ”מ? הקליבר מעליאקספרס לא מספיק מדויק) ולכן קל לעיבוד

זהירות מכל מיני שפיצים

שופין למתכת הוא חברכם הטוב. הורידו בעזרתו כל זיז בולט, שפיץ שנשאר מחיתוך לא מספיק טוב, ובכלל מומלץ לעגל את כל הפינות. עדיף לעבוד עוד קצת עכשיו מאשר לגלות איזו סריטה מדממת אחרי שהושטתם יד להוציא משהו מהארגז. וכן, עדיף לבנות הכל ולשייף מה שצריך, לפני הצביעה.

ניטים

ארגזים תעשייתיים מחוברים בריתוך נקודה (“פונקט שווייס” בשפת בעלי המקצוע הוותיקים, ביידיש זה נשמע יותר טוב). חובבים משתמשים בניטים.

ניטים עולים בערך 15 ש”ח ל- 100 יח’ בחנות לקבלנים, ובערך 10 ש”ח ל- 10 יח’ בטמבוריה הקרובה לביתכם. בררו מראש מה הקוטר והאורך המתאימים. אצלי כל הניטים בקוטר 4 מ”מ ובהתאם השקעתי בראש מקדח איכותי למתכת בקוטר זה. האורך המומלץ הוא העובי המצטבר של כל החלקים שברצונכם לחבר, ועוד פעם וחצי קוטר הניט.

בינתיים גם אקדח הניטים הצהוב הוותיק שבק, ופירוק שלו גילה שהעניין סופני. רגע לפני שיצאתי לקנות כלי חדש, נזכרתי באקדח הניטים האדום העתיק שנמצא אצלי בארגז הכלים למסירה. פחות מתוחכם ויותר עדין מקודמו, אבל הצורך בשלוש לחיצות ארוכות במקום לחיצה וחצי כדי לקבע את הניט, פועל כאן לטובת מפרקי היד הקשישים.

הניטים נראים לא רע מבחוץ, רע מבפנים. פטיש שני קילו על תקן סדן פחחים, פטיש ברזל קטן מבחוץ, ואפשר להקטין מעט את מידת בליטת הניטים לתוך הארגז.

והנה הארגז מוכן

בתמונות ארגז הכלים המוכן, ליד ארגז תעשייתי ששופץ בפוסט קודם.

הצירים המקובלים לארגזי כלים הם צירי פסנתר. בארץ הם יקרים, מעליאקספרס ציר באורך 30 ס”מ – חששתי שיינזק במשלוח. הסתדרתי עם צירי ספר שפירקתי לא מזמן מאיזה ארגז. אפשר וכנראה יותר אסתטי להתקין אותם בפנים הארגז, במחיר הקטנת טווח התנועה.

בארגזים מקובל סגר דמוי פלאייר פטנט, כלומר כזה הננעל מעצמו אחרי מעבר נקודה מסוימת. במסגרת “לעשות עם מה שיש” בחרתי סגר סיבובי שכנראה שימש במקור לסגירת חלון.

את הידית בניתי 1:1 לרבות המידות באינצ’ים מהסירטון. הידית לא הכי נוחה, ייתכן שאצפה אותה במשהו, יש ברשת רעיונות שימושיים ואסתטיים מעור, חבל או בד.

ועוד ניסיון קטן

עוסק בתחביבי בסדנה ביתית מעוטת ציוד באופן יחסי, לא פעם בלימוד עצמי המלווה בניסוי וטעיה. לפעמים מסתפק באקזמפלר אחד מכל סוג, לפעמים מנסה עוד אחד או שניים כדי לבדוק, לגוון ולתקן.

משהו בארגז הירוק, בכמה פרטים בו וברמת הדיוק של העבודה, שלח אותי למקצה שיפורים. ציר פסנתר, ידית וסגר הוזמנו מעליאקספרס.
סימון מדויק של קווי החיתוך והכיפוף, ואפילו כיפוף קטן בדופן הצידית כמו בארגז התעשייתי ממנו לקחתי מידות.

הארגז השני הושאר בצבע האפור של פח הפלדה המגולוון, הסתפקתי בצבעוניות של האביזרים ושל פח הזיתים בדופן הקטנה